סין
צילום: Christian Lue on Unsplash

שיעור האבטלה של הצעירים בסין מזנק - איך זה פוגע בכלכלה?

בני נוער בעלי השכלה גבוהה נאבקים יותר מבני גילם בעלי השכלה נמוכה יותר במציאת עבודה; תפוקת המפעלים, מנוע הצמיחה המסורתי של סין, נעצרה וחברות בינלאומיות רבות מחפשות חלופות ייצור לסין; "אוניברסיטאות סיניות אינן מכינות את הסטודנטים כראוי לשוק העבודה הקיים"; שפע של תארים מתקדמים בסין כרסם בערכם
דור עצמון | (1)

שיעור האבטלה שובר השיאים של הצעירים בסין מושך תשומת לב משמעותית באופן מובן. שיעור האבטלה של סינים בני 16-24 עלה ל-20.4% באפריל, כך הודיעו גורמים רשמיים. זה אומר ש-1 מכל 5 מתוך 170 מיליון סינים צעירים שמנסים להתחיל את הקריירה שלהם פשוט לא מצליח למצוא עבודה. לשם השוואה, שיעור האבטלה לגילאים אלו באירופה עמד על 14.3% במרץ, בעוד שארה"ב עמד על 6.5% באפריל.

דאגות רבות יש בסין - מהממשלה, לאוניברסיטאות ועד למשפחות, שלרובן יש רק סיבה אחת, וייתכן שהחשש הזה לא מתורגם לפתרונות מועילים, אמרו מומחים. מדיניות הממשלה מצומצמת מדי או שאינה פונה לכיוון הנכון, וכתוצאה מכך האוניברסיטאות מסתגלות לאט מדי. אפילו הדגש ארוך השנים של סין על השכלה גבוהה עשוי למעשה לגרום למצב הפוך: שפע של תארים מתקדמים בסין כרסם בערכם. ואם מישהו חשב שזה לא יכול להיות יותר גרוע - אז בחודש הבא, 11.6 מיליון סטודנטים יסיימו את לימודיהם ויזנקו לתוך המערכה המטורפת הזו.

הסיבות לשוק העגום הזה הן מורכבות ורבות. הסגרים הדרקוניים של סין במהלך הקורונה לא רק שיבשו זמנית את הפעילות הכלכלית - לחברות קטנות ופרטיות רבות, המעסיקות באופן לא פרופורציונלי עובדים צעירים, לא היו האמצעים הכלכליים לשרוד חודשים של השבתתת הפעילות. רוב הכלכלנים גם חזו שההתאוששות של סין לאחר הקורונה תהיה חזקה יותר ממה שהציגה עד עכשיו. אבל בעוד שצמיחה של 4.5% בתמ"ג של המדינה ברבעון הראשון עשויה להיות לא מרשימה בסטנדרטים של סין, זה גם לא כזה נורא. גם לא שיעור האבטלה הכולל של 5.2%.

ההשלכות של התופעה הזו משיפעות על ההתאוששות הכלכלית התנודתית של סין, שהסתמכה יותר ויותר על צריכה מאחר שתפוקת המפעלים, מנוע הצמיחה המסורתי של סין, נעצרה. התפוקה התעשייתית גדלה רק ב-5.6% באפריל לעומת שנה קודם לכן, בעוד שהמכירות הקמעונאיות - מדד הצריכה - זינקו ב-18.4%, כך עולה מנתונים שפורסמו בשבוע שעבר. אף מספר לא עמד בציפיות. אבל סין בקושי יכולה להרשות לעצמה שחלק מההוצאות המקומיות הגדולות ביותר שלה יהיו על מובטלים לתקופות ממושכות אם היא מקווה להתאושש. בהקשר זה יש לציין כי חברות טכולוגיה ענקיות כמו אפל APPLE למשל מוציאות בהדרגה את קווי היצור שלהן מסין ומחפשים חלופות דוגמת הודו.

אשמים נוספים לאבטלת הצעירים הם המתקפות של סין נגד מגזרי הטכנולוגיה והחינוך בשנים האחרונות - תחומים המהווים מקומות גיוס מסורתיים לכישרונות צעירים. קשה להשיג נתונים על נזקי התעסוקה מהקמפיינים הרגולטוריים הללו, אבל חברות טכנולוגיה גדולות הפסידו מיליארדי דולרים, וחברות חינוך פרטיות - למשל חברות חינוך שלאחר בית ספר - קיבלו הוראה להפוך למוסדות ללא מטרות רווח או להיסגר.

מה שמקבל פחות תשומת לב הוא שבני נוער בעלי השכלה גבוהה נאבקים יותר מבני גילם בעלי השכלה נמוכה יותר במציאת עבודה. שיעור האבטלה של בוגרי מכללות גבוה פי 1.4 משיעור הצעירים הכולל, כך לפי מרכז המחקר לפיתוח במועצת המדינה של סין. חוקרים מצאו כי לבוגרים, אפילו אחד עם תארים יוקרתיים, פשוט אין את הכישורים התואמים את ההפתחויות הנוכחיות. אז או שחברות לא רוצות אותם או שהמועמדים לא רוצים את התפקידים. לכן, כאשר בוגרים משכילים אכן מקבלים תפקידים, זו לעתים קרובות עבודה "שגויה". חוקר אחד אמר שזה לא כל כך שחברות לא מגייסות עובדים, במקום זאת, אוניברסיטאות סיניות אינן מכינות את הסטודנטים כראוי לשוק העבודה הקיים. אחת התוצאות היא שהבוגרים מסתפקים בתפקידים שהם "מוסמכים מדי" עבורם, כשרבים מהם עם תארים מתקדמים. החוקרים מעריכים כי 24% מהבוגרים נכנסים לקטגוריה זו, אותה הם מכנים "אי התאמה אנכית". הדוגמאות לכך נפוצות בסין: לואי יאנג בן ה-30 עובד במכירות בחנות אפל בעיר צ'נגדו. יש לו תואר שני במדעי המחשב מאוניברסיטה מובילה באוסטרליה, וזו ההצעה היחידה שקיבל.

החוקרים מצאו שלשליש נוסף מהסינים הצעירים יש "אי התאמה אופקית" - הם מקבלים משרה, לעתים קרובות מכורח המציאות, שיש לה קשר מועט למה שהם למדו. איילין ג'ואו היא דוגמה לשני סוגי אי ההתאמה: היא סיימה את התואר השני שלה בחשבונאות מבריטניה לפני שלוש שנים וכעת היא עובדת בחנות בגדים בקניון שנחאי. לאחר שחיפשה ללא הצלחה תפקידים בתחומה, היא נאלצה לקחת את ההצעה והיא לא מתכננת להמשיך לחפש תפקידים בתחום בו למדה.

קיראו עוד ב"גלובל"

"הסינים למדו באגרסיביות כה רבה להשכלה גבוהה בשנים האחרונות עד שהתארים המתקדמים איבדו מערכם", אמר וו שיאוגאנג, פרופסור לסוציולוגיה ב-NYU שנגחאי. סוג זה של "אינפלציה" החל לפני עשרות שנים במערב. שפע של תארים יוקרתיים ומתקדמים הביאו למצב של משרות עם משכורות שלא הצדיקו את ההשקעה בלימודים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    טקסטיל ישראלי מיוצר במדגסקר,ירדן,עזה וישראל (ל"ת)
    מספיק מהמזרח 24/05/2023 19:14
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיות

ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו

הבית הלבן הודיע כי ב־10 בדצמבר ייערך מכרז ראשון למכירת זכויות קידוח בים, בהיקף אדיר של כ-324 אלף קמ"ר במפרץ מקסיקו, שאותו מיתג מחדש הנשיא כ-“מפרץ אמריקה”; שיעור התמלוגים ייקבע על 12.5% בלבד, כדי לעודד השתתפות רחבה מצד חברות האנרגיה; במקביל הודיע על מכרז נוסף באלסקה בתחילת 2026, בצעד ראשון בתוכנית כוללת של 36 מכרזים ימיים, שנועדה לקדם עצמאות אנרגטית ולהמריץ את תעשיית הנפט האמריקאית

רן קידר |
נושאים בכתבה נפט גז טראמפ

ממשל טראמפ הודיע רשמית על מכרז עצום להענקת זכויות קידוח נפט וגז במים הכלכליים של ארצות הברית, כחלק ממדיניות “העצמאות האנרגטית” של הנשיא. לפי הודעת משרד הפנים, ב-10 בדצמבר 2025 ייפתח מכרז על שטח ימי של כ-80 מיליון אקר (324,000 קמ״ר) במפרץ מקסיקו, אזור שטראמפ בחר למתג מחדש כ-“מפרץ אמריקה”. מדובר במכרז הראשון מתוך 30 מכרזים באזור, המתוכננים עד שנת 2040, במסגרת החוק החדש שאושר בקיץ האחרון.

הגוף המופקד על ניהול המשאבים האנרגטיים הימיים, ה-BOEM הודיע כי לצד המכרז במפרץ, ייערך גם מכרז נוסף במפרץ קוק שבאלסקה ב-4 במרץ 2026. מכרז זה יכלול כמיליון אקר (כ-4,050 קמ״ר), והוא הראשון מבין שישה מכרזים מתוכננים באזור זה עד שנת 2032. על פי החוק החדש, המדינה מחויבת לקיים מכרזי קידוח ימיים מדי שנה כמעט לאורך שני העשורים הבאים.

ב-BOEM ציינו כי שני המכרזים יקבעו שיעור תמלוגים אחיד של 12.5%, הנמוך ביותר שמותר בחוק, במטרה “לעודד השתתפות רחבה מצד תעשיית האנרגיה” ולחזק את התחרות בשוק. ממלא מקום מנהל הסוכנות, אמר בהודעתו: "אנחנו פועלים על פי לוח זמנים צפוי וברור שהוגדר על ידי הקונגרס, במטרה לתמוך בפיתוח ארוך טווח של תעשיית הנפט והגז הימית של ארצות הברית בעשורים הבאים".

המהלך משתלב במדיניות רחבה יותר של הממשל, המבקשת להגביר את תפוקת הנפט, הגז והפחם, תוך צמצום רגולציה סביבתית והפחתת סובסידיות למקורות אנרגיה ירוקים. התוכנית החדשה נועדה להבטיח "רצף עסקי ויציבות השקעות" לחברות האנרגיה, לאחר שנים של תנודתיות רגולטורית בשווקים.

אלפי מקומות עבודה חדשים 

האנליסטים מציינים כי פתיחת המכרזים הללו צפויה להניב עשרות מיליארדי דולרים לקופת המדינה וליצור אלפי מקומות עבודה חדשים במגזרי התשתית, ההנדסה והשירותים הלוגיסטיים. עם זאת, פעילי סביבה ואנשי אקדמיה מזהירים מהשלכות אקולוגיות כבדות. "פתיחת שטחים חדשים לקידוח במים עמוקים עלולה להגדיל את הסיכון לאסונות סביבתיים ולפגוע במערכות אקולוגיות רגישות לאורך חופי המפרץ", הזהירו ארגונים סביבתיים.