רודיום, מתכת יקרה
צילום: Alchemist-hp / Creative Commons

תשכחו מזהב: רודיום, המתכת היקרה בעולם עלתה החודש ב-32%

המתכת יקרה פי 5 מזהב ומתקרבת לשיא מ-2008 - חצתה את רף ה-8,000 דולר לאונקיה. בשנה האחרונה עלה המחיר ביותר מ-200%. השימוש ברודיום בתעשיית הרכב, צפוי להמשיך ולדחוף את המחיר למעלה
ארז ליבנה | (17)

הזהב עלה בשנה האחרונה ממחיר של קרוב ל-1,300 דולר לאונקיה ונכון להיום מחיר הזהב עומד על 1,552.92 דולר, עליה של 20%. מצד שני, לא הרבה מכירים את מתכת הרודיום (Rhodium), המתכת היקרה ביותר בעולם, שנכון להיום נסחרת במחיר של 8,000 דולר לאונקיה.

 

רודיום היא מתכת ממשפחת הפלטינות. שמה מגיעה מהמילה היוונית 'רודון', שמשמעותה ורד – בשל צבעי המלח הוורודים שיוצאים בכרייתה של המתכת. הרודיום משמשת את תעשיית הרכב, כמפחיתה של פליטת מזהמים. זו מתכת שמזכירה כסף בצבעה, היא נוגדת חמצון וקורוזיה והיא מוליכה ברמה גבוהה.

 

כמו המתכת האחות פלדיום, רודיום היא תוצר של כריית פלטינום וניקל, אך הרודיום מכוונת לשוק קטן בהרבה, ובכך היא נתונה לתנודות גבוהות יותר במחיר, בשל שינויים בביקוש או בהיצע.

 

ב-5 שנים האחרונות מחיר הרודיום עלה בכ-800%. המחיר בינואר 2015 עמד על קצת למעלה מאלף דולר, כיום כאמור הוא על 8,000 דולר. בכך הרודיום התעלה בביצועיו על כל יתר הסחורות הגדולות בשוק.

רק בחודש האחרון מחיר הרודיום עלה ב-32%. כעת המתכת ברמת התמחור הכי קרובה לרמת השיא שלה ב-2008, אז מחיר אונקיה עמד על 10,100 דולר לאונקיה. ולא מן הנמנע שהמתכת תגיע לרמות אלה בקרוב בשל הביקושים הגבוהים בשוק.

 

תעשיית הרכב נותנת בוסט לרודיום

כאמור, החוקים שהוכנסו במערב ובמדינות נוספות בעקבות הסכם פריז, להורדת כמות פליטות גזי החממה בתעשיית הרכב, הביאו לבום מחודש במחירו של הרודיום, שבשל תכונותיו מסייע בהפחתת הזיהום שפולטות מכוניות. משקיעים רבים הבינו את המגמה וההשקעה במתכת מביאה לעלייה במחיר.

 

גם המתיחות בין ארצות הברית ואיראן הביאו לעלייה במחיר המתכת, כמו יתר המתכות בשל היותן נכס מקלט עבור משקיעים רבים בתקופות של חוסר ודאות.

 

מקור מרבית הרודיום בעולם, כ-80%, הוא דרום אפריקה ומחירו המאמיר הוא חדשות מצוינות עבור הכורים במדינה, כשהמדד של מתכות הפלטינום במדינה שילש את עצמו בשנה האחרונה. אך השליטה הבלעדית הזו משפיעה על השוק. בשנה שעברה, בעיות בחשמל הפריעו לכרייה וגם דרישות עובדים לשכר גבוה יותר, באופן אשר השפיע על המחיר.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    להקראט 18/06/2021 18:10
    הגב לתגובה זו
    אתה מוזמן לצפות במדריך להשקעה ברודיום שלנו, אנא צפה בכולו ולמד מדוע מתכת הרודיום מתאימה להשקעה לטווח הארוך בלבד. קישור: https://www.youtube.com/watch?v=Vshnr0f_-D4
  • 11.
    זה שימושי גם נגד זיהום השיח הציבורי על ידי אנשי מרצ ? (ל"ת)
    איצקוביץ' 14/01/2020 12:50
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    מיכה 13/01/2020 22:08
    הגב לתגובה זו
    להשקיע ברודיום.. זה נחמד כהשקעה קטנה עד 10K..
  • 9.
    דורית 13/01/2020 22:04
    הגב לתגובה זו
    אשמח לתשובה תודה
  • בבני ברק מתחת לבלטות יש המון רודיום (ל"ת)
    הרב בוסט 13/01/2020 23:56
    הגב לתגובה זו
  • נקודה למחשבה 18/01/2021 01:00
    משמרים את הדרך שהבורא נתן לבני ישראל. "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף". מעשה טוב שווה מצווה ששווה אין סוף עושר בעולם האמיתי. לחיות את החומריות זה קל.
  • 8.
    בא לי על שרשרת וגורמט מרודיום (ל"ת)
    יאסו 13/01/2020 20:45
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    נתי 13/01/2020 16:51
    הגב לתגובה זו
    פעם אחת שניזכה לקרוא המלצה לפני העליות. תמיד החוכמה היא לאחר מעשה. למה להשקיע אחרי כאלו עליות?
  • תקנה REMX יש לך שם 300% (ל"ת)
    יוסי 13/01/2020 18:52
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    דן 13/01/2020 14:15
    הגב לתגובה זו
    זהב = 100000$
  • 5.
    עברית וחשבון 13/01/2020 13:21
    הגב לתגובה זו
    בנוסף לעברית הקלוקלת שלו. לא ייאמן
  • אחד שקרא 13/01/2020 18:05
    הגב לתגובה זו
    כל כך מדוייק.
  • חי 13/01/2020 14:54
    הגב לתגובה זו
    לא משנה אך תחשב זה 800% אחי הם לא טעו 200% של 100של זה 200 שקל
  • 4.
    רכב חשמלי לא צריך רודיום !!! (ל"ת)
    טל 13/01/2020 11:56
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 13/01/2020 11:25
    הגב לתגובה זו
    כך שהפחתת הזיהום לא תבוא משימוש ברודיום אלא בשינוי טכנולגיות הנעה של הרכבים
  • 2.
    עמי 13/01/2020 11:05
    הגב לתגובה זו
    אם אין דרך להשקיע במתכת, חוץ מזה שפתאום יגלו שאפשר ומשתלם לייצר במעבדה, כמו יהלומים ואז המחיר ייפול
  • 1.
    מישהו 13/01/2020 11:00
    הגב לתגובה זו
    קיים כבר עשרות שנים. קצת פלא שיש התייקרות כזו. במידה ויש התייקרות, יכול לעלות גם מחירים של מחשבים, פלאפונים וכד'. אפשר גם להפיק מדלק רדיואקטיבי.
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -1.26%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


זוהראן ממדני  (X)זוהראן ממדני (X)

השמאל יבנה והימין ימכור - האם בחירתו של ממדאני תשפיע על שוק הנדל"ן של ניו יורק?

על הנדל"ן בניו יורק, המחירים וההשפעה הצפויה של בחירת ממדאני

אסף רוזנהיים |
נושאים בכתבה זוהרן ממדאני

אין מדינה שמייצגת יותר את הקפיטליזם מאשר ארה"ב, ואין עיר שמייצגת יותר את ארה"ב מאשר ניו יורק, וזו התעוררה בימים האחרונים לראש עיר חדש ורדיקאלי: זוהרן ממדאני, נציג הזרם הסוציאליסטי הדמוקרטי. פעילים בשוק הנדל"ן חרדים מממדאני. הצהרותיו במהלך הקמפיין כללו התחייבות להקפאת שכר דירה, פיתוח דיור ציבורי במימון עירוני, העלאות מיסים על עסקים ועל בעלי הכנסות גבוהות, ואף פתיחת רשתות מזון עירוניות מוזלות. כל אלו הציפו חששות כבדים בקרב יזמים, משקיעים ובעלי נכסי, והצפי היה לגל עזיבה עם היבחרו.

אולם לצד החששות, מומחים רבים מציינים כעת, לאחר היבחרו, כי השפעתו המעשית של ממדאני על שוק הנדל"ן בעיר מוגבלת מאוד, וכי יסודות השוק הניו-יורקי איתנים דיים כדי לעמוד גם בפני רוחות פוליטיות חזקות. לטענתם, גם ממדאני עצמו יודע שעל-מנת להוציא את תוכניותיו מהכוח אל הפועל, הוא יצטרך שיתוף פעולה הדוק של המגזר העסקי.

הכיוון: הגדלת ההיצע

החשש המרכזי בשוק נוגע להתערבות רגולטורית אגרסיבית ובלתי זהירה, תופעה שכבר טלטלה בעבר את שוק הנדל"ן בניו יורק. כך, ב-2019 נכנס לתוקף חוק הגנת הדיור והשוכרים (HSTPA), שהגיע בהפתעה ושינה בן לילה את הפעילות הנדל"נית ברחבי העיר. אלא שהפעם הסיטואציה מעט שונה: חלק גדול מהצעדים הדרמטיים כבר יושמו בשנים האחרונות, תחת שליטה דמוקרטית שהכתיבה את הטון בהיבט המדינתי והעירוני. חוקים כמו HSTPA, "פינוי הוגן" והגינות בדמי שכירות, כבר עיצבו מחדש את כללי המשחק.

במקביל, תנועות חדשות כמו YIMBYism (בתרגום חופשי: "כן, בחצר האחורית שלי", מעין זרם אידיאולוגי ותנועת מדיניות ציבורית התומכים בהגדלת היצע הדיור באמצעות עידוד בנייה חדשה),  צוברות כוח. עמדתן היא שהדרך לשפר את איכות החיים ולהוריד מחירים איננה דרך הגבלות, אלא על-ידי הגדלה משמעותית של ההיצע, והן מחזירות את הדיון הציבורי לכיוון הגדלת ההיצע והאצת הפיתוח.

 

מה באמת יכול ממדאני לעשות?