לא לשימוש
צילום: Istock

אקסלנס מאותת: "רק 'ברבור שחור' יכול לעצור את השוק"

הכלכלן הראשי של אקסלנס: "כל האינדיקטורים ירוקים; ההתפתחויות הטכנולוגיות מובילות להתרחבות הסעיפים הדיפלציוניים במדד"
נועם בראל | (9)
נושאים בכתבה אינטר אקסלנס

אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של אקסלנס, מעריך כי "רק 'ברבור שחור' יוכל לעצור את השוק". בסקירתו השבועית מציין כהנוביץ' כי האינדיקטורים שפורסמו בימים האחרון בהם סקר אמון המשקיעים שנמצא בשיא של 14 שנה ו"מדד הפחד", ה-VIX, שנמצא בשפל מאז נולד - ירוקים.

כהנוביץ: "סקרי מדדי מנהלי הרכש בעולם המשיכו לאותת על צמיחה חזקה והמשקיעים גוזרים זאת גם לצמיחת רווחיות חזקה. האם הם צודקים? המתאמים מראים שכנראה שכן. מדד מנהלי הרכש בארה"ב מאותת שרווחיות החברות צפויה לזנק ב-20%. אפילו שוק העבודה המתהדק הראה בשבוע שעבר שהוא לא מאיים על אף אחד, כשקצב עליית השכר נותר מרוסן".

כהנוביץ מציין שגם בישראל האינדיקטורים עדיין חזקים: "לאחר רצף הנתונים מאכזבים יחסית מהשבועות האחרונים על הכלכלה הישראלית, בניהם המשך התמתנות במדד המשולב של בנק ישראל, בסך הפדיון במשק וביצור התעשייתי, האטת קצב הגידול ברכישה בכרטיסי אשראי ואומדן צמיחה לנפש מאכזב יחסית ל-2017 ,אתמול קיבלנו קצת נחת, כשבדומה לעולם, הסקרים השונים ממשיכים לשהות ברמות שיא. בישראל היה זה סקר הערכת מגמות בעסקים – ראו גרף. האינדיקטור מלמד שלמרות סימני החולשה המקומית, העתיד גם פה צבוע עדיין בירוק".

כהנוביץ התייחס להשפעה השלילית הגוברת של ההתפתחויות הטכנולוגיות על האינפלציה בישראל ובעולם, שגורמת ל"התרחבות הסעיפים הדיפלציוניים המבניים במדד המחירים לצרכן: "נאמר הרבה על השפעת הטכנולוגיה על האינפלציה, אבל אין כמו מראה עיניים. גרפים מאתר 'זאפ' ממחישים את ירידת המחירים המבנית במוצרים טכנולוגיים". 

"ניתן לראות שהשפעת שער החליפין על ירידת המחירים זניחה, שעליית השכר בסקטור הקמעונאי זניחה ושאפילו הפחתות המכסים הנקודתיות נבלעו בעוצמת ירידות המחירים שנגזרות מהשיפור הטכנולוגי, מדיניות הקניבלזציה של הדגמים החדשים ומדיניות התמחור של היצרניות. נראה שככל שטכנולוגיה תיכנס ליותר ענפים ויותר מוצרי יום יום יהפכו לעתירי טכנולוגיה, "האינטרנט של הכל" למשל, הסעיפים הדפלציונים המבניים במדד המחירים לצרכן יתרחבו".

 

שנת 2017 הייתה השנה הכי פחות תנודתית מזה יותר מעשור בשוק המניות ומדד התנודתיות (VIX) המגלם את סטיות התקן באופציות על ה-S&P500 ירד בשבוע שעבר לשפל מאז החל להתפרסם. זה לא שהיו חסרות סיבות לפחד ב-2017 וזה לא שחסרות סיבות לפחד ב- 2018 ובכל זאת המדד, יחד עם השוק, פיהקו לנוכח כל "איום".

שפל במדד הפחד כשלעצמו מפחיד, כשאלה העידו לא פעם בעבר על שאננות וגם כיום יש שמעריכים שאלה הם ימי פומפי האחרונים. מצד שני, שלושה הסברים אחרים לרמת ה-VIX הנמוכה די משכנעים ונקודת המוצא שלהם היא שאופציה היא סוג של תעודת ביטוח שגובה פרמיה עבור סיכון, באופן דומה לביטוח רגיל שגובה פרמיה ומפצה במקרה של התממשות האירוע.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    פברואר יש מפולת - זה ברור. המפולת תתחיל מנפילת ביטקוין (ל"ת)
    rubh 14/01/2018 11:21
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ישראל 13/01/2018 22:34
    הגב לתגובה זו
    ויפסידו את כל כספם ורכושם!!!
  • 6.
    רק למעלה (ל"ת)
    זלמן 08/01/2018 19:39
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רק ברבור צח כשלג 08/01/2018 15:06
    הגב לתגובה זו
    יצליחו לעצור ולהעמיד במקומם את כהנוביץ' גרינברג גורביץ' וחבריהם.
  • 4.
    תגובת הכלכלן למה יורדים כשאסיה עלתה אירופה עולה (ל"ת)
    אשמח לשמוע 08/01/2018 13:14
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יעזור עם האינפורמציה הזו לעלות את הבורסה? (ל"ת)
    אולי כבודו 08/01/2018 12:57
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דני 08/01/2018 12:50
    הגב לתגובה זו
    נראה לכם שסתם יש ראלי בדולר?
  • התכוונת ראלי בזהב כמובן! (ל"ת)
    קמי 08/01/2018 13:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קוראים שחקני מעו"ף (ל"ת)
    לברבור השחור 08/01/2018 12:39
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?