פועלים: צניחה של 18% ברווח הנקי לרבעון הראשון של 2018
בנק פועלים 0.66% פרסם הבוקר (ה') את תוצאותיו לרבעון הראשון של 2018 עם ירידה של 1.5% בהכנסות וצניחה של 18% ברווח הנקי. התשואה להון עמדה על 7.16% ומכפיל ההון עומד על כ-0.95. הבנק יחלק דיבידנד של 251 מיליון שקל.
בשורה העליונה, המחיקות קבעו את הטון
הכנסות בנק הפועלים ברבעון הראשון של השנה הסתכמו בכ-3.4 מיליארד שקל, ירידה של 1.5% לעומת הכנסות של כ-3.5 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הירידה בהכנסות מיוחס למחיקות בגין הפסדי אשראי בסך של כ-250 מיליון שקל, זינוק של כ-134% לעומת כ-107 מיליון שקל ברבעון המקביל.
בהכנסות מריבית נרשמה ירידה של כ-3% אשר קוזזה במעט על ידי עלייה של כ-0.3% בהכנסות שאינן מריבית.
רווחיות ותשואה להון
בשורה התחתונה רשם הבנק רווח נקי של כ-628 מיליון שקל, ירידה של כ-18% לעומת רווח נקי של כ-767 מיליון שקל ברבעון המקביל.
התשואה להון עמדה על כ-7.16%, מדובר בשיפור ביחס לתשואה להון שהציג הבנק בשני הרבעונים הקודמים אשר עמדו על כ-6.96% ברבעון הרביעי של 2017 ועל 5.31% ברבעון השלישי. אולם, בשנים 2017-2016 הציג הבנק תשואה להון גבוהה יותר אשר עמדה על 7.5% ועל 7.72% בהתאמה.
הרווחיות הנמוכה ביותר במערכת הבנקאית
ביחס לתשואה להון שהציגו הבנקים הגדולים האחרים מדובר בתוצאות החלשות ביותר: מזרחי טפחות הציג ברבעון הראשון של 2018 תשואה להון של 10.3%, לאומי עם 9.0%, דיסקונט עם 8.4% (בינלאומי עדיין לא דיווח על תוצאות הרבעון הראשון של השנה אולם בשנת 2017 הציג תשואה להון של 8.7%).
- בנק הפועלים נכנס כשותף בבסר לפי שווי של מיליארד שקל אחרי הכסף
- דיסקונט יתן לכם 25 שקל בחודש וירוץ לעשות קמפיין באיילון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוצאות התפעול
הוצאות השכר ונלוות של הבנק הסתכמו בכ-1.1 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2018, ירידה של כ-4.4% לעומת כ-1.2 מיליארד שקל ברבעון המקביל. הירידה בהוצאות השכר מיוחסת לתהליכי התייעלות של הבנק ותשלום בונוסים בהיקף קטן יותר כתוצאה מהירידה ברווחיות.
עם זאת, סך הוצאות התפעול של הבנק הסתכמו בכ-2.4 מיליארד שקל, עלייה של כ-6.1% לעומת כ-2.2 מיליארד שקל ברבעון המקביל, אשר מיוחסת בעיקר לעלייה של כ-184 מיליון שקל בסעיף הוצאות אחרות אשר הסתכמו ב-858 מיליון שקל, בהשוואה ל-674 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הנהלת הבנק מציינת כי הגידול מיוחס בעיקר לעלייה בהוצאות משפטיות ולהשפעת שינוי שערי החליפין על ההפרשות בקשר עם חקירת עסקי קבוצת הבנק עם לקוחות אמריקאים.
חקירות ותביעות ייצוגיות
רואי החשבון המבקרים מזהירים את המשקיעים מפני חשיפה לתביעות ייצוגיות שהוגשו כנגד קבוצת הבנק, בעניין חקירת עסקי קבוצת הבנק עם לקוחות אמריקאים ובעניין החקירה בנושא FIFA.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
- 1.חדשות נפלאות!! (ל"ת)אנונימי 24/05/2018 14:55הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
