לקראת החלטת הריבית של בנק ישראל מחר - העלאה אחרונה השנה של 0.25%?
יומיים לפני ערב פסח, יודיע בנק ישראל מחר (16:00) על החלטתו בנוגע לשיעור העלאת הריבית במשק. עשויה לעלות ברבע אחוז ל-4.5% - עליה תשיעית ברציפות. האם תחזית הבנק תרמוז על עצירה או על העלאות נוספות שיעלו את הריבית לעד 5%?
העלאה אחרונה השנה? יומיים לפני ערב פסח, יודיע בנק ישראל מחר (16:00) על החלטתו בנוגע לשיעור העלאת הריבית במשק. הריבית עומדת כרגע על 4.25% וזו הריבית הגבוהה ביותר מזה 15 שנה. ההערכות מדברות על אפשרות לעלייה תשיעית ברציפות ברבע אחוז, לקראת עצירה בהחלטה הבאה.
בנק ישראל מעלה את הריבית בדומה לבנקים המרכזיים הגדולים בעולם בניסיון לעצור את האינפלציה. העלאת הריבית היא הכלי המשמעותי והמרכזי שמאפשר לבנק להילחם באינפלציה הגוברת. כשהריבית עולה, ההשקעות יורדות. כשהריבית עולה, אנשים שמים את הכסף בבנק כדי לקבל ריבית גבוהה ובעקיפין גם הצריכה הפרטית יורדת.
הורדת האינפלציה חשובה מאוד כדי לשמור על יציבות פיננסית וכלכלית, אבל היא גם מחלישה את המשק. היא אמורה לרסן, בטווח ארוך, את העלאות המחירים. חשוב לזכור שבנק ישראל מנסה לשמור על מרווח נורמלי מהריבית בארצות הברית. פאוול רמז בהחלטתו האחרונה כי ייתכן וזו תהיה העלאת הריבית האחרונה. הריבית בארה"ב עלתה ב-0.25%, אחרי שפאוול הודה ששקל לעצור אותה. לכן, ישנה הערכה היא הריבית תעלה באחוז דומה גם בישראל וייתכן שזו תהיה ההעלאה האחרונה השנה, אולי לקראת ירידות בתחילת 2024.
התחזית של בנק ישראל היא לא פחות חשובה. אם הנגיד אמיר ירון יבהיר או ירמוז כי הוא צופה בלימה במחירים ייתכן וזו תהיה בשורה גם עבור נוטלי המשכנתאות, שמשלמים כ-1,000-2,000 שקל תוספת במשכנתא, בהתאם לגובהה. גם המדד הוא כלי חשוב במשכנתא משום שלרוב הריבית מוצמדת למדד המחירים לצרכן. אם הריבית תעצור והאינפלציה תיבלם, זה יבוא לידי ביטוי בהחזר החודשי שלהם. כלכלנים אחרים סבורים שהריבית עשויה לעלות בעוד חצי אחוז בהמשך, עד 5%.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 9.אם יעלה בחצי אחוז צריך לערוף לו את הראש לנגיד המפג 02/04/2023 12:50הגב לתגובה זואם יעלה בחצי אחוז צריך לערוף לו את הראש לנגיד המפגר הזה גמר אותנו כבר
- 8.הערכות שאם הרפורמה תעבור הנגיד צפוי לסיים את תפקידו (ל"ת)מבין 02/04/2023 12:28הגב לתגובה זו
- 7.כלכלן 02/04/2023 12:04הגב לתגובה זורוב העובדים במשק קיבלו העלאה של 5% של שכר המינימום וגם עובדים אחרים קיבלו. מה נראה לכם יקרה? אנשים יוציאו יותר והאינפלציה תחגוג. במקביל כל המעסיקים מגלגלים את העלאת השכר במחירי המוצרים והשירותים. בשנה הקרובה האינפלציה לא תרד מ5% ולכן הריבית צריכה לעלות עוד
- 6.לפחות של 1% 02/04/2023 10:34הגב לתגובה זוהשכר הריאלי נשחק. קיבלתי העלאה של 5% שלא שווה כלום.
- 5.כמה טמטום 02/04/2023 10:10הגב לתגובה זוכלכלנים בתחת שלי. הנגיד בעצמו גורם לאינפלציה בזה שהוא מעלה את הריבית. מחיריי האנרגיה ירדו בחדות בחודשיים האחרונים. אם לא בונים דירות איך בדיוק זה ישפיע על הורדת האינפלציה..מתי שהוא מחיריי הדירות שוב יעלו. נגיד אידיוט אתה עושה אינפלציה!!
- 4.עוד העלאה אחת ואבדנו - מר ירון, תתעשת (ל"ת)להחזיר את מחאת הקוטג 02/04/2023 09:52הגב לתגובה זו
- 3.רונן, חולון 02/04/2023 09:52הגב לתגובה זואין לך משכנתא הלוואות? משהו???
- 2.עד 5% לפחות (ל"ת)דניאל 02/04/2023 09:46הגב לתגובה זו
- 1.רוו 02/04/2023 09:41הגב לתגובה זובמקום שייחסל אותה עם העלאות של 1% הוא משחק בקקה כבר שנה
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
תיירות במרוקו קרדיט: גרוקבין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
התעופה הישראלית מתאוששת עם חזרה הדרגתית לשמיים, יעדים חדשים-ישנים ותחרות שאט אט חוזרת בענף - תמונת מצב
ענף התעופה הישראלי עובר בתקופה האחרונה תמורות שונות במטרה לחזור לשגרה של לפני המלחמה. אחרי חודשים של האטה עמוקה בעקבות המלחמה, השמיים של ישראל מתחילים להיפתח מחדש, אך התמונה עדיין רחוקה מלהיות פשוטה ומהשגרה שהכנו לפני ה-7 באוקטובר. לצד חידוש קווים בינלאומיים חשובים והגעת שחקנים חדשים לשוק המקומי, ניכרת ירידה כללית בהיקף הפעילות, בעיקר בטיסות יוצאות, והאתגרים בענף נותרו רבים.
אחת ההתפתחויות הבולטות היא חידוש הטיסות בין ישראל ומרוקו, שנעצרו לחלוטין במהלך המלחמה. הקו הזה, שנפתח במקור כחלק מההסכמות המדיניות בין המדינות, מקבל כעת רוח חיים מחודשת, והוא נחשב לסמל לחזרה הדרגתית של התיירות והקשרים הכלכליים. עם זאת, נראה שהביקוש עדיין מתון, בעיקר בגלל זהירות של נוסעים ותנאי ביטחון אזוריים שלא חזרו לשגרה מלאה.
במקביל, חברת וייז אייר (Wizz Air), אחת מחברות הלואו־קוסט ההונגרית ואחת הבולטות באירופה, מתכננת להקים בסיס בישראל, צעד שממחיש את האמון המתחדש בשוק המקומי. הבסיס צפוי לשמש מוקד לפעילות שוטפת, ולהגדיל את היקף הטיסות לאירופה וליעדים נוספים. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להעמיק את אחיזת החברה באזור, תוך מתן תחרות ישירה לשחקניות הוותיקות ובראשן אל על.
- המלונות שאירחו מפונים יקבלו 160 מיליון ש' לשיפוצים
- קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על ניצלה את תקופת הגאות בשווקים ואת הסביבה התפעולית החיובית בשנה שלפני המלחמה כדי לשפר את מצבה הפיננסי. החברה הצליחה לצמצם חובות באופן ניכר, הודות לרווחיות גבוהה ולעלייה חדה במניית החברה, שאפשרה גיוס הון בתנאים נוחים. כיום, אל על נמצאת בעמדה טובה יותר מבחינת איתנות פיננסית וניהולית, אבל היא פועלת בסביבה שונה לחלוטין כאשר התחרות גדלה, מחירי הדלק נותרו תנודתיים והנוסעים נזהרים יותר בתכנון נסיעות לחו"ל.
