עמיר לונדון - קמהדע
צילום: נטי לוי
ראיון

"התפנתה לנו יכולת ייצור משמעותית שתסייע לצמיחה"

בראיון לביזפורטל מסביר עמיר לונדון, מנכ"ל קמהדע, את השינוי בפעילות החברה ("מנוע הצמיחה העיקרי של החברה"), את תוצאות הרבעון האחרון ("עוד לא התחלנו לקבל תמלוגים מהשותפה העסקית"), וגם על השפעות הקורונה על המכירות ("לא היו השתלות")

תומר אמן | (6)
נושאים בכתבה קמהדע

"לאחר שמכרנו את הטכנולוגיה שלנו לשותפה העסקית שלנו טקדה, התרחשו שני דברים בו זמנית. הראשון הוא שלא נשאר לנו מה למכור, זה היה הקור-ביזנס שלנו, השני הוא שלאחר המכירה התפנה קאפסיטי ייצור משמעותי מאוד." - כך אומר מנכ"ל קמהדע עמיר לונדון בראיון לביזפורטל.  חברת קמהדע (US)  שמייצרת נוגדנים מבוססי פלזמה אנושית פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון השלישי. על פניו, ניתן היה להסתכל על הדוחות ולחשוב שמדובר בחברה שמתרסקת: הכנסות החברה צללו בכ-34% ביחס לרבעון המקביל, הרווח הגולמי מחק יותר מ-60% מערכו ביחס לתקופה אשתקד והחברה עברה מרווח להפסד עם EBITDA של כ-800 אלף דולר לעומת 6.8 מיליון שהחברה הרוויחה ברבעון המקביל. אבל החברה עברה שינוי מהותי והתוצאות כרגע הן לא הסיפור שם. עמיר, ראינו ירידה חדה מאוד בכל השורות, בין אם מדובר בהכנסות ולאחר מכן ברווחים ובין אם במכירות, מה קרה בעצם? "הקור-ביזנס שלנו בשנים האחרונות הייתה מכירה של המוצר העיקרי שלנו לשותפה העסקית טקדה. מכרנו להם מוצרים בשווי של כ-65 מיליון דולר ברווחיות גולמית של 45%, היה מדובר ברווח נקי של כ-23-24 מיליון דולר רק מהפעילות הזו. לאחר שמכרנו את הטכנולוגיה לא נשאר לנו מה למכור. ההסכם המקורי עם טקדה היה שברגע שיתחילו לייצר את המוצר בעצמם הם ישלמו לנו תמלוגים על כל מכירה לפי השווי בו הם מכרו אותו, אבל בגלל שהם עוד לא סיימו למכור את המוצרים שמכרנו להם, הם עוד לא החלו למכור את המוצרים שלנו שהם ייצרו בעצמם, ולכן לא ראינו שום רווח מתמלוגים בינתיים"  לפי הדיווח שלכם רכשתם ארבעה מוצרים מאושרי FDA, האם המוצרים האלו אמורים לספק את המכירות שקוזזו בעקבות מכירת הטכנולוגיה לטקדה? "זו בדיוק המטרה, ברגע שמכרנו לטקדה את הטכנולוגיה התפנה לנו קאפסיטי ייצור משמעותי מאוד במפעל הבית שלנו בבית קמה, התוכנית העתידית היא לייצר את כל המוצרים האלו כאן בעצמנו, כשאת אחד מארבעת המוצרים שרכשנו כבר התחלנו לייצר כאן בארץ ולאחר מכן למכור ולשווק אותם באופן עצמאי בארה"ב ובמדינות נוספות בעולם.  מהו בעצם הקור-ביזנס שלכם? מה הכוונה ב-"נוגדנים מבוססי פלזמה אנושית" ומה הם המוצרים אותם רכשתם?  "ברמת העיקרון המוצר הוא פשוטו כמשמעו, החברה מתמחה בדילול של נוגדנים ויראלים טבעיים שהגוף מייצר כנגד זיהומים מנוזל הפלזמה האנושי. אנחנו מפיקים מהפלזמה את הנוגדנים הנחוצים ולאחר מכן מייצרים תכשירים המשמשים הן כטיפול מונע כנגד זיהום שקיים חשש שהאדם נחשף אליו, וכמו כן כטיפול אקטיבי עבור מטופלים שצריכים את זה. המוצרים שאנחנו רכשנו הם טכנולוגיות ייצור של נוגדנים עבור כמה מחלות כמו הרפס, צהבת ומחלת הנשיקה שעושים בדיוק את זה, משמשים כטיפול אקטיבי ומונע כנגד מחלות אלו.  ומה עבור המוצרים החדשים אותם רכשתם? האם גם אותם אתם מתכוונים למכור בתמורה לתמלוגים בעתיד? "אין צורך, במהלך השנה האחרונה העולם שלנו השתנה לטובה. בעבר לא היה לנו מערך הפצה שאפשר לנו להחדיר את המוצרים לתוך המחלקות היעודיות, כעת הקמנו מערך הפצה בארה"ב שאמון על הפעולות האלו ולכן אין סיבה שנמכור את הטכנולוגיה בעתיד. ברגע שאנחנו מפיצים בעצמנו אנחנו תורמים לורטיקאליות של החברה מה שמאפשר לנו לחתוך משמעותית את עלויות המוצר ובכך להתחרות במחירים של מוצרים אחרים המשווקים במדינות האלו." אם כבר אנחנו מדברים על הנושא, מה הוא באמת קהל היעד של המוצרים שלכם? "עיקר קהל היעד הוא המחלקות בתוך בתי החולים המתעסקים בטיפול מונע ומניעה של מחלות זיהומיות כאלו ואחרות. מדובר על שלושה קהלי יעד עיקריים כאשר הראשון שביניהם הוא המושתלים. בעת השתלה של איבר בגוף של אדם אחר כחלק מהפרוצדורה הגורמים הרפואיים מחלישים אקטיבית את המערכת החיסונית של המושתל כדי למנוע מהגוף שלו לדחות את השתל והדבר מנגד מעלה משמעותית את סיכויי ההדבקה שלו במחלות ויראליות. המוצר שלנו מטרגט ספציפית את גורמי הסיכון ובכך מאפשרות לצוות הרפואי מצד אחד לבצע את ההשתלה כמו שצריך וללא דחיות מיותרות של המערכת החיסונים ומנגד למנוע מהפציינט לחלות במחלות מסכנות חיים. אותם דברים תקפים גם עבור פגים וגם עבור נשים בהריון שאצלם סוג הדם של העובר שונה מזה של האם."  ראינו שהמכירות של המוצרים אותם רכשתם עמדו סביב ה-40-45 מיליון דולר. אתם מספרים כאן שהתרופות לא ימכרו דרך רשתות הפארם ובתי המרקחת אלה ינתנו ישירות ע"י הצוות המטפל בבתי החולים, האם אתם צופים ירידה במכירות המוצר כתוצאה ממגפת הקורונה בדומה לדברים שראינו אצל חברות כמו טבע?  "המספרים האלו (40-45 מיליון דולר) מגלמים בתוכם כבר את השפעות מגפת הקורונה, המוצרים האלו נמכרו פעם בסכומים של כ-48-50 מיליון דולר. כמו שאמרנו, המוצרים האלו ניתנים בעיקר עבור מושתלים, במהלך תקופת הקורונה ראינו ירידה משמעותית מאוד של אנשים העוברים פרוצדורות כאלו מכל מיני סיבות, ירידה בתאונות הדרכים, ירידה בביצוע פרוצדורות אמבולטוריות שאינן מסכנות חיים, ירידה בכמות ההשתלות הוולנטריות בגלל פחד של אנשים להגיע לבתי החולים והידבק במחלה. עם ההתאוששות העולמית מהמגפה אנחנו רואים גידול בשיעור ההשתלות בבתי החולים ולכן אנחנו צופים שעם הזמן המכירות יעלו מעל רף ה-45 מיליון ועם הזמן יחזרו למספרים שהכרנו טרום המגפה.  דיברתם על תרומה לורטיראליות, איך הרכישות החדשות אמורות לסייע לכך? "כמו שאמרנו, הרכישה של הטכנולוגיות עצמן אינו הדבר היחיד שעשינו. מערך ההפצה שהקמנו בארצות הברית יהיה אמון הן על החדרת המוצר לתוך בתי החולים בשוק האמריקאי והן על הפצת המוצר במדינות אחרות בעולם. כל הפעילות הזאת היא פעילות שתעבור דרך כל אחת מהמחלקות שלנו, בין אם זו מחלקת הרישום שתהיה אחראית על רישום התכשירים במדינות נוספות תוך כדי קשר ישיר עם ה-FDA, מחלקת האיכות שתדאג לבקרה על המוצרים שלנו, מחלקת הייצור שתתחיל בייצור של המוצר הראשון ולאחר מכן בהדרגה גם ייצור של שלושת התכשירים הנוספים שרכשנו וכמובן גם מחלקות השיווק שתתמוך במפיצים בעולם. בסופו של דבר ברגע שאנחנו לא עוברים דרך מפיץ חיצוני אנחנו יכולים להרשות לעצמו להוזיל עלויות תפעול ולהציע את המוצר במחירים תחרותיים יותר."

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    נחמן 24/11/2021 00:12
    הגב לתגובה זו
    של המוצר המוביל שלהם וחשבו שמכרו חתול בשק לטקהדע כי פיתחו באותו זמן את המוצר באינלציה. ואז המוצר באענלציה נכשל. והחתןל בשק הפך לשק זהב שהם נתנו בפרוטות...ולחברה לא נשאר דבר חוץ מכלבת. ימים יגידו אם זה הפתרון. חבל שלא פיתחו כלום 20 שנה. אני לוקח את העליות של הימים האחרןנים ושלום.
  • 5.
    שולתתתת1 23/11/2021 14:42
    הגב לתגובה זו
    השאלה הנשאלת אם הרווח של המוצר כזה גדול למה מכרו אותו לקמהדע כזה בזול?
  • 4.
    משקיע סבלני 23/11/2021 10:03
    הגב לתגובה זו
    נשמע שהחברה נכנסה פה קצת להרפתקאה עם יתרת המזומנים שהייתה ברשותה..
  • 3.
    קמהדע תחילת הסוף 23/11/2021 08:58
    הגב לתגובה זו
    להפיץ לבד? מערך שיוווק, מערך מכירות. קמהדע הולכת לבזבז המון כסף על ההרפתקה הזאת
  • 2.
    גדעון 23/11/2021 08:12
    הגב לתגובה זו
    אז למה לקנות אותה?
  • 1.
    רועה חשבון 23/11/2021 07:58
    הגב לתגובה זו
    הרבה מאוד תירוצים לתוצאות גרועות ולפעולות לא חיוביות עבור החברה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.