"אגרות החוב הקונצרניות ימשיכו לעלות"
אגרות חוב רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי, מעריך היום שלמרות שמדד המחירים לצרכן הפתיע כשירד פחות מהתחזיות המוקדמות, סביבת האינפלציה עדיין נמוכה ולכן לא קרה שום דבר שמצריך שינוי בתמהיל ההשקעה בין אגרות החוב הצמודות לשקליות.
"הנושא של האינפלציה פחות חשוב היום" אומר מנחם "בנק ישראל מתחשב בזה פחות. בעבר כשהמדד היה מפתיע כלפי מטה או מעלה היה באז בשוק האג"ח כי חשבו שבנק ישראל יגיב בגזרת הריביות. היום זה לא קורה כי בנק ישראל מקבל החלטות בהתאם למצב המקרו כלכלי והרצון לספק נזילות. אלה הגורמים שמאפיינים את הפעולה של כל הבנקים המרכזיים, לא רק של בנק ישראל כשהמטרה שלהם היא לספק נזילות, ולגרום לכך שהתשואות לפדיון בטווח בינוני והארוך יהיו נמוכות ויאפשרו לגייס אג"ח קונצרני בריביות נמוכות.
"שים לב, בארה"ב המדד האחרון ירד ב-0.8% ומדד מארס ואפריל ירד במצטבר ב-1.2% והשווקים לא הגיבו. הם לא הגיבו בגלל ההשפעות הכלכליות של הקורונה וחוסר הוודאות סביב השבת הכלכלות לפעילות. אבל גם בגלל שהפד לא מתייחס יותר לנושאים אחרים ופועל בראש ובראשונה להספקת נזילות ושמירה על תשואות נמוכות לא היו דרמות.
"אתמול היו כמה חברים בפד בפירוש דיברו על כך שצריך לשלוט בעקום לפידיון כלומר, לגרום לתשואות להיות נמוכות כדי שהעלות למגזר העסקי יהיה נמוך וזה דומה למודל היפני.
- זרקור על הקרן: קרן האג"ח שמשקיעה מחוץ לקופסה ומציגה תוצאות מצוינות
- סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"היום רמת החשיבות של צמודי המדד פחות רלוונטיות כי כולם מדבר על סביבת אינפלציה שלילית ל-2020 וחיובית ב-2021 והמצב הזה הוא מתמשך הרבה זמן ובאיזה מקום בישראל התובנה היא שהאינפלציה נמוכה ולכן כל נתון שהוא לא חורג משמעותית מזה ולכן זה לא מרגש את השווקים".
מנחם מציין שבעולם רואים רמות אדירות של נזילות כשבנקים מרכזיים קונים הרבה מאוד נכסים סחירים והאינפלציה נמוכה. "היום אנחנו במצב שסביבת האינפלציה שלילית ויש המון נזילות וכאן נשאלת שאלה האם באיזה נקודת זמן יהיו לחצים אינפלציוניים – אנחנו לא רואים את זה בשנה וחצי הקרובות.
"צריך לקרות משהו קריטי כדי לשנות תמהיל בין השקלי לצמוד מדד" מסכם מנחם. התהליך עליו מדבר מנחם הוא תהליך משמעותי שתומך באגרות החוב הקונצרניות השקליות. "היום בנקים מרכזיים כולל בנק ישראל שהתחייב לקנות 50 מיליארד שקל קונים את אגרות החוב ולכן אנחנו רואים הנפקות זולות של ממשלות, בעבר היה מקובל להניח שאם ממשלה נכנסת לגירעון גדול, אז היה גידול בהיקף ההנפקות והציבור היה מפחד מעודף גיוסים והריביות היו עולות.
- ריטיילורס ירדה 5.8%: דוחות נייקי חושפים חולשה עולמית ומשפיעים על זכיינים
- אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
"עכשיו המצב הוא אחר, נכון יש גירעון גדול של 10% תוצר ועדיין אנחנו לא רואים שהריביות עולות כי בנק ישראל שינה תקליט והוא מעודד את הגירעון ככלי זמני לטיפול במצב של הכלכלה ולכן הוא קונה את האג"ח הזה. בכלל בעולם הבנקים המרכזיים קונים אג"ח ממשלתיות בלי שהריביות עולות.
"באפיק השקלי הלא צמוד מה שתומך, זה רמה נמוכה של אינפלציה ולכן אין לחץ ריביות. גם בטווח הבינוני אין לחץ כי בנק ישראל מונע את עליית הריביות ולכן אין לחץ לכל אורך העקום ויש יותר לחץ מהפסדי הון של הממשלתי, שמסייע לאפיק הקונצרני שיש בו פחות חשש מהפסדי הון כי החשש מעליית ריביות נמוכות. אני מתכוון לאגרות החוב המדרוגות בדירוג השקעה.
"לדעתי, התהליך הזה יימשך בטווח הנראה לעין וזה משהו המשכי וככל שהמצב הזה יימשך, במציאות של הפסדי הון הוא נמוך וזו סביבה שתומכת בשוק האג"ח ברמה הכללית.
"נתון נוסף שתומך באג"ח הקונצרני הוא, שער השקל הוא אלמנט משמעותי שמשפיע על שוק האג"ח וניתן לראות ששע"ח לא מפוחת למרות שישראל נכנסה להאטה ואפילו צמיחה שלילית, אנחנו לא רואים בריחת הון וזו נקודה חשובה. דבר נוסף הוא, שישראל נכנסה למדדי האג"ח העולמי והיו ביקושים של קרנות סל לאג"ח מקומיות. כל אלה בצירוף שישראל מצליחה להנפיק בחו"ל זה מוריד את הלחץ משוק האג"ח שתומך בשוק המקומי".
- 2.רז 21/05/2020 17:02הגב לתגובה זו.
- יש והרבה אגח קונצרני במחיר מציאה לבדוק דוחות ורלוונטיות (ל"ת)דודי 23/05/2020 16:11הגב לתגובה זו
- 1.דירה=קורת גג 21/05/2020 16:34הגב לתגובה זודירה=קורת גג=צורך בסיססי של האדם
תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד
בי קומיוניקיישנס 5.8% מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.
המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.
במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.
גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל
בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.
אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת
צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד
אינטרקיור מניית אינטרקיור -12.72% ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל.
חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר.
מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה
במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות).
- אינטרקיור מסכמת מחצית: הכנסות של 130 מיליון שקל ותזרים תפעולי חיובי
- הקנאביס ב"היי" - טראמפ שיתף סרטון והמניות קופצות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.
