האחים חג'ג' מוכרים את הפרויקט ברחוב איינשטיין
צילום: טל צ'יקורל

מה חיפשו האחים חג'ג' במיזם עם סלינה והאם זו הסיבה היחידה לצניחה במניה?

התזרים השלילי, הגידול בהוצאות המימון, קצב המכירות הנמוך והמיזם עם סלינה הכושלת שחושף את חג'ג' להפסדים גדולים - צרות בצרורות לאחים חג'ג'; אבל יש גם נקודות אור
נחמן שפירא | (8)
נושאים בכתבה האחים חג'ג' סלינה

חברת חג'ג' של האחים עידו וצחי קרסה מאז תחילת השנה ב-30% וזאת בניגוד לרוב מתחרותיה שדווקא בירוק. למעשה למרות התיקון במניות הנדל"ן בחודשים האחרונים, חג'ג' נותרה מאחור.  

האחים חגג,  קרדיט: טל ציקורל

   האחים חגג,  קרדיט: טל ציקורל

אחרי הירידה נסחרת חג'ג' נדלן ב-790 מיליון שקל לעומת הון של 980 מיליון שקל כשיש לה רווח גולמי עתידי של קרוב למיליארד שקל רובו בפרויקטים בתל אביב. חג'ג' הצליחה בעבר להרים פרויקטים גדולים ומרשימים בתל אביב, והיא היתה אחת מהיזמיות המשעותיות בעיר לצד חברות כמו קנדה ישראל ואקרו נדל"ן.  אז למה היא נפגעת בצורה קשה יותר מרוב חברות הנדל"ן?

לצניחה של המניה יש מספר הסברים אפשריים, לרבות הוצאות המימון הגבוהות של החברה, אי הבשלת הפרויקטים והעובדה כי מכרה דירות בודדות ברבעון הראשון של השנה. מעבר לכך -  הכניסה למיזם המלונאות יחד עם חברת סלינה ששרף לחברה 90 מיליון שקל, עושה רושם של כישלון ובהמשך לנפילה של סלינה בעסקים ובבורסה האמריקאית (המניה צנחה ב-99%), ייתכן שהחשיפה של חג'ג' למיזם המשותף תהפוך להפסד כבד.

נתחיל עם הוצאות המימון - בדוחותיה האחרונים (לרבעון הראשון) ציינה החברה כי יש לה הלוואות של 920 מיליון שקל בריבית משתנה ושכל עלייה של 1% בריבית תביא לגידול בהוצאות המימון שלה בסך של 9.2 מיליון שקל בנוסף ציינה החברה כי לאור סדרה י"ב של האג"ח של החברה (190 מיליון שקל) כל עלייה של 1% במדד תביא לגידול בהוצאות המימון של 2 מיליון שקל. הריבית המשיכה לעלות, תעשו חשבון ותקבלו עוד 10 פלוס מיליון שקל של הוצאות מימון ברבעון.

מרוויחה אבל שורפת כסף

קצב המכירות של החברה ירד מאוד ברבעון האחרון ועדיין חג'ג' הרוויחה כ-68 מיליון שקל  בזכות שערוכי נדל"ן. במקביל היא שרפה 74 מיליון שקל מפעילות שוטפת. הברוגז בין רווח

לתזרים היה גם בשנה שעברה - רווח של 96 מיליון שקל, ושריפת מזומנים של 315 מיליון שקל לפעילות שוטפת.

> השקת דירוג החברות של ביזפורטל וגם: מי יהיו הענקיות הישראליות הבאות והאם אפשר להשקיע בהן כבר עכשיו? - הירשמו לוועידה הכלכלית של ביזפורטל בה ישתתפו מומחי ההשקעות הגדולים בארץ. 

אם בוחנים את סימני האזהרה בדוחות מבינים שחג'ג' עלולה להיקלע לבעיה תזרימית ולכן ה הדירקטוריון בחן את התזרים החזוי, אך קבע כי אין בכך בכדי להצביע על בעיות נזילות. בחברה טוענים כי יתרת המזומנים בחברה שעומדת על 106 מיליון שקל נכון למאי 2023 תספיק לה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הדירקטוריון הסביר כי יש לחברה זכות לקבלת 39 מיליון שקל מהסכם למכירת 75% משטחי המסחר בפרויקט איינשטיין, פוטנציאל לקבל  140 מיליון שקל מפרויקט סלמה, 118 מיליון בפרויקט סומייל ופרויקטים נוספים שיביאו את סך התקבולים השנה ושנה הבאה ל-346 מיליון שקל. בנוסף יש עודפים שצפויים להשתחרר מפרויקטים בסכום העולה על 200 מיליון שקל.  תסכמו את כל הפרויקטים האלו ותקבלו 500-600 מיליון שקל, אבל החברה גם צריכה מאות מיליונים בשנה לפעילות שוטפת, אם כי, זה עשוי להיות בשליטתה - הורדת קצב ובמקביל הקטנת הוצאות ותשלומים, בהחלט אפשרית כשהתקבולים מכירת דירות בירידה.  

בעיה לא צפויה הגיעה מכיוון פרויקט התיירות עם סלינה. החברה השקיעה בפרויקטים עם חברת סלינה בתחום המלונאות 91.6 מיליון שקל, ובנוסף קיימת התחייבות להשקעה של 44 מיליון שקל נוספים. החברה נכנסה למיזם המלונאות עם חברת סלינה שלה הערת עסק חי לאור היקלעותה לקשיים פיננסים שרק הולכים והופכים לחמורים יותר, דבר שמחייב את סלינה להנפקה.

"...לאור כך שהערת עסק חי לא הוסרה מדוחותיה הכספיים של סלינה ולאור הגידול בריביות, הפחיתה החברה סך של כ-2 מיליון שקל שקל משווי הנכס הפיננסי" מציינים מנהלי החברה בדוחות ברבעון קודם, "לבסוף יצוין בהקשר זה, כי עד למועד פרסום דוח זה, החברה השקיעה ביחס לפרויקטים עם סלינה במסלול הרכישה סך של כ-51.6 מיליון שקל וקיימת התחייבות להשקעה בסך של כ-41 מיליון נוספים, ואילו ביחס לפרויקטים עם סלינה במסלול ההתאמות – החברה השקיעה נכון למועד פרסום דוח זה סך כולל של כ- 40 מיליון שקל וקיימת התחייבות להשקעה נוספת בסך של כ-3 מיליון שקל".

ההשקעה הכוללת מסתכמת ב-136 מיליון שקל - כסף גדול גם לחג'ג'. הכוונה היתה להיכנס למיזמי תיירות בסטייל חדש - מקומות שיתאימו למטיילים-תרמילאים, אבל כפי שקורה לא מעט, הפיזור לתחומים נוספים, שבעלי ומנהלי החברה לא מבינים בהם, עולה ביוקר - להם ולמשקיעים.

אז נראה שזה הולך לקראת מחיקה. עד כמה היא תהיה גדולה? לא ברור, אבל 2 מיליון שקל זה לא רציני. כשהשותף שלך בצרות כה גדולות, והוא זה שמנהל ואחראי על האופרציה הצרות נדבקות גם אלייך. זה כנראה האירוע שגרם למשקיעים לסגת לאחור. יש כאן חשיפה שיכולה להיות מעל 100 מיליון שקל, ובשוק שבו קשה למכור דירות בעיקר דירות יוקרה (וזה השוק של חג'ג') עם הוצאות מימון שמטפסות לשמיים ותזרים שלילי כבר שנים, הסיכון התגבר מאוד.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    זוזו 12/09/2023 00:12
    הגב לתגובה זו
    חגגייה לוטשים עיניים למלונאות.
  • 7.
    סלינה צריכה לחבור לתשובה כדי לקבל את הקוסם עידן וולס (ל"ת)
    שנחל 24/08/2023 18:15
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אלי תל אביב 21/08/2023 08:16
    הגב לתגובה זו
    השופט אמר את דברו.
  • 5.
    אלי 21/08/2023 07:10
    הגב לתגובה זו
    הם חיים בנדמה לי מי יקנה ב200 ו300 ו400 מיליון בקושי הם מוכרים דירה בחודש חיים בסרט
  • 4.
    שהשתן עולה לראש הגוף סובל (ל"ת)
    בני 21/08/2023 03:33
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בני גור 21/08/2023 01:13
    הגב לתגובה זו
    ולא רצתה לתת לדייר את החניה, בטענת התיישנות, פתחתי בשורט על המניה.
  • 2.
    מעניין מה עם הקרקעות ברומניה (ל"ת)
    סרג'יו 20/08/2023 21:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חג'ג' צריכים להסביר את השלכות ההתקשרות עם סלינה (ל"ת)
    שקיפות עכשיו 20/08/2023 20:33
    הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




דודי הראלי מנכל אפקון; קרדיט: יחצדודי הראלי מנכל אפקון; קרדיט: יחצ
ראיון

מנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"

אפקון עם פחות בטון והרבה יותר טכנולוגיה: אחרי שספגה הפסדים בפרויקטי ענק בתחום הבנייה, קבוצת אפקון השלימה שינוי תמהיל דרמטי; עם רווח גולמי שזינק ל-16.2%, צבר של 2.1 מיליארד שקל שממוקד במערכות ו-EPC ועסקת ענק באנרגיה המתחדשת, דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אפקון דודי הראלי

מניית אפקון החזקות 1.98%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות.

במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות.

קמפוס מובילאיי בירושלים היה אחד הפרויקטים הבולטים שהמחישו את המורכבות של המגזר. פרויקט בהיקף של קרוב למיליארד שקל, עם מערכות מתקדמות וביצוע הנדסי מורכב, שבו הפער בין מחזורי ההכנסה הגבוהים לבין הרווחיות בפועל בולט במיוחד. גם פרויקטים גדולים נוספים שביצעה אפקון לאחרונה, בהם בנק הדם של מד״א ברמלה, פרויקט תת-קרקעי (6 קומות מתחת לאדמה) ורב-מערכתי, חידדו אצל ההנהלה את ההבנה שגם ביצוע איכותי בפרויקטים אזרחיים גדולים לא מבטיח יחס סיכון-סיכוי שמצדיק את ההיקפים. ולכן אפקון התחילה לשנות את התמהיל, אם תפתחו את הדוחות תראו את תמהיל הצבר, ובעיקר את הגרף שמתייחס למגזר הבניה הולך ומצטמק מדו"ח לדו"ח -




השקף הזה מספר את סיפורה של הקבוצה. אפקון שינו את התמהיל, יש עדיין 2 פרויקטים בביצוע אבל הם "תחת בקרה מאוד קפדנית" לדבריהם. אפקון החלה לצמצם באופן שיטתי את פעילות הבנייה וההנדסה האזרחית, והסיטה את עיקר המשאבים לתחומים שבהם יש לה יתרון תחרותי מובהק: מערכות אלקטרומכניות מורכבות, אנרגיה, תשתיות חשמל, תחבורה חכמה ו-EPC במובנו ההנדסי, תכנון וביצוע של מערכות קריטיות. מעבר ל-2 הפרויקטים אפקון כבר לא רואה את עצמה חוזרת למודל של קבלן מבצע במגה-פרויקטי בטון וכדומה.