מתחרה במטא? טנסנט תקים חטיבת מטאוורס עם יותר מ-300 עובדים
חברת התוכנה הסינית טנסנט TENCENT HOLDINGS , המתמחה בין השאר בגיימינג, הודיעה לאנשי הצוות שלה על הקמת רשמית של יחידת "מציאות מורחבת", ובכך היא מצטרפת למרוץ אחר המטאוורס, כך מסרו שלושה מקורות אנונימים שונים לסוכנות הידיעות רויטרס. חברת טסנט היא החברה הסינית הציבורית הגדולה ביותר.
המשימה שתוטל על היחידה החדשה היא לבנות את עסקי המציאות המורחבת של טנסנט, כולל תוכנה וחומרה, כך לפי המקורות. את החטיבה יוביל לי שן, מנהל הטכנולוגי של חטיבת הגיימינג בחברה עד כה. היחידה עצמה הוקמה מוקדם יותר השנה, אך עד כה היה קיומה עטוף בסודיות.
על פי שניים מהמקורות החטיבה תעסיק מעל 300 עובדים, כמות נכבדה לאור הקיצוצים האחרונים במצבת כוח האדם של החברה, יחד עם זאת לא מדובר בתוכניות סופיות. בחטיבות אחרות של חברת טסנט נרשמה ירידה במספר המועסקים לאור אמצעים לשליטה בהוצאות שהנהיגה החברה, יחד עם יציאה מתחומים שאינם בליבת עסקי החברה. מהלכי הצמצום של החברה נעשו כחלק מהמתמודדות החברה עם הקשיים הרגולוטרים אותם חוותה לאחרונה יחד עם שאר חברות הענק הסיניות.
המטאוורס, או המציאות המורחבת, הוא מושג שעדיין לא זכה להגדרה ברורה. באופן כללי מדובר על יקום וירטואלי שנבנה במאצעות מכשירים כמו משקפיים, קסדות, כפפות וכדו', שעל ידם נחווה האינטרנט בצורת תלת מימדית וחיה יותר. השימושים ביקום הזה יכולים לנוע ממשחקים ועד חללי עבודה וירטואלים, בדיקות רופא או צפיה באירועי ספורט באופן שנותן תחושה של הימצאות באולם עצמו.
- בלי שבבים אמריקאיים? טנסנט וביידו מוכיחות שהמירוץ ל-AI לא עוצר
- טנסנט: צמיחה של 8% בהכנסות הודות להשקה המוצלחת של DnF Mobile
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המושג עלה לכותרות מאז שמארק צוקרברג שינה את שמה של חברת פייסבוק למטא META PLATFORMS ואמר כי החברה תתמקד בפיתוח היקום הוירטואלי הזה, בו היא רואה את השלב הבא של התפתחות האינטרנט. מאז הצטרפו לטרנד החדש חברות רבות מענף הטכנולוגיה כמו מיקרוסופט MICROSOFT , אפל APPLE ועוד.
החטיבה תהיה באופן נדיר ממוקדת גם בחומרה, כאשר עד כה חברת טסנט ידועה בעיקר בזכות התוכנה שהיא מפתחת. על פי המקורות האנונימיים החטיבה היא פרויקט שנדחף באופן אישי על ידי המייסד והמנכ"ל פוני מה שהצביע על חשיבות המטאוורס עוד בשנת 2020, והוא רואה במטאוורס כמנוע צמיחה משמעותי בעתיד חברת טסנט.
לקריאה נוספת:
>>> איך יראה המטאוורס הסיני שעשוי להגיע לשווי של 8 טריליון דולר
- 2.כפי שאמרתי חוזים ירוקים לחיי ינקו שורטיז (ל"ת)יעקב 21/06/2022 06:49הגב לתגובה זו
- 1.כל הקונה מניות נסדק ירוויח בגדול (ל"ת)יששכר 21/06/2022 05:30הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
