אמיר יניב מנכל אלקטרה נדלן
צילום: שי יחזקל
דוחות

אלקטרה נדל"ן: זינוק בהכנסות הרבעון ל-223.5 מ' ש' וברווח ל-161.2

הכנסות החברה הגיעו בשנת 2021 ל-635.7 מיליון שקל לעומת 155.5 בלבד בשנת 2020, והרווח הנקי זינק ל-423.1 מיליון לעומת 104.3 מיליון שקל אשתקד; לאחר הקמת 4 קרנות בארצות הברית בשנים האחרונות, החברה כעת בשלבי הקמה של שלוש קרנות השקעה נוספות, אחת מהן בבריטניה ובריט מלונאות בארצות הברית
גיא טל |

חברת אלקטרה נדלן -0.15%  מקבוצת אלקו 1.01% מתמחה במקבצי דיור בארצות הברית באמצעות השקעה ישירה או מתן הלוואות, וכן בנדל"ן מניב בארצות הברית. 

החברה מפרסמת את דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי של שנת 2021 ולשנה כולה. ההכנסות ברבעון הרביעי הגיעו ל-223.5 מיליון שקל לעומת 46.4 מיליון ברבעון הקודם. עיקר הגידול נובע מעליה בהכנסות מ"דמי הצלחה". הרווח הנקי עלה אף הוא ב-568% ל-161.2 מיליון שקל לעומת 24.1 מיליון ברבעון הרביעי.

בסיכום שנתי הכנסות החברה עלו ל-635.7 מיליון שקל לעומת 155.5 מיליון בשנת 2020, עליה הנובעת אף היא מדמי ההצלחה, וכן מהתאמות בשווי ההוגן מדיור להשכרה. הרווח הנקי עלה ל-423.1 מיליון שקל לעומת 104.3 מיליון ב-2020. ההון העצמי של החברה בסוף שנת 2021 עמד על 768.9 מיליון שקל לעומת 421 מיליון שקל בסוף שנה שעברה. 

פעילות הקרנות: משנת 2017 הקימה אלקטרה נדל"ן 4 קרנות להשקעה במקבצי דיור בארצות הברית ממשקיעים בישראל, 3 קרנות שקונות מקבצי דיור וקרן נוספת שנותנת הלוואות לקניית מקבצי דיור, וכן 900 מיליון דולר ממשקיעים בארצות הברית לעסקאות משותפות. נכון להיום מנהלת החברה הון בהיקף של 3.2 מיליארד דולר. בנוסף פועלת החברה להקמת ריט מלונאות בארצות הברית עם יעד גיוס של 700 מיליון דולר. וכן היא בהליכי הקמה של 3 קרנות השעה נוספת, אחת לרכישת מקבצי דיור נוספים, השניה קרן חוב נוספת והשלישית קרן להשקעה בתחום המשרדים בבריטניה. כמו כן מימשה החברה במהלך השנה 28 נכסים בהיקף של 1.8 מיליארד דולר. 

חברת אלקטרה נדל"ן נסחרת לפי שווי שוק של 3.6 מיליארד דולר. בשנת 2021 עלתה מניית החברה ב-142% ובשלושת השנים האחרונות היא זינקה ב-521%. 

אמיר יניב, מנכ"ל אלקטרה נדל"ן: "שנת 2021 היתה עבורנו שנת שיא בכל הפרמטרים, ומבטאת את תנופת הפעילות המשמעותית הנובעת מיישום מוצלח של אסטרטגיית החברה כמנהלת קרנות השקעה. אנו מסכמים את השנה עם רווח של למעלה מ-420 מיליון שקל שמקורו בצמיחה משמעותית בכל מקורות ההכנסה של החברה. אנו ממשיכים בימים אלה בפיתוח הפעילות, כדי לייצר את מנועי הצמיחה שלנו לשנים הבאות. בין היתר, אנו נמצאים בשלבי הקמה של 3 קרנות נוספות- קרן רביעית להשקעה במקבצי דיור עם יעד גיוס של מיליארד דולר, קרן חוב שניה עם יעד גיוס של 500 מיליון דולר וקרן בתחום המשרדים בבריטניה עם יעד גיוס של 200 מיליון ליש"ט. כמו כן, הגענו לאחרונה ליעד של 500 מיליון דולר בריט המלונאות, הפועלת לאיתור הזדמנויות שנוצרו בעקבות הקורונה לרכישת מלונות בארה"ב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.