עיריית ת"א תעלה את תעריפי החניה למבקרים - הפתרון למצוקת החניה?
עיריית תל אביב החליטה כי מיום ראשון הקרוב המחיר לחנייה ב"כחול לבן" תעלה מ-6.7 שקל לשעה לכדי 12 שקל, עניין שלא ישפיע על בעלי תו חניה עירוני, אלא רק על תושבי חוץ. המהלך, בתגובה למחסור החמור בחנייה בעיר, אמור להמעיט את כמות הרכבים בעיר בזמן נתון ולהקל על תושבי תל אביב. במקביל למהלך הוחלפו בהדרגה בשבועות האחרונים כל תמרור החניה במרכז העיר (כ-2,000 תמרורים) לתמרורים ברורים, הכוללים טבלה המפרטת את הסדרי החניה החדשים.
לדברי העירייה, "העלאת תעריפי החניה היא צעד הכרחי במצב הנוכחי שבו מצוקת החנייה גוברת וההיצע גדול על הביקוש. שינוי נקודת האיזון יביא לכך שלתושבים שזקוקים לחנייה ציבורית יהיה קל יותר למצוא חניה ליד ביתם. בנוסף, מאחר וכיום מחיר החניה ברחוב זול בהרבה מהמחיר האמיתי שלו, נוצר עודף ביקוש שמכביד על עומס החנייה והתנועה בחיפוש החנייה."
ביחד עם החלפת התמרורים, העירייה החליטה להאריך את שעות התשלום היכן שהוצבו התמרורים החדשים. חניה בימי ו', אשר עד כה הייתה עד השעה 13:00, תהיה עד השעה 17:00 וחניה באמצע השבוע תוארך משעה 19:00 לשעה 21:00 (חניה עד 17:00 תישאר בלעדית לתושבי האזור כמו היום). חשוב לזכור - תושבי תל אביב-יפו שברשותם תו חניה בתוקף, ימשיכו לחנות ע"פ ההוראות שהיו נהוגות עד כה ובחינם.
המהלך של העירייה אמנם נשמע חיובי, אך לא בטוח שהוא הפתרון היעיל ביותר. תושבים רבים בתל אביב מחזיקים רכב, הבעיה שהם לא מזיזים אותו, בעיקר כי הם עובדים בעיר או כי הם יודעים עד כמה "נדיר" למצוא חניה. לרוב כל כך קשה לוותר על החנייה שאותם התושבים יעשו הכל כדי לא להזיז את הרכב, ואז עולה השאלה - לא כדאי לתמרץ את אותם התושבים לא להחזיק רכב בכלל? לא עדיף שכולנו נשתמש בתחבורה ציבורית כמה שיותר, נחסוך לעצמנו את ההוצאה של החזקת רכב ולמי שבאמת צריך אותו נחסוך את הכאב ראש של חיפוש חניה?
- תושבי תל אביב חונים בחינם - עד ה-26 ביוני
- סלופארק צירפה לקוחות לשירות ללא הסכמה ותשלם 590 אלף שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כרגע התחבורה הציבורית ממקומות רבים ברחבי הארץ אל תל אביב לא נוחה או יעילה בצורה מספקת כדי שהתושבים מאותם האזורים יעדיפו להשתמש בתחבורה ציבורית במקום לבקר בעיר עם האוטו. המהלך של העירייה יפגע באותם המבקרים ואלו יצטרכו לבחור - האם להתעסק עם תחבורה ציבורית מסורבלת או לחטוף "קנס" רק על כל נסיעה לעיר שהם מבצעים. המבקרים הללו מכניסים כסף לעירייה, גם על ידי חיזוק העסקים בתל אביב וגם בין היתר על ידי דמי החנייה. אם אותם דמי החנייה יהיו גבוהים מדי, יכול להיות שהעירייה תצא קרחת משני הצדדים - גם העסקים שלה יראו את כמות הלקוחות יורדת, וגם ההכנסות מחניות ירדו בגלל שפחות אנשים יהיו מוכנים לשלם עליהן.
- 2.צדק 25/05/2023 06:02הגב לתגובה זולכך שהעיריות הן אירגוני פשע וטובת האזרח כלל לא מעניינת אותן.
- 1.לא צריך רכב ומה נעשה בשבת? נלך לבית הכנסת, החזון הדתי (ל"ת)נועם 25/05/2023 00:01הגב לתגובה זו
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
במסגרת המתווה הוולנטרי של בנק ישראל, מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך כנה של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנזק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית עלך הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה שהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אלייכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסדקים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים ל"שחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו ""טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עיננו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שניה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
