האפיק בבורסה אליו הזרים הציבור עוד מיליארד שקלים החודש
הציבור ממשיך להזרים כסף לאפיקי סיכון, אבל בחודש החולף ניתן היה להבחין בסלקטיביות. שער הכניסה של הציבור לבורסה בת"א ממשיך להיות קרנות הנאמנות בקטגוריית אג"ח כללי. בשבוע החולף הזרים הציבור עוד 305 מיליון שקלים לקטגוריה זו כאשר מתחילת השנה היקף הגיוסים בקרנות אג"ח כללי כבר מסתכמים ב-12.5 מיליארד שקלים. מתחילת החודש הגיוסים בקטגוריה מסתכמים ב-945 מיליון שקלים, כלומר האטה לעומת קצב הגיוסים במחצית הראשונה של 2017 (מעל 2 מיליארד שקל בחודש), ובכל זאת גיוסים נאים.
בתוך כך, הציבור ממשיך להזרים כסף גם לקרנות הנאמנות המנייתיות. כ-160 מיליון שקלים הזרים הציבור לקרנות המנייתיות בשבוע החולף כאשר מתחילת השנה הגיוסים באפיק זה כבר מסתכמים ב-4.75 מיליארד שקלים. ללא ספק הגיוסים הגדולים ביותר מזה שנים ארוכות בקטגוריה זו ואנחנו רק בחודש יולי.
מנגד, קרנות הנאמנות הקונצרניות שמחצית הראשונה של השנה עמדו על גיוסים של 3.2 מיליארד שקלים, ראו בשבוע החולף פדיונות של 102 מיליון שקלים ומתחילת החודש פדיונות של 215 מיליון שקלים. לפי הערכות, הפדיונות בקרנות הקונצרניות קשורים לאזהרות שנשמעו לאחרונה לגבי תימחור איגרות החוב הקונצרניות, כולל מצד בנק ישראל שהתייחס להערכת חסר של הסיכון באפיק זה. צריך להגיד שגם הקרנות בקטגוריית אג"ח כללי משקיעים בחלקן הגדול את הכספים בשוק הקונצרני.
בסה"כ, לפי נתונים שאסף מורן צביק, מנהל קשרי יועצים במיטב-דש, היקף הגיוסים בקרנות המסורתיות בשבוע החולף (כלומר בניטרול כספיות) הסתכם ב-315 מיליון שקלים, זאת לעומת גיוסים של 650 מיליון שקלים בשבוע הקודם. כלומר ניתן לדבר על האטה בגיוסים, כאמור - בדגש על הפדיונות בקרנות הנאמנות שמשקיעות באג"ח קונצרני.
- עברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.המנייה שהתחילה תזוזה למעלה היא בזק והבנות (ל"ת)צחי 24/07/2017 06:33הגב לתגובה זו
- 1.קנו בזק ניגמר הסיפור תטוס .קנו פרוטרום (ל"ת)טומי 23/07/2017 20:20הגב לתגובה זו
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
