זהבית כהן זאפ
צילום: רמי זרנגר, יח"צ
ניתוח Bizportal

5 הערות על הנפקת זאפ

מה העתיד של דפי זהב, מה תעשה כניסת אמזון לתחרות וכמה נמוך אייפקס מוכנה לרדת בשווי ההנפקה? 5 הערות לקראת ההנפקה בת"א
ערן סוקול | (13)

לאחר הבוננזה של אייפקס במכירת תנובה לחברת ברייט פוד הסינית, מבקשת קרן אייפקס להנפיק לציבור הישראלי כ-25%-35% ממניות קבוצת זאפ בחודשים הקרובים, בהצעת מכר, לפי שווי חברה של 700 מיליון שקל, המשקף מכפיל 19 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים. זאת לאחר שרכשה את החברה בשנת 2015 תמורת כ-145 מיליון שקל ומאז משכה דיבידנדים בהיקף של כ-85 מיליון שקל.

אולי במקרה הצעת המכר מגיעה רגע לפני כניסתה של ענקית המסחר המקוון אמזון לישראל, אשר צפויה לזעזע את פעילות השוואת המחירים של זאפ, למרות שמסתבר שהעסק המרכזי של זאפ הוא בכלל דפי זהב. אז נוכח הצמיחה המואצת של שוק הפרסום בדיגיטל בשנים האחרונות, אשר צמח כ-26% בשנה בממוצע מאז 2013, האם בכל זאת כדאי להשתתף בהנפקה של זאפ? ריכזנו 5 נקודות שכדאי לשקול לפני שקונים מזהבית כהן את הסחורה.

1. העסק המרכזי הוא דפי זהב, לא השוואת מחירים

זאפ מציעה שירותי פרסום ושיווק לעסקים קטנים ובינוניים על גבי אתרי הקבוצה ועל גבי פלטפורמות פרסום חיצוניות וכן כלי ניהול לעסקים קטנים ובינוניים. מוצרי הקבוצה משרתים בתי העסק, להם מציעה החברה פתרונות שיווק ופרסום. קהל היעד השני - הגולשים, אשר מוצע להם השימוש באתרי הקבוצה ללא תשלום.

המוצר המזוהה ביותר עם זאפ הינו אתר השוואת המחירים, אולם על פי הנתונים שחושפת החברה פעילות זו מייצרת רק כ-20% מהכנסותיה, כאשר מרבית הכנסותיה מגיעות מאתר דפי זהב (39%), אתרי Zap Rest המספקים מידע בתחום המסעדות והאוכל, לרבות ביקורות גולשים על המסעדות, הזמנת מקום במסעדה והזמנת משלוחים מייצרים כ-15% מהכנסות החברה. אתר Zap דוקטורס, האחראי לכ-12% מהכנסות זאפ, מספק תוכן בנושאי רפואה וכולל בין היתר, פורומים בניהול מומחים, אינדקסים של רופאים ואפשרות להזמין רופא און ליין. 

2. פיזור מהרבה לקוחות קטנים

לקבוצה כ-22,700 לקוחות בישראל, הכוללים בעיקרם בתי עסק קטנים ובינוניים, בעלי ותק ממוצע של כ-4.5 שנים. מרבית הלקוחות (כ-82%) משלמים סכום חודשי קבוע עבור חבילה של שירותי פרסום וניהול הנוכחות הדיגיטאלית, ויתרת הלקוחות (כ-18%) סכום חודשי קבוע נמוך יחסית עבור נוכחות באתרי הקבוצה ונגישות למערכות החברה, בתוספת תשלום משתנה כתלות במספר הקליקים של גולשים.

במסגרת המצגת למשקיעים שפרסמה זאפ, מציגה החברה הדגמה לחנות חשמל קטנה המקבלת, באמצעות פרסום באתרי זאפ כ-60 אלף קליקים, המייצרים לחנות, לפי הערכות זאפ, הכנסה שנתית של כ-1.8 מיליון שקל, זאת תמורת תשלום שנתי של כ-35 אלף שקל לזאפ (כ-60 אגורות לקליק).

דוגמא נוספת לחברת הובלות קטנה, המקבלת כ-1,150 שיחות ו"לידים" בשנה מאתרי זאפ, תמורת תשלום של כ-14 אלף שקל (כ-12 שקל לכל שיחה/ליד), המייצרים לעסק הכנסה המוערכת בכ-350 אלף שקל בשנה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בעסקי המסעדנות, עבור כ-13,500 פניות מאתרי זאפ, כולל שיחות, הזמנת שולחנות, משלוחים ו"לידים", אשר מייצרים הכנסה מוערכת של כ-1.5 מיליון שקל, ישלם בעל העסק כ-35 אלף שקל בשנה. נקודה זו חיובית עבור החברה, המראה כי היא לא תלויה בלקוח אחד והכנסותיה מפוזרות.

3. מכפיל 19 על צמיחה עתידית מעורפלת

הכנסות זאפ צמחו בשלוש השנים האחרונות בקצב שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9%, מסך של כ-209 מיליון שקל בשנת 2015 לסך של כ-247 מיליון שקל בשנת 2017, כאשר ברבעון הראשון של שנת 2018 הציגה החברה צמיחת הכנסות מתונה יחסית של כ-7.5%.

בשורה התחתונה הציגה החברה רווח נקי מפעילות נמשכת של כ-37 מיליון שקל בשנת 2017, המשקף שיעור צמיחה שנתי ממוצע של כ-38% ביחס לרווח נקי של כ-19 מיליון שקל בשנת 2015. גם בשורת הרווח הציגה החברה צמיחה מתונה יחסית ברבעון הראשון של שנת 2018, עם עלייה של כ-2% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2017.

בהתאם לתוצאות החברה, השווי המבוקש בהנפקה של כ-700 מיליון שקל משקף מכפיל 19 על הרווח הנקי שהציגה החברה ב-12 החודשים האחרונים. מכפיל שיכול להיחשב אטרקטיבי עבור חברה הפועלת בתחום שצפוי להציג צמיחה מואצת בשנים הקרובות, אולם נוכח כניסתן של אמזון וגוגל לתחום פעילותה של החברה, לא ברור כמה מואצת תהיה צמיחת החברה, בשנים הקרובות.

 

4. תשואת דיבידנד של 5%?

בסביבת זאפ טענו כי שווי החברה המבוקש בהנפקה (כלומר 700 מיליון שקל) משקף תשואה דיבידנד של 5%. על פי התשקיף, מדיניות חלוקת הדיבידנד של זאפ תעמוד על כ-50% מהרווח הנקי הניתן לחלוקה, כאשר בעניין זה צריך לציין שלחברה יתרת עודפים שלילית של כ-626 מיליון שקל, מה שמגביל את חלוקת הדיבידנדים לרווח הנקי שנצבר בשנתיים האחרונות בלבד (על פי מבחן הרווח בחוק החברות), אשר עומד כעת בסך של כ-7.3 מיליון שקל.

זאת לאחר שהחברה שילמה לאייפקס מאז ספטמבר 2016 דיבידנדים בהיקף כולל של כ-85 מיליון שקל, כאשר התשלום האחרון בסך של כ-30 מיליון שקל במרץ 2018, העמיד את יתרת החוב הפיננסי, נטו של החברה בסך של כ-47 מיליון שקל. בהתחשב במדיניות הדיבידנד ובשורת הרווח הנקי, קשה לראות כיצד זאפ תצליח לשלם דיבידנד בשיעור זה.

5. אמזון תסחוף את העסקים הקטנים?

שוק הפרסום בדיגיטל בישראל, בו פועלת זאפ, צומח בקצב מואץ בשנים האחרונות, בדומה למגמה בעולם, הן בהיקפו והן בבחינת נתח הפרסום בדיגיטל מסך ההוצאה על פרסום. על פי נתוני חברת יפעת בקרת פרסום, בחמש השנים האחרונות צמח היקף הפרסום בדיגיטל בישראל בקצב שנתי ממוצע של כ-26%, מסך של כ-660 מיליון שקל בשנת 2013, לסך של כ-1.3 מיליארד שקל בשנת 2017.

עם זאת, כוחן של הרשות החברתיות, כמו גם של גוגל ויוטיוב, רב מאי-פעם, ועל פי הערכות בשוק הפרסום המקומי, כ-50%-75% מכלל ההוצאה על פרסום בדיגיטל מועבר אל אותם תאגידי ענק מחו"ל.

בהתאמה, על פי התשקיף של זאפ, בשנים האחרונות, גדלה התחרות מול מתחרים בינלאומיים גלובליים, בין היתר, עקב התחזקות מגמת הגלובליזציה באינטרנט במיצוב של מנועי חיפוש בינלאומיים, כגון Google ואחרים, המתחרים בעקיפין במוצרי הקבוצה וכן לאור גידול המתחרים המציעים לבעלי מקצוע ולעסקים שירותי פרסום במדיה חברתית דיגיטלית, כגון Instagram ופייסבוק, המהווים אפיק פרסום נוסף לעסקים קטנים ובינוניים.

בעניין זה צריך לציין שמרבית הכנסות זאפ (כ-39%) נובעות מדפי זהב, מותג שמדבר בעיקר אל הדור הוותיק (שעודנו רלוונטי בימים אלו), עם זאת, חיפוש בעלי מקצוע בפייסבוק וגוגל הולך ונהיה נפוץ יותר עם הזמן.

אם לא די בכך, כניסתה הצפויה של ענקית המסחר המקוון אמזון לשוק הישראלי, עשויה לפגוע בטווח הזמן הבינוני באופן מהותי באתר השוואת המחירים של זאפ, המהווה מקור לכ-20% מהיקף הכנסות החברה ונכון לשנת 2017 היה המגזר הצומח ביותר של החברה.

כעת, לא ברור האם ועד כמה תתמקד אמזון בעסקים המקומיים (קהל הלקוחות של זאפ) - אך ברור כי כוחה של זאפ ייחלש.

גם חברות הענק הגלובליות עלי אקספרס ו-eBay כבר מרכזות חלק גדול מהיקף הסחר המקוון של הישראלים ואלו רק המתחרים בחו"ל, כאשר בין המתחרים העיקריים של אתרי הקבוצה בישראל, נמנים אתרים רבים כגון, אתר B144 של בזק, אתר 2Eat, משלוחה, 10Bis, כמה זה, מייסופרמרקט, הבוררת, כלות אורבניות ואתר Informed המתחרה בזאפ דוקטורס.

שורה תחתונה

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    הטרפיק של הקבוצה מתרסק....פשוט similarweb (ל"ת)
    SIMILAR WEB 24/07/2018 09:08
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אזרח 24/07/2018 09:07
    הגב לתגובה זו
    מוזמן הכותב לבחון את הטראפיק של הקבוצה שמתרסק ואז אולי יבין שהניתוח שלו הזוי
  • 10.
    גוף פנסיוני שישתתף בהנפקה הזו צריך להכניס לכלא! (ל"ת)
    יוסי 23/07/2018 10:10
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    נהג 23/07/2018 08:25
    הגב לתגובה זו
    כל פעם שהשם שלה מוזכר יש לי הרגשה שניכתבו דברים לא נעימים. למה????
  • 8.
    אזרח 23/07/2018 07:10
    הגב לתגובה זו
    את גודל הניפוח. איפקס מומחית לנפח דוחות ולהציג תמונה שלא תחזור גם בעוד 100 שנים. הם עשו זאת בתנובה וכבר באותו הזמן ברייטפוד הסינית רצתה לסגת ולא יכלה. מקווה שהפנסיה שלי לא תהיה שם גם במכפיל 5, אייפקס רוצה להחזיר השקעה פלוס הריביות ולהישאר עם נתח עצום בחברה פלוס רווח עצום שמשכה כחוב. מי ישלם על זה? הפנסיה שלנו. מי מרוויח מזה? כולם חוץ מבעלי הפנסיה.
  • 7.
    כל הרכישות שביצעתי דרך זאפ היו נפילה. ישראבלוף במיטבו (ל"ת)
    איתי 23/07/2018 00:40
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שומר נפשו 22/07/2018 19:43
    הגב לתגובה זו
    קרן אייפקס לקחה את כל הטוב שעשה ניר למפרט ומחקה אותו. הורידה דרסטית כוח אדם בשירות. העלתה אגרסיבית את יעדי סוכני המכירות ופגעה בתנאים שלהם עד כדי כך שהרבה מהטובים בהם עזבו. כחברה שהיתה רווחית מאוד בזכות מטה מצומצם יחסים ומערך שיווק עצום שמכר בעצם אוויר (תנועה של גולשים) פתאום זאפ מאבדת טראפיק (כי גוגל מובילה את הגולש לתוצאות מומלצות אז האינדקסים רלוונטיים פחות) מאבדת לקוחות (שמישהו יראה את אחוזי הנטישה) מאבדת סוכני מכירות מנוסים ומאבדת עניין בקרב רוכשים שיכלו לרכוש הרבה יותר ממנה בהרבה פחות כסף. אפס יתרון תחרותי מול גוגל (ברמה שהיום זאפ מציעה ללקוחותיה להפעיל עבורם חשבון מודעות בגוגל בריווחיות יחסית מינימלית רק כדי להישאר אטרקטיבית) בשורה התחתונה- ניסו לעשות סיבוב על אקסל שפרינגר הגרמנים ומשאלו לא נפלו בפח מנסים לעשות סיבוב על הציבור.
  • 5.
    דוד 22/07/2018 18:42
    הגב לתגובה זו
    מעניין לראות איזה חברות יקנו את הבלופ הזה של זהבית . החברה שווה 120 מליון שקל לא יותר
  • החוזה לעתיד 23/07/2018 09:40
    הגב לתגובה זו
    כל המוסדיים עם הפנסיה שלך יקנו את זה
  • 4.
    דודי מהרצליה 22/07/2018 16:50
    הגב לתגובה זו
    אחרי שהסינים נכוו במכירה של תנובה כל משקיע וכל מי שיש לו שכל יודע שצריך להיזהר מאוד לפני שקונים משהו מזהבית. העסקה של תנובה קלקלה לה את המוניטין כמוכרת הגונה מה שנקרא "יזהר המוכר"
  • 3.
    ישראל יעקבי 22/07/2018 16:24
    הגב לתגובה זו
    כלקוח של זאפ כ 15 שנה חויתי לפני שנה התנהגות לא ברורה באגריסביות שלהם לבוא לקראתי כלקוח, התחושה התעצמה השנה כאשר למרות שוידאתי עם הסוכן שהעיסקה לשנה הסתיימה, הם המשיכו לחייב ואף מסרבים לזכות כאשר אין ויכוח על העובדות ועל כך שאני צודק,. לאור הכוונה שלהם להנפיק אני חושד שיש כאן מדיניות מכוונת שמטרתה לסחוט את הלימון טרם הנפקה ואם אני צודק (מה שאני כמובן לא בטוח) אזי הרווח השנתי איננו מייצג את השווי האמיתי.
  • 2.
    avist 22/07/2018 16:23
    הגב לתגובה זו
    עם כניסת amazon , google shopping זאפ תהיה אפיק לא רלבנטי כלל , המחירים שזאפ גובים מהלקוחות שערורייתי , ההמלצות הם פיקציה , השרות גרוע , מחיר לכל הקלקה בחפיר בקיצור אוטוטו יהיו פלטפורמה זניחה
  • 1.
    המנפיק 22/07/2018 16:02
    הגב לתגובה זו
    לא הייתי משקיע שקל בקבוצה הזאת - את זאפ השוואת מחירים הוא היחיד שאיך שהוא יכול לשרוד בשנים הקרובות. דפי זהב הוא מותג היסטורי שנהפך ללא רלוונטי בעידן גוגל ופייסבוק. אתר REST ומתחתנים הם המובילים בתחומם אך סובלים ויסבלו מתחרות עזה של אתרים ושירותים מתחרים שינגסו ברווחיות שלהם, אתר דוקטור לא ממש ריווחי ויותר אתר מידע ובקיצור נשארנו עם שם של קבוצה גדולה שתכלס מחזיקה אתרי אינטרנט מאוד בעיתיים, שיסבלו מתחרות עזה וירידה בריווחיות בשנים הקרובות.
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%

יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל

מערכת ביזפורטל |


עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל


סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.


חלל תקשורת חלל תקשורת -6.36%   ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 1.85%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?