
סילבר קסטל - הכסף עומד להיגמר, ההפסדים גדולים; האם ההסכם החדש יציל את החברה?
חברת סילבר קסטל 0% שמנוהלת על ידי אלי מזרוח, ועוסקת בניהול השקעות ומכשירים פיננסיים בנכסים דיגיטליים, החלה להיסחר בבורסה המקומית בתחילת שנת 2022 לאחר השלמת מיזוג לשלד הבורסאי איי.סי.בי. מאז היא איבדה 70%, אם כי בחודש וחצי האחרונים היא זינקה ב-80%. שווי החברה כ-43 מיליון שקל הונה כ-2 מיליון שקל בלבד.
החברה מדווחת כעת על מזכר הבנות בלתי מחייב עם חברת MKT האמריקאית להקמת צוותים משותפים ליצירת קרן מטבעות קריפטוגרפיים. ההודעה מגיעה יום אחרי שסילבר קיבלה מכה קשה - פעילותה בתחום הקרנות לא אושרה ע"י הרשות לניירות ערך בתל אביב (הרחבה בהמשך).
MKT הוקמה ע״י ד״ר גדעון אוזיק, מרצה באוניברסיטת EDHEC בצרפת ומנהל קרנות גידור לשעבר, פרופסור רוני צדקה, ראש המחלקה למימון בבוסטון קולג׳, פרופסור קנט פרוט מאוניברסיטת הרווארד והיזם הדר שזיפי.
על פי דיווח החברה, MKT היא פלטפורמת בינה מלאכותית המנתחת נקודות מידע חדשותי והתנהגותי בלתי מובנה בכדי לכמת נרטיביים כלכליים ובכך לייצר תובנות ברות ביצוע לשיפור תוצאות השקעתיות ואופרטיביות של מנהלי קרנות, סוחרים בשווקי הון, מנהלי סיכונים, אנליסטים, אסטרטגיים מאקרו, מנתחי תהליכים פוליטיים וחברתיים, ואנשי שיווק ומכירות של מוצרים פיננסיים.
הצדדים חתמו על מזכר ההבנות לשיתוף הפעולה במסגרתו בכוונת הצדדים לחקור ולנתח יחדיו אסטרטגיות השקעה. להערכת החברה, עד אמצע שנת 2023, האסטרטגיות אשר המחקר יצביע על רווחיותן ישולבו במוצרי חברת סילבר קסטל, נקבע גם במזכר ההבנות כי סילבר קסטל תקים, תשווק ותנהל את קרן המטבעות הקריפטוגרפיים ו-MKT תהיה אחראית על מחקר האסטרטגיה, פיתוח נתונים וסיגנלים, אספקת הנתונים והפקת תובנות.
האם זו התרופה למכה, או פלסטר שלא יפתור את המכה הכואבת
סילבר דיווחה בעבר על הסכם מול חברת ההשקעות הקנדית פרפס אינווסטמנט (Purpose Investment), שמנהלת נכסים בשווי של כ-14 מיליארד דולר, בהן גם חמש קרנות סל בתחום הקריפטו בשווי של מיליארד דולר. החברה הקנדית היתה אמורה להשיק שתיים מקרנות הנאמנות שלה בבורסה בתל אביב, כאשר אחת משקיעה בביטקוין והשנייה באת'ריום. תפקידה של סילבר היה להשיק-לרשום ולנהל את הקרנות בארץ ולשווק אותן למשקיעים.
רשות ניירות ערך בתל אביב מסרה לחברה, כי הגוף הקנדי שדרכו תכננה להשיק בת"א קרנות נאמנות ותעודות סל להשקעה בביטקוין, אינו עומד במגבלת השווי שקבעה. הירידות במחיר הביטקוין מתחילת השנה והתנודתיות של המטבע, בנוסף לאי־עמידה בקריטריונים שקבעה רשות ניירות ערך, עצרו את התוכניות של החברה להשיק קרנות השקעה במטבעות קריפטוגרפיים.
האם בכך מסתיים המאמץ של החברה להשיק קרן נאמנות ישראלית או תעודת סל ישראלית שתעסוק בתחום הקריפטו? הדיווח על ההסכם החדש מראה שלחברה היתה תוכנית מגירה - השאלה אם הפעם זה יצליח?
צרות פיננסיות - המניה בצניחה
סילבר קסטל מציגה הערת עסק חי, שריפת מזומנים, קופה מדוללת וחוסר וודאות לגבי ההמשך. בקופה יש מיליונים בודדים, שריפת המזומנים במחצית הסתכמה ב-8 מיליון שקל. ההפסד הסתכם ב-26 מיליון, אבל חלקו לא תפעולי, ההפסד התפעולי קרוב ל-8 מיליון שקל: ככה תתקשה החברה לשרוד את החודשים הקרובים
והערת העסק החי לא איחרה לבוא:
מסילבר קסטל נמסר בתגובה: "טרם הוצג מלוא המתווה הרגולטורי לרשות ניירות ערך וטרם הגשנו בקשה לקבלת האישורים הנדרשים. נדגיש, כי חברת Purpose Investment הינה אחד מהגופים המובילים בהנגשת תחום הקריפטו למשקיעי שוק ההון, והיכולות שלהם ביחד איתנו צפויים להביא ערך רב למשקיעים בבורסה בתל אביב. ככל שרשות ניירות ערך תאפשר לנו לקדם את הנושא נפעל להשקת הקרן".
- 1.ניק 06/09/2022 19:11הגב לתגובה זויכולות ניהול נמוכות מול נהנתנות אינסופית...

סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון
ת"א 125 איבד מעל 3% בשבוע מקוצר אך תנודתי, כשהכסף עובר ממניות לאג"ח קצר והקרנות הכספיות מושכות כספים על חשבון המניות; בזירה המאקרו-כלכלית נרשמו עליות בשכר ועלייה חדה בצריכה; מי בכל זאת בלטה לחיוב? אלו המניות והכותרות הבולטות של השבוע
הבורסה בתל אביב המשיכה את המומנטום השלילי וסגרה שבוע של ירידות. מדד ת"א 35 ירד בסיכום שבועי 2.65%, ת"א 125 ירד ב-3.3% ות"א 90 איבד כ-5.2% מערכו.
מניות הביטוח המשיכו לבלוט לשלילה עם ירידה שבועית של 4.8%, ומחק לחלוטין את הזינוק מלפני שבועיים. מדד הבנקים סיים בירידה של 4.4%, מדד הנפט והגז רשם ירידה שבועית של 1.6%, מדד היתר SME 60 ירד בכ-2.6% ומדד הנדל"ן בלט מעל כולם עם ירידה של 5.7%.
השקל ממשיך להתחזק ונסחר הבוקר סביב 3.45 מול הדולר, עלייה של כ-1% בשבוע החולף. מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
מחזור המסחר השבועי קפץ ועמד על 4.5 מיליארד שקל בשבוע החולף, הודות לעדכון המשקולות בחמישי שרשם את יום המחסר השלישי בגובהו בבורסה, עם מחזור יומי של 11.2 מיליארד שקל בחמישי בלבד.
- אר פי אופטיקל זינקה 12%, יוניטרוניקס נפלה 8%; מדד הבנקים ירד 1%
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תנועת הכסף
השבוע התנודתי הביא עמו שינוי כיוון בקרנות המחקות. אחרי שבועיים של גיוסים, נרשמו הפעם מכירות נטו של כ‑0.5 מיליארד שקל בקרנות שעוקבות אחרי מדדי מניות מקומיים, יציאת כספים מעניינת מצד המשקיעים הפרטיים. מנגד, בקרנות על מדדי חו"ל נרשמה חזרה זהירה לרכישות, אם כי בהיקף לא מהותי.
גם באג"ח נרשם שינוי כיוון. הקרנות המחקות על אג"ח מקומי עברו ממגמת רכישות למכירות קלות של כ‑20 מיליון שקל.

מה יהיה מחר בבורסה? והאם יש סיבה לנפילה באלביט?
השבוע ידווחו הבנקים על תוצאות - מה צפוי שם? והאם הסנטימנט השלילי יימשך?
וול סטריט שברה שיאים בסוף השבוע (להרחבה: הנאסד״ק עלה ב-1%; אפל קפצה ב-4%, ג׳ייפרוג זינקה ב-12%), אבל, הישראליות בוול סטריט דווקא ספגו ירידה. המניות הדואליות חוזרות עם פער שלילי של 0.35%.
אלביט מערכות -1.39% צפויה לרדת מעל 5%. מדינות העולם נגד הרחבת המלחמה בעזה, זו כבר לא רק צרפת ועד בודדות, יש לחץ כבד מאוד - עולמי על ישראל שלא להרחיב את המלחמה. גרמניה בסוג של אמברגו נשק על ישראל, טראמפ צורח על נתניהו בטלפון ונראה שהסנטימנט כלפינו משתנה במהרה.
המשקיעים חוששים מכמה אתגרים - ראשית, התדמית שלנו בחו"ל וההשפעה על הצרכנים והלקוחות בעולם. זה כבר קורה, וזה יכול להתרחב. שנית, אמברגו של מדינות עלינו - אם אמברגו במכירה אל ישראל וגם בקנייה מאיתנו. זה נזק כלכלי ברור. החשש הוא שאחרי שמדינות החליטו שלא למכור נשק מסוים לישראל (בעיקר כזה שיכול לשמש בעזה), הם גם יתייחסו אחרת לתעשייה הביטחונית שלנו, לרבות אלביט. נזכיר שזו היתה הסיבה שאלביט בתחילת המלחמה נפלה למחיר מפתה של 140 דולר, מאז היא עלתה ביותר מפי 3.
ואולי זה מימוש אחרי הזינוקים המשמעותיים במניה, כי אלביט כבר יקרה משמעותית ביחס לקבוצת ההשוואה שלה. נכון, יש לה את הלייזר ויש לה מנועי צמיחה מאוד מעניינים, ועדיין, במכפיל רווח של 30-35 לשנה הבאה כשהמתחרות ב-15, זה יקר.
- סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון
- אר פי אופטיקל זינקה 12%, יוניטרוניקס נפלה 8%; מדד הבנקים ירד 1%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשקיעים גם חוששים מהשפעה של הרחבת הלחימה על נתוני המאקרו. מלחמה עצימה יותר תידרש גיוס מילואים שמוערך בכ-250 אלף איש, תפגע בצמיחה במשך, תדחה את הפחתת הריבית. מלחמה לא טובה לכלכלה, במיוחד מלחמה מתמשכת.