גיל רושניק, מנכ"ל אלקטרה נדלן
צילום: אורן קהן

אלקטרה נדל"ן: הרווח הנקי זינק ב-140% ברבעון הראשון של 2019

ההכנסות זינקו ב-72%. השיפור בתוצאות מיוחס בעיקר לפעילות מקבצי הדיור בארה"ב אשר הציגו עלייה של כ-12.2 מיליון דולר בהכנסות
ירדן סמדר |

חברת אלקטרה נדלן 1.25% דיווחה היום (א') על תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של שנת 2019 והציגה עליה של כ-72% בהכנסות וזינוק של כ-140% ברווח הנקי המיוחס בעיקר לפעילות מקבצי הדיור בארה"ב.

הכנסות אלקטרה נדל"ן ברבעון הראשון של 2019 עלו בכ-72% לכ-36.1 מיליון שקל לעומת כ-21 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות נבע בעיקר מעלייה חדה בהכנסות החברה מדמי ניהול, דמי הצלחה ועמלות רכישה במקבצי הדיור בארה"ב ברבעון לכ-17.4 מיליון שקל, לעומת כ-5.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

בשורה התחתונה רושמת החברה גידול של כ-140% ברווח הנקי שמסתכם בכ-15.4 מיליון שקל לעומת 6.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח ברבעון נבע בעיקר מפעילות מקבצי הדיור בארה"ב.

הרווח התפעולי של החברה ברבעון הראשון לשנת 2019 עלה פי 2.3 לכ-27.5 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של כ-12.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

פעילות מקבצי הדיור, הכוללת את השקעותיה הישירות של החברה ואת ההשקעות של קרנות הנדל"ן שהקימה, סיימה את הרבעון הראשון של שנת 2019 עם עלייה בהכנסות מדמי שכירות בשיעור של כ-31% לסך של כ-267.3 מיליון שקל, לעומת כ-204.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

ה-NOI מפעילות מקבצי הדיור בארה"ב עלה ברבעון הראשון של 2019 בכ-22% לכ-38.8 מיליון דולר לעומת כ-31.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. ה-Same Property NOI במקבצי הדיור, שהיו בבעלות החברה ברבעון הראשון של שנת 2019, עלה בכ-5% לכ-22.5 מיליון דולר לעומת כ-21.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

החברה, שמנהלת כיום כ-24,316 יחידות דיור ב-73 מקבצי דיור בארה"ב, נהנית במסגרת פעילות זו מ-3 מרכזי רווח במסגרת היותה בעלת השליטה בחברת הניהול (GP): תזרים מזומנים ורווח שוטף מהנכסים בהם מחזיקה החברה בהתאם לחלקה, דמי ניהול שוטפים (FFO)  ודמי הצלחה (Promote) בעת מימוש נכסים ברווח.

גיל רושינק, מנכ"ל אלקטרה נדל"ן: "תחילת שנת 2019 משקפת את המשך תנופת הפעילות של החברה בתחום מקבצי הדיור בארה"ב. זאת, כחלק מאסטרטגיית החברה למקד את פעילותה בתחום  זה, ובהתאם לכך אנו ממשיכים לפעול במקביל למימוש יתרת הנכסים ההיסטוריים שלנו. אלקטרה נדל"ן מנהלת כיום בארה"ב נכסים בשווי של מעל 11 מיליארד שקל בתחום מקבצי הדיור  מסוג multi-family, תחום הממשיך להיות היציב ביותר בשוק הנדל"ן בארה"ב. פעילות זו מניבה לנו רווחיות גבוהה, ולהערכתנו טמון בה פוטנציאל השבחה משמעותי."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?