בלי בועת הנדל"ן, בלי קוטג': האירועים הכלכליים נדחקו החוצה

ביטחון - IN, כלכלה - OUT. לראשונה מזה שלוש שנים שום אירוע כלכלי לא נכנס לרשימת 20 האירועים המובילים בתקשורת
גיא עיני |

האירוע שקיבל את מירב תשומת הלב בסדר היום התקשורתי ברבעון השני של שנת 2018 הינו סקירת העימותים בעזה, יותר מהמונדיאל. כך עולה מסקירה שערכה חברת יפעת מחקרי מדיה ופורסמה היום (ד'). נתון זה עשוי להסביר גם את כמות החשיפות הגבוהה שקיבלו ראש הממשלה ושר הביטחון בתקשורת ביחס לפוליטיקאים אחרים במהלך המחצית הראשונה של השנה.

פחות עניין בכלכלה

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה בסיקור התקשורתי בנושאי צרכנות, דיור ויוקר המחייה. מחאת הקוטג' שהחלה את דרכה באוהל בשדרות רוטשילד בתל אביב, הגיעה לכותרות של כל מהדורות החדשות ושינתה את לוח השידורים של ערוצי הטלוויזיה, תחנות הרדיו, העיתונים ואתרי האינטרנט גרמו להתעוררות של דור ה-Y ועוד רבים אחרים שמודאגים מעתידם הכלכלי.

על פי הנתונים, נושא יוקר המחייה ממשיך לרדת על אף כמה העלאות מחירים שזכו לסיקור שולי, וגם נושא הדיור שהוביל את סדר היום הכלכלי נחלש משמעותית בחודשים האחרונים. למעשה, על פי יפעת, הרבעון השני של שנת 2018 הינו הרבעון הראשון בשלוש השנים האחרונות בו אף אירוע או נושא כלכלי לא התברג לרשימת 20 האירועים המובילים בסיקור התקשורתי. 

כתבי צרכנות הפכו ללהיט התורן ולדבר החם של מהדורות החדשות ומפינות מנומנמות בתוכניות הבוקר הם הפכו לכתבים בכירים בכל דסק חדשות וניתן היה לחשוב שהנושאים שעל סדר היום הציבורי יזכו לחשיפה ראוייה באמצעי התקשורת. אולם הדירוג של 20 הנושאים המסוקרים ביותר במדיה ברבעון השני של השנה מראה תמונת מצב שונה לחלוטין.

לא קונים דירה במחיר בועה?

במציאות שבה מחירי הדירות הינם כלוט בערפל ושר האוצר, משה כחלון מנסה לכל הפחות לעצור את עליית מחירי הדירות, עלול להיווצר הרושם שזה הנושא החם ביותר ולכן גם המסוקר ביותר, אם גם אתם שותפים למחשבה זו, הרי שצפויה לכם הפתעה.

בדירוג של 20 האירועים הבולטים בתקשורת ברבעון השני של השנה אין כל אזכור לבועת הנדל"ן. לפי הרשימה הנושא המדובר ביותר באמצעי התקשורת הוא העימותים בעזה. 

 

אם נמשיך לסקור את האירועים הבולטים נראה שהאירוע השני המוזכר ביותר הוא כמובן אחד משני האירועים הגלובליים הגדולים ביותר בעולם, גביע העולם בכדורגל, המונדיאל. במציאות שבה מערכת ה-VAR שנכנסה לשימוש לראשונה ברוסיה והורידה כמעט לאפס את טעויות השיפוט המשמעותיות, הפך הסיקור של המשחקים לעסוק בכדורגל עצמו כמעט לחלוטין. אולם גם ובעיקר במהלך אירוע גלובלי כמו המונדיאל יש מקום לדבר על עלויות של טיסות, מלונות וכמובן על מחירם של הכרטיסים לצד ההשפעה הצרכנית.

קיראו עוד ב"בארץ"

לא גלובליים כמו שחשבנו

אם נעבור מרמת המיקרו, בחינה של אירוע בודד, אל המאקרו, בהסתכלות על כל הרשימה, נוכל לראות כי רק 14 מתוך 20 האירועים עוסקים בישראל באופן ישיר. בנוסף, אם נכליל את פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין עם איראן ואת המלחמה בסוריה המספר יעלה ל-16 אירועים.

בנוסף, 4 אירועים מתוך הרשימה קשורים לתרבות וספורט ושלושה מהם עוסקים בזווית הישראלית: אירועי יום העצמאות של המדינה, האירוויזיון והזכיה של נטע ברזילי, ההגעה / אי הגעה של נבחרת ארגנטינה לישראל, והאירוע הרביעי הוא המונידאל.

אופוזיציה שקטה מדי

ביפעת בדקו גם את מספר ההופעות של 20 הפוליטיקאים המובילים במדיה המשודרת במהלך המחצית הראשונה של השנה. נוכח העניין הרב שעוררו העימותים בעזה ברבעון החולף, ניתן להבין מדוע חברי הכנסת שבלטו במספר ההופעות שלהם (ראיונות וקטעי וידאו) במדייה המשודרת (לא כולל אזכורים) הם ראש הממשלה, בנימין נתניהו עם 2,950 הופעות במחצית הראשונה של השנה ושני אחריו בפער ניכר מגיע אביגדור ליברמן עם 1,050 הופעות בלבד, יחס של כמעט 3 ל-1 לטובת ראש הממשלה.

על פי הנתונים, העשירייה הראשונה נשלטת על ידי 8 פוליטיקאים מהימין, אחת מהשמאל (תמר זנדברג) ויאיר לפיד מהמרכז.

 

דירוג הפוליטיקאים - סיכום המחצית הראשונה של שנת 2018

סכימה של מספר ההופעות בתקשורת מעידה שהנתח התקשורתי של הקואליציה עומד במחצית הראשונה של השנה על 78% אל מול 22% בלבד של חברי האופוזיציה. ניתן לראות את הנחיתות התקשורתית של האופוזיציה בכך שרק ארבעה מנציגיה התברגו לצמרת 20 המובילים במדד החציוני.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.