מוטי אלמליח, מנכ"ל טלרד נטוורקס
צילום: ורדי כהנא

טלרד: זכייה בפרוייקטים בהיקף של 185 מיליון שקל ממשרד הביטחון

חברת התשתיות תבצע עבודות תקשורת וטכנולוגיות עבור יחידות צה"ל; אחד הפרויקטים יתבצע על פני שנתיים והשני על כשלוש שנים עם אופציה להארכה; המניה מזנקת, אבל עדיין נסחרת במכפיל 5 על רווחי המחצית הראשונה של 2020
איתן גרסטנפלד |

חברת טלרד נטוורקס מדווחת כי חברת הבת (100%) מגלקום, זכתה בשני פרויקטים מול משרד הביטחון בהיקף כולל המוערך בכ-185 מיליון שקל. במסגרתם, תבצע עבודות תקשורת וטכנולוגיות עבור יחידות בצה"ל ומשרד הביטחון. נזכיר, כי החברה שעברה ברבעון הראשון של השנה לרווחיות, דיווחה ברבעון השני על רווח נקי של כ-2.7 מיליון דולר (כ-9.4 מיליון שקל) - קצב שנתי של כ-38 מיליון שקל - המשקף מכפיל 4 על רווחי הרבעון השני (או מכפיל 5 על רווחי המחצית הראשונה של 2020).

 > "הדוחות מציגים את הפירות של העבודה, המשקיעים יבואו דרך התוצאות"

במסגרת הפרויקט הראשון תבצע החברה עבודות תשתית תקשורת, עבור יחידות בצה"ל ובמערכת הביטחון על פני 24 חודשים. עם אופציה להאריך את ההתקשרות לתקופה של עד שנתיים נוספות.

ההתקשרות, אינה כוללת מסגרת כספית מחייבת כלשהי, אולם על פי החברה בהתאם לניסיון העבר של משרד הבטחון, ההיקף הכספי המצטבר של ההזמנות הסתכם בכ-70 מיליון שקל בשנה.

 

בפרויקט השני, תבצע החברה עבודות טכנולוגיות המשלבות התקנת מצלמות, מערכות ניהול וידיאו ופתרונות אנליטיקה מתקדמים, לתקופה של 3 שנים עם אופציה להארכה בשנה אחת נוספת.

גם התקשרות זו אינה כוללת מסגרת כספית מחייבת כלשהי, והעבודות מכוח ההתקשרות יבוצעו על בסיס הזמנות שיוצאו מעת לעת על ידי משרד הבטחון על פי מפרט וכתב כמויות שהוסכם בין הצדדים. התקציב שהוגדר לפרויקט זה על ידי משרד הביטחון הינו בסך של 45 מיליון שקל, עם אופציה להרחבתו ב-100%.

 

בשבוע שעבר, פרסמה החברה את תוצאותיה לרבעון השני של השנה, במסגרתן, הציגה החברה שיפור הן בשורה העליונה והן בתחתונה. ההכנסות צמחו בכ-3% ועמדו על כ-40.2 מיליון דולר, לצד מעבר לרווח נקי של 2.7 מיליון דולר. כמו כן, רשמה החברה שיפור ברווחיות הגולמית והתפעולית, בין היתר בשל גידול במכירות בתחום תשתיות תקשורת ו-IT.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עבור החברה, מדובר ברבעון חזק שני ברצף, לאחר שידעה בעיקר מורדות מאז ההנפקה שלה לפני כשלוש שנים. החברה שהונפקה בתחילת יוני 2017 החלה להיסחר לפי שווי שוק של כ-304 מיליון שקל, צללה לשווי שפל של כ-27 מיליון שקל בתחילת אפריל. מאז, ועל רקע התוצאות בשני הרבעונים האחרונים, זינקה מניית החברה לשווי שוק של כ-130 מיליון שקל.

התפתחות מחיר מניית החברה מאז הנפקתה ביוני 2017

בראיון לביזפורטל הסביר מוטי אלמליח מנכ"ל החברה כיצד הצליחה החברה לעבור לצמיחה במרבית הפרמטרים, ולעבור לרווחיות וכיצד מצליחים להחזיר את אמון המשקיעים בחברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




דודי הראלי מנכל אפקון; קרדיט: יחצדודי הראלי מנכל אפקון; קרדיט: יחצ
ראיון

מנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"

אפקון עם פחות בטון והרבה יותר טכנולוגיה: אחרי שספגה הפסדים בפרויקטי ענק בתחום הבנייה, קבוצת אפקון השלימה שינוי תמהיל דרמטי; עם רווח גולמי שזינק ל-16.2%, צבר של 2.1 מיליארד שקל שממוקד במערכות ו-EPC ועסקת ענק באנרגיה המתחדשת, דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אפקון דודי הראלי

מניית אפקון החזקות 2.13%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות.

במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות.

קמפוס מובילאיי בירושלים היה אחד הפרויקטים הבולטים שהמחישו את המורכבות של המגזר. פרויקט בהיקף של קרוב למיליארד שקל, עם מערכות מתקדמות וביצוע הנדסי מורכב, שבו הפער בין מחזורי ההכנסה הגבוהים לבין הרווחיות בפועל בולט במיוחד. גם פרויקטים גדולים נוספים שביצעה אפקון לאחרונה, בהם בנק הדם של מד״א ברמלה, פרויקט תת-קרקעי (6 קומות מתחת לאדמה) ורב-מערכתי, חידדו אצל ההנהלה את ההבנה שגם ביצוע איכותי בפרויקטים אזרחיים גדולים לא מבטיח יחס סיכון-סיכוי שמצדיק את ההיקפים. ולכן אפקון התחילה לשנות את התמהיל, אם תפתחו את הדוחות תראו את תמהיל הצבר, ובעיקר את הגרף שמתייחס למגזר הבניה הולך ומצטמק מדו"ח לדו"ח -




השקף הזה מספר את סיפורה של הקבוצה. אפקון שינו את התמהיל, יש עדיין 2 פרויקטים בביצוע אבל הם "תחת בקרה מאוד קפדנית" לדבריהם. אפקון החלה לצמצם באופן שיטתי את פעילות הבנייה וההנדסה האזרחית, והסיטה את עיקר המשאבים לתחומים שבהם יש לה יתרון תחרותי מובהק: מערכות אלקטרומכניות מורכבות, אנרגיה, תשתיות חשמל, תחבורה חכמה ו-EPC במובנו ההנדסי, תכנון וביצוע של מערכות קריטיות. מעבר ל-2 הפרויקטים אפקון כבר לא רואה את עצמה חוזרת למודל של קבלן מבצע במגה-פרויקטי בטון וכדומה.