ניקולאי דוס וון הומאייר
צילום: יח"צ

האיש שבא לשכנע את המוסדיים לשים כסף על נדל"ן מסחרי בגרמניה - מדבר על תשואה של 12%

ניקולאי דוס וון הומאייר הגיע ארצה במטרה להציג למוסדיים את קרן ההשקעות החדשה לנדל"ן מסחרי בגרמניה. שווה השקעה?
גיא בן סימון | (3)
נושאים בכתבה גרמניה

חברת ההשקעות בנדל"ן BlueRock Group וחברת הנדל"ן הגרמנית Nas-Invest הודיעו לאחרונה על הקמת קרן נדל"ן משותפת בשם BR-NAS שתבצע השקעות בהיקף של מיליארד שקל (250 מיליון אירו) בנדל"ן מסחרי ברחבי גרמניה. שני הגופים מנהלים, טרם הקמת הקרן החדשה, נכסים בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. כעת, בוחנות החברות את הרחבת הקרן דרך השקעות משמעותיות של הגופים המוסדיים מישראל.

Nas-Invest היא חברת נדל"ן גרמנית שהוקמה בשנת 1970. החברה המעסיקה 15 יועצים מומחים בהשקעות נדל"ן בגרמניה ויש לה משרדים בברלין ובפרנקפורט. קרן השקעות הנדל"ן BlueRock Fund ביצעה בשש השנים האחרונות 23 רכישות של בנייני משרדים ונדל"ן למגורים. אלו מושכרים לחברות מובילות באירופה כדוגמת תאגיד התקשורת, דויטשה טלקום. 

האסטרטגיה של הקרן החדשה מתבססת על רכישת נכסי נדל"ן המושכרים למגוון חברות גרמניות קטנות או בינוניות שנמצאות בצמיחה, בנכסים הפזורים ברחבי גרמניה. לקרן אין עדיין נכסים שנמכרו והאסטרטגיה שלה היא להחזיק נדל"ן מסחרי לטווח ארוך. במסגרת הרוד שואו לשוק המקומי, ניקולאי דוס וון הומאייר, שותף מנהל בNas-Invest, הגיע ארצה וב-Bizportal נפגשנו עמו כדי לדבר על שוק הנדל"ן בגרמניה, ועל התשואה הלא צנועה יחסית שהם שואפים להשיג לפי האסטרטגיה.

"בדרך לפה דיברתי עם נהג המונית והוא אמר לי שהוא רוצה לקנות דירה בברלין, אבל הוא נמנע מלעשות את זה בגלל הרגולציה שם, (הגבלת השכ"ד בנדל"ן למגורים)", אומר וון הומאייר בפתח הפגישה. "עולה השאלה האם יש עדיין הזדמנות בשוק המגורים. אני יכול לומר שעדיין יש, אבל לא כמו שהיה. כך או כך, הייתי אומר ששוק הדיור נמצא כעת בשיא שלו כאשר עדיין אפשר להשיג תשואה אבל לא כמו בהשקעה בנדל"ן מסחרי. לכן אנו מוצאים כעת ששוק הנדל"ן המסחרי כדאי להשקעה עם תשואה של 12%-10%. בהשקעות כמובן אתה אף פעם לא יכול להבטיח אבל לפי התכניות עסקיות שלנו, זו פחות או יותר התשואה המוערכת". 

לדבריו, הרגולציה מצד הממשל הגרמני על שוק השכירויות למגורים רק מחזקת את ההשקעה בנכסים מסחריים. "כעת זה הזמן הכי טוב להשקיע בנדל"ן מסחרי. ב-8 השנים האחרונות שוק הנדל"ן מתאושש, ואני חושב שמדובר כעת בהזדמנות אטרקטיבית להשקעה שכן הכלכלה הגרמנית מתחזקת והנדל"ן, לא רק בגרמניה, מושפע מהתחזקות הכלכלה. בהסתכלות על גרמניה מדובר במדינה יציבה ביותר. השוק בגרמניה אינו מסוכן כמו שהיה לפני 10 שנים. אי אפשר היה לדעת שבריטניה תצא מהאיחוד, שטראמפ יעלה או באופן כללי שהמצב הגיאופוליטי יהיה כזה רגיש. ה'ברקזיט' ישפיע על השוק בגרמניה לטווח הארוך כאשר יציאתה של בריטניה מהאיחוד באה לטובתה של גרמניה בעוד חלק לא קטן מהגופים המסחריים שוקלים את מיקומם מחדש".

"בגרמניה חיים 92 מיליון תושבים, ומנגד, בבריטניה יש 60 מיליון תושבים בלבד אך בבריטניה יש את שוק הנדל"ן הגדול באירופה. יחד עם זאת, גרמניה צפויה לנשל את בריטניה מהמעמד. לא מדובר רק בעובדה שהשוק הופך ליותר מבוקש, אלא גם בגלל הגידול הטבעי של הכלכלה. השוק הגרמני אינו מסוכן כפי שהיה לפני 15 שנה, לפני שברלין הפכה למה שהיא היום. יש הרבה סיכונים גיאופוליטיים בימים אלו, אך במצב הנוכחי גרמניה נחשבת ליציבה כמו שווייץ. ההבדל הוא שבגרמניה עדיין ניתן להשיג תשואה".

הקרן החדשה תירשם בלוקסמבורג והמשקיעים מישראל יוכלו לרכוש את היחידות בקרן ולעקוב אחר הנייר במערכת 'בלומברג'. לפי האסטרטגיה, הקרן צפויה לחלק למשקיעים דיבידנד שוטף שנתי של 5%, המהווה תקבול מדמי השכירות על הנכסים שבניהולה. יחד עם הצפת ערך דרך השבחת ניהול הנכסים והגדלת שיעורי התפוסה, היא מצפה להגיע לתשואה כוללת שנתית של עד 12%. טווח ההשקעה של כספי הקרן הוא ל-7 שנים שלאחריהן היא מצפה למכור את הנכסים בתום השבחתם. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הקרן גובה דמי ניהול שנתיים של 0.6%, כאשר בתום תקופת הקרן נבדק האם הושגה תשואה שנתית של מעל ל-5%, כך שנגבים עוד 25% דמי הצלחה על כל 1% שמעל ל-5%. לגבי הזמן יציאה, מאחר ומדובר על קרן שהיא אינה סחירה, משקיע שרוצה לצאת לפני תום הקרן יכול למכור את החזקותיו דרך יצירת קשר עם מנהלי הקרן.

"אנו קונים נכסים המדורגים נמוך יותר, אך עם פוטנציאל השבחה גבוה יותר. להערכתי, השקעה בנכסים בדירוג גבוה אינו משתלם שכן עם העלאות הריבית בהמשך התשואה תהיה נמוכה יותר", אומר וון הומאייר. "השוכרים בבניינים שלנו אולי לא מדורגים הכי גבוה אך הם הכי טובים בנישה שלהם. כמו כן, עדיף לגוון את ההשקעות במגוון סלי השקעה, והשוק הגרמני לבדו כולל חלוקה מגוונת לפיזור הסיכון. אם שוכר אחד לא משלם, למשל, אז גיוון התיק עם נכסים הפזורים בכל גרמניה (במרחק של שעתיים נסיעה לכל היותר מהצוות שלנו) מכניס גיוון ומפזר את הסיכון בתיק. לכל אורך המדינה ישנן לא מעט ערים עם 250 אלף איש שמארחות חברות מסחריות שממוצבות גבוה. חשוב לציין כי מדובר בהרבה חברות גדולות וחזקות שעדיין בבעלות משפחתית. כלומר, אלו חברות עם הון משפחתי שלא נשען על חובות גבוהים".

לדבריו, אחד היתרונות הבולטים שמניבה ההשקעה בקרן, ושהופכת אותה למתאימה מאוד לגופים מוסדיים ופמילי אופיס, היא היכולת לקבל תזרים מזומנים שוטף שמאפשר ליהנות מפירות ההשקעה לאורך זמן ולהפנות חלק מהתקבולים להשקעות שוטפות, או לתשלומים שוטפים.

לגבי הסיכונים שבהשקעה, בקרן לא צופים עלייה מדאיגה בהיצע בשוק וזו מאחת הסיבות הקשורות לאיכות הבנייה. "מה שאנשים לא יודעים לגבי נדל"ן, זה שהוא אחד הגורמים לזיהום בעולם שכן הרבה בניינים, אם לא כולם, בעלי חימום לכל הבניין. ב-5 השנים האחרונות הממשל בגרמניה השית סטנדרטים חדשים לבנייה באיכות גבוהה שעלותו הרבה יותר גבוהה היום כך שפחות כדאי ללכת לבנייה חדשה. לדוגמא, אם ניקח 1,700 מטר רבוע מהפרוטפוליו שלנו ונרצה לבנות את הבניינים הללו היום לפי הסטנדרטים החדשים, נצטרך לשלום פי 2 מכך והשכירות תגבה בהתאם". 

חשוב לציין כי הקרן מבוקרת על ידי משרדי רואי החשבון BDO וזוכה לייעוץ בנושאי מיסוי מפירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג העולמית. הקרן כפופה לרגולציה של AIFMD, הגוף האחראי של האיחוד האירופי להשקעות אלטרנטיביות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אורי 20/03/2017 13:15
    הגב לתגובה זו
    בהשקעה בסאמיט. עושה רווחים נאים , הנהלה מצויינת , והכוון צפונה.
  • 2.
    פשוט לקנא בכם!! (ל"ת)
    עובד חברת חשמל 20/03/2017 10:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נועם 20/03/2017 09:43
    הגב לתגובה זו
    5%? 0%?
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 1.56%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושאלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדוש

האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?

המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?

תמיר חכמוף |

מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 0.54%  צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.

התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.

על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.

החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.

בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.