אלקטרה צריכה: ירידה בהכנסות, כנגד גידול של 31% ברווח הנקי
חברת אלקטרה צריכה -1.09% , מקבוצת אלקו, דיווחה היום (א') על תוצאותיה לרבעון הראשון של 2019 עם ירידה של 4.5% בהכנסות ועלייה של כ-31% ברווח הנקי. החברה הציגה ירידה בשולי הרווחיות הגולמית, אך עלייה בשולי הרווחיות התפעולית. המניה קפצה כ-16% מתחילת השנה ונסחרת כעת במכפיל 18 על הרווח הנקי של הרבעון הראשון (מנורמל לשנה שלמה).
הכנסות החברה ברבעון הראשון של שנת 2019 הסתכמו בכ-615.5 מיליון שקל, ירידה של כ-4.5% לעומת כ-644.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות נבעה בעיקר מעיתוי חג הפסח שחל השנה ברבעון השני של השנה, בעוד שאשתקד חל החג ברבעון הראשון. כתוצאה מכך נרשם ברבעון קיטון בהכנסות מגזר קמעונאות חשמל ובמגזר מוצרי צריכה חשמליים, בתחום סחר המותגים שנכלל בו. קיטון זה קוזז במידה מסוימת על ידי עלייה במכירות מזגנים, שנכללות גם הן במגזר מוצרי הצריכה החשמליים.
עם זאת, שיפור ברמה התפעולית (ביחד עם הפסדים בתקופה המקבילה מפעילות שהופסקה) הובילו בשורה התחתונה לעלייה של כ-30.7% ברווח הנקי, אשר הסתכם בכ-15 מיליון שקל ברבעון הראשון, לעומת רווח נקי של כ-11.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. צריך לציין כי הרווח מפעילות נמשכת צמח בכ-18.8% בלבד.
הרווח הגולמי ברבעון הראשון של שנת 2019 הסתכם בכ-160.2 מיליון שקל, על שולי רווחיות גולמית של כ-26%, לעומת כ-174.1 מיליון שקל, על שולי רווחיות גולמית של כ-27% ברבעון המקביל אשתקד.
- אלקטרה צריכה: השיפור בקרפור ממשיך להוביל את החברה
- קרפור נערכת להנפקה בתחילת שנה הבאה לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, ברמה התפעולית הציגה החברה שיפור, עם שולי הוצאות תפעול של כ-21.1% ברבעון הראשון, לעומת כ-21.8% בתקופה המקבילה. הרווח התפעולי ברבעון הראשון הסתכם בכ-36.8 מיליון שקל (6% מההכנסות) לעומת רווח תפעולי של כ-34.5 מיליון שקל (5.3% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.
קיצוץ בהוצאות התפעול
נראה שתחת המנכ"ל החדש, החברה החלה להתייעל מבחינה תפעולית, כאשר החברה הציגה ירידה של כ-12.6 מיליון שקל בהוצאות המכירה ושיווק - ירידה של כ-9.8%. באופן דומה, הוצאות ההנהלה וכלליות של החברה ירדו בכ-0.8 מיליון שקל - ירידה של כ-7.1%. נזכיר, כי באוקטובר 2018 מונה צביקה שווימר למנכ"ל החברה במקום זאב קלימי (לכתבה המלאה).
צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה צריכה: "אנו פותחים את שנת 2019 עם שיפור משמעותי בתוצאות לעומת רבעון קודם, והדבר בא לידי ביטוי בגידול ברווחיות, ב-EBITDA וברווח הנקי. השיפור בתוצאות הושג למרות עיתוי חג הפסח, שחל השנה ברבעון השני, ובמיוחד אציין את מגזר מוצרי הצריכה החשמליים הכולל גם את פעילות המזגנים, שבו הצגנו הרבעון גידול ניכר בהכנסות לעומת הרבעון הקודם וחזרה לרווח. השיפור הושג בהמשך לפעולות בהן נקטה הנהלת החברה, פעולות שכללו בין היתר שינויים במבנה הארגוני ושיפור תהליכי עבודה. ברבעון זה אנו רואים פירות ראשונים בלבד לפעולות אלו, ואנו פועלים במרץ כדי להמשיך את מגמת השיפור גם בהמשך השנה, בעיקר במגזר מוצרי הצריכה החשמליים. במגזר התקשורת הסלולרית, ממשיכה גולן טלקום לשמור על מעמדה בשוק התחרותי, וזאת תוך צמיחה בתזרים המזומנים וברווחיה"
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
גידול במכירות המזגנים; עיתוי חג הפסח הקטין הכנסות ביחס לתקופה המקבילה
במגזר מוצרי הצריכה החשמליים המכירות ברבעון הראשון של שנת 2019 הסתכמו בכ-248.9 מיליון שקל, לעומת כ-224 מיליון שקל ברבעון הקודם, וכ-252.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות לעומת אשתקד נבעה מירידה במכירות של פעילות סחר המותגים, בעיקר כתוצאה מעיתוי חג הפסח, שקוזזה בחלקה עם גידול במכירות המזגנים. הרווח המגזרי ברבעון הסתכם בכ-10 מיליון שקל לעומת הפסד מגזרי של כ-22 מיליון שקל ברבעון הקודם ורווח מגזרי של כ-12 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
במגזר קמעונאות החשמל, במסגרתו מפעילה החברה את הרשתות מחסני חשמל ושקם אלקטריק, המכירות ברבעון הסתכמו בכ-274.8 מיליון שקל לעומת כ-311.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון נובע, כאמור, מעיתוי חג הפסח שחל השנה בחודש אפריל, לעומת הרבעון הראשון אשתקד. המכירות בחנויות זהות הצטמצמו בכ-12.8% והמכירות למ"ר בחנויות זהות קטנו בכ-11.5%. הרווח המגזרי ברבעון הסתכם בכ-10 מיליון שקל, לעומת כ-13.3 מיליון שקל ברבעון הקודם וכ-13 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
גולן טלקום: הרווח הנקי עלה, אבל ללא קשר לפעילות השוטפת
במגזר תקשורת סלולרית, הכולל את פעילות גולן טלקום, המכירות ברבעון הסתכמו בכ-130 מיליון שקל, בדומה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח המגזרי עלה בכ-27.8% לכ-23 מיליון שקל לעומת כ-18 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול שנבע מפחת המיוחס למגזר.
לגולן נבע ברבעון תזרים מפעילות שוטפת של כ-30 מיליון שקל. מספר מנויי הסלולר של גולן הסתכם בסוף הרבעון הראשון של שנת 2019 בכ-901 אלף, לעומת כ-896 אלף מנויים ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסה הממוצעת מלקוח (ARPU) ברבעון הסתכמה בכ-48 שקל, לעומת כ-48.4 שקל ברבעון המקביל אשתקד ו-47.7 שקל ברבעון הרביעי 2018.
- 1.למה לא מחלקים דיבידנד? (ל"ת)יחיאל שטיין 26/05/2019 14:10הגב לתגובה זו

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?