נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

10 סיבות למה בנק ישראל צריך להעלות את הריבית כבר היום

הכלכלן יניב חברון לקראת הודעת הריבית היום: "אם לא יעלה את הריבית הפעם - אז כנראה בפעם הבאה"
ירדן סמדר | (7)
נושאים בכתבה יניב חברון ריבית

היום (שני) בשעה 16:00 צפויה להתפרסם החלטת הריבית של בנק ישראל. יניב חברון, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות אלומות, מעריך כי ההסתברות להפתעה והעלאת ריבית כבר בישיבה הקרובה גבוהה מאוד. חברון נוקב במספר סיבות למה לדעתו בנק ישראל צריך להעלות את הריבית כבר היום.  

  1. ציפיות האינפלציה לאורך כל העקום עומדות ברמה של 1.7%-1.9% לעשור הקרוב. אם המטרה של בנק ישראל היא לחזיר את האינפלציה סמוך למרכז, אז אנחנו ממש קרובים לשם אבל הריבית עדיין נמוכה בצורה קיצונית! רצוי שתהליך העלאת הריבית יהיה הדרגתי אבל כרגע זה נראה שאנחנו כבר באיחור.
  2. נתוני המאקרו המקומיים מצביעים אולי על התמתנות בקצב הצמיחה אבל אין כל אינדיקציה למשבר חריף דמוי 2008 שמצדיק ריבית כל כך נמוכה.
  3. בבנק ישראל מתקשים לצייר תוואי ריבית עולה בגלל אי הוודאות הגלובלית בעיקר – האמת יותר טוב. הפתעות בהעלאות הריבית יצרו תגובה רגעית בשוק המט"ח והן עדיפות על יצירת תוואי ריבית עולה שיגרור תיסוף זוחל קטלני.
  4. אומנם משוק ההון עולה כי הריבית תעלה אולי בעוד 12 חודשים אבל חזאים רבים העריכו בשבועיים האחרונים כי עלתה ההסתברות להעלאת ריבית כבר בחודש מאי. במידה ובנק ישראל לא יעלה את הריבית מחר, הערכות להעלאת ריבית במאי יעלו משמעותית אז למה לא כבר עכשיו?
  5. אחרי ההפתעות לחיוב במדדים האחרונים, הפתעה לחיוב במדד חודש מרץ תגביר את הציפיות להעלאת הריבית והערכות כי בנק ישראל מאחר. עדיף להעלות כבר עכשיו ובמידה ומדד מרץ יאכזב, השוק פשוט ינמיך ציפיות זמנית מה שלא יגרור תגובה משמעותית בשוק המט"ח.
  6. עדיף להעלות את הריבית יום לפני הבחירות מאשר לאחר הבחירות לפחות מבחינת שוק המט"ח. יש סיכוי טוב שביום למחורת המשקיעים יעסקו בעיקר בתוצאות הבחירות וההשפעה הצפויה על הכלכלה והשוק המקומי והרבה פחות בשוק המט"ח.
  7. לפי העקום האמריקאי הריבית בארה"ב עשויה לרדת בשנתיים הקרובות, כדי לתמוך בכלכלה, אבל לא מסתמן משבר חריף בשלב זה. בנוסף אם להאמין לדוח התעסוקה, הפחתת ריבית כרגע לא על הפרק.
  8. לפחות ע"י הדיווחים ארה"ב וסין מצויות רגע לפני הסכם שיוסיף אופטימיות לשווקים ועשוי גם להאיץ את מחירי הסחורות – מאפשר חלון גדול יותר להעלאת הריבית.
  9. הריבית הריאלית הקצרה צפויה להיות שלילית עם אינפלציה צפויה של 1.7% לשנה בעוד שנה וריבית צפויה נמוכה מ-0.5%.
  10. ההשפעה על הריביות הריאליות ארוכות הטווח צפויה להיות נמוכה אם בכלל, שכן הן כבר היום גבוהות משמעותית. בסך הכל העלאת הריבית, תאותת על תגובה של בנק ישראל ותסיר חשש לתגובה מאוחרת מידי ולכן תוביל לתחילת השתטחות העקום.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    היום אנשים צרכים 18/04/2019 12:41
    הגב לתגובה זו
    היום אנשים צרכים במדינתנו, גם מעל 50 שנה לשכור דירה. ... תעשו את החשבון ... מאיזה גיל, מתחילים לשכור דירה.
  • 6.
    י"ע 18/04/2019 12:34
    הגב לתגובה זו
    ולהם טוב ריבית נמוכה
  • 5.
    אבי 14/04/2019 09:45
    הגב לתגובה זו
    טראמפ רוצה להוריד את הריבית בארה"ב. אתה רוצה להעלות אותה בישראל. אוויל משריש
  • 4.
    כמה שטויות בכתבה אחת (ל"ת)
    רוני 12/04/2019 18:48
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    היום אנשים 10/04/2019 09:54
    הגב לתגובה זו
    היום אנשים במדינתנו ,צרכים גם מעל 50 שנה לשכור דירה. ... תעשו את החשבון ... מאיזה גיל, מתחילים לשכור דירה.
  • 2.
    תו 08/04/2019 16:04
    הגב לתגובה זו
    מינוס 1% ואף יותר! משהו לא הגיוני ואנחנו משלמים מחיר ביציבות פיננסית מעורערת, הקצאת משאבים מעוותת שתפגע בצמיחה, וניפוח בועות במחירי הנכסים.
  • 1.
    האינפלציה נמוכה, הדולר נמוך, ארהב הסתיימו העלאות הריבית (ל"ת)
    לא לעלות ריבית 08/04/2019 14:19
    הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%

יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל

מערכת ביזפורטל |


עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל


סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.


חלל תקשורת חלל תקשורת -6.36%   ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 1.85%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?