אם שנת 1948 הוציאה אותנו לעצמאות לאומית, מדינית וחברתית, אני מרשה לעצמי לומר ששנת 2008 קיבעה את מעמדנו הכלכלי העצמאי. כלכלת העולם נקלעה אז למשבר קשה, כלכלות מובילות התכווצו, אבטלות האמירו וגירעונות גדולים נפערו בתקציבי המדינות. אצלנו, התוצר לא ירד, שוק העבודה נותר איתן והמערכת הבנקאית הראתה חוסן מרשים. דומה ששער החליפין ממחיש זאת היטב: עד 2008 הוא שיקף בעיקר את "השכונה הבעייתית" שלנו; משקיעים זרים חששו להשקיע כאן בגלל ההסלמות הביטחוניות החוזרות ונשנות. היכולות הכלכליות שלנו לא שינו להם; משנת 2008, משנוכחו לדעת שלישראל ביצועים מהמוצלחים בעולם – על אף המשבר הגלובאלי והקשיים שסחר החוץ העולמי המידלדל צפן לה - השתנתה גישתם מקצה לקצה. התבוננו נא בתרשים הבא. הוא משרטט לכם, בקווים האפור/הירוק, את שער החליפין שקל דולר שמתאים להפרשי האינפלציה/הריביות הקצרות בין ארה"ב לישראל. ירידה של קו מתארת ייסוף (התחזקות) של השקל. היום, בעולם האינטרנט והאונליין, קל יותר מתמיד להשוות מחירים של מוצרים סחירים בארץ ובחו"ל ולכן לאורך זמן לא יהיה פער ביניהם; מה שיכריע היכן לקנות יהיה שער ההמרה בין שקל למט"ח. זו משוואת המחירים. במקביל, ניתן ללוות/להלוות לתקופות קצרות בארץ ובחו"ל וגם כאן ניתן להשוות ריביות ולקבל את ההחלטה – בארץ, או בחו"ל – לפי שער ההמרה. זו משוואת הריביות. מהתרשים עולה, כי עד שנת 2008 היה שער השקל חלש מדי, כדי עשרות אגרות, בגלל פרמיית הסיכון הביטחונית הגבוהה שלנו, שהייתה הגורם הדומיננטי לרעתנו. לאחר 2008, השקל תוסף מול הדולר ונכנס ל"רצועת שערי חליפין כלכלית" למעשה, זה עשור ששער השקל אינו חזק, או חלש מדי, דבר המצביע על איתנות המשק והמטבע. עוד עולה מהתרשים, כי הרצועה הכלכלית שרדה בהצלחה מספר גלים של תיסוף/פיחות, אך כמעט לא נפרצה. מכאן עולה כי השקל מגיב לאירועים, אך בסופו של יום נבחן לפי ערכו הכלכלי וכבר לא סוחב על גבו את החטוטרת הביטחונית. מה גרם לכך? ביצועיו הטובים של המשק, התרופפות ההשפעות של אירועים גיאו-פוליטיים על הכלכלה הגלובאלית ככלל (ואצלנו בפרט), תגלית הגז הטבעי, הירידה המתמדת של החוב הציבורי והגירעון הפיסקאלי מתחת לרף המקובל למדינות מפותחות, ההיי טק, האקזיטים ועוד. כל אלו גרמו לכך שמשקיעים זרים, תושבי חוץ וחברות דירוג אשראי מחמיאים ומציינים לטובה את ביצועי המשק ואפשרויות ההשקעה הגלומות בו. הם גם העמידו בצל את הריבית המקומית, שנמוכה משמעותית מהריבית בארה"ב ובכל זאת לא מחלישה את השקל. הביקושים לשקל הצריכו את בנק ישראל לרכוש דולרים בהיקפים עצומים על מנת למתן את תיסוף השקל, שהרי יש קו דק בין תיסוף, שמשקף עוצמה כלכלית, לבין תיסוף יתר, שמזיק לה דרך פגיעה בסקטור הייצוא הסחיר. נכון, גם חולשת הדולר בעולם מאדירה את ביצועי השקל ונכון שלא רק הגורמים הכלכליים משחקים לטובתו; אך אנו בימי חג והיכן שאפשר – מותר לנו לטפוח לעצמנו על השכם. נכון להיום, פני השקל כפני המדינה – עצמאותנו המדיניות מגובה היטב על ידי איתנות הכלכלית. התנהגות השקל בעשור האחרון היא כנראה ההוכחה הטובה ביותר לכך. ** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.    הכותב הוא רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה, מזרחי-טפחות