ח"כ משה גפני
צילום: יח"צ

בשורה לנוסעים לחו"ל: ועדת הכספים אישרה הנפקת דרכון זמני בחינם

מערכת Bizportal |

ועדת הכספים אישרה הבוקר (ב') הוראת שעה לתקופה הקרובה עד לאחר החגים, לפיה אזרחים המבקשים לטוס לחו"ל ולא מספיקים לקבל דרכון ביומטרי עקב העומסים הגדולים בלשכות משרד הפנים, יוכלו לקבל דרכונים זמניים בחינם, ללא חובת תשלום האגרה בגין הנפקת דרכון זמני. המהלך נובע בעקבות מספר חודשים מאז הכניסה לתוקף של החוק הביומטרי, בהם יש עומסים גדולים מאוד בלשכות משרד הפנים, כשהמשרד מתקשה לעמוד בזמנים ולהנפיק את הדרכונים הביומטריים בזמן והדבר מאלץ אזרחים רבים לפנות ולבקש דרכונים זמניים. עלות הנפקת דרכון ביומטרי עומדת לאדם בגיר עומדת על 265 שקל ואילו הנפקת דרכון זמני שתוקפו לשנה אחת בלבד עומדת על 405 שקל.

מנהלת רשות האוכלוסין וההגירה, שלמה מור יוסף: "הוראת השעה נובעת מחוסר היכולת שלנו להתמודד עם מבול הבקשות להנפקת דרכונים ביומטריים בחודשים האחרונים מאז כניסת החוק לתוקף ואז אנשים משלמים פעמיים, פעם עבור הדרכון הקבוע, הביומטרי, ופעם עבור הדרכון הזמני שתוקפו לשנה אחת בלבד. המטרה של התקנות שהוגשו לוועדת הכספים לאפשר לאזרחים שצריכים לצאת לחו"ל בתקופה הקרובה לקבל דרכונים זמניים ללא תשלום, ללא תלות במועד שבו יקבלו את אלו הביומטריים".

חברי ועדת הכספים העלו טענות קשות על התנהלות הממשלה ובפרט משרד הפנים בנוגע להיערכות לקראת כניסת החוק הביומטרי לתוקף.

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "המדינה לא נערכה לכניסת החוק הביומטרי לתוקף. זה כישלון ועתה מעבר להוראת השעה, שהיא טובה כשלעצמה, יש לראות כיצד מתמודדים עם הלחצים הגדולים ואיך עומדים בעומסים מכאן ולהבא".

ח"כ רחל עזריה (כולנו): "זה מרגיש לי כמו הדואר שהרגנו אותו ולא מצליח לעמוד במשימות שלו ולתת שירות ראוי לאזרחי ישראל  אם לא תהיה יכולת לקבל דרכונים ותעודות זהות, אז יוצא שבסוף המדינה עשתה רפורמה שהורגת את היכולת לתת מענה".

 יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "אני לא אוהב הדרכון הביומטרי, אבל לפחות המאגר יצא מהעניין ולא מוטל קנס על מי שלא מוכן שטביעות האצבעות שלו יישארו במאגר. בכל מקרה יש חוק במדינת ישראל ועתה מוציאים אותו לפועל. אבל הממשלה לא היתה ערוכה לנושא והמון אנשים יוצאים לחו"ל דווקא בתקופה שמאז כניסת החוק לתוקף. לא ברור לי למה לוקח כל-כך הרבה זמן להנפיק דרכון ביומטרי וייתכן שזה דורש היערכות מסוג אחר. זה מחייב בדק בית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.