שר האוצר: "שקל חזק הוא לא משבר, הוא תוצאה של כלכלה חזקה"

מערכת Bizportal | (1)

שר האוצר משה כחלון כינס דיון מיוחד בנושא השפעת שערי המטבע: "שקל חזק הוא לא משבר, הוא תוצאה של כלכלה חזקה. לא נפקיר את היצואנים"

בדיון סוכם כי יוגש לשר האוצר מתווה ליישום פחת מואץ וכן על הקצאת 100 מיליון ₪ לחינוך הטכנולוגי; הוועדה לחיזוק התעשייה בראשות מנכ"ל משרד האוצר תתכנס לראשונה ביום חמישי הקרוב

 

שר האוצר, משה כחלון, כינס הבוקר בלשכתו (ב') דיון מיוחד בנושא השפעת שערי המטבע על המשק הישראלי לאור התחזקות השקל אל מול הדולר והאירו. בדיון השתתפו שר הכלכלה, אלי כהן, סגן שר האוצר, יצחק כהן, נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, הממונה על שוק ההון, דורית סלינגר, הממונה על התקציבים, אמיר לוי, הכלכלן הראשי באוצר, יואל נווה, הממונה על השכר, ערן יעקב, החשב הכללי, רוני חזקיהו, מנהל רשות המיסים, משה אשר, מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג, יו"ר מכון הייצוא, רמזי גבאי ועוד.

 

במסגרת הדיון נידונו השלכות התחזקות השקל אל מול הדולר והאירו על המשק הישראלי וניתנה סקירה על ידי בכירי המשרדים, כל אחד בתחומו באשר להשפעות הצפויות וכן הוצגו פתרונות אפשריים.

 

בתום הדיון הורה שר האוצר לכנס את הועדה לחיזוק התעשייה בראשות מנכ"ל משרד האוצר כבר ביום חמישי הקרוב. כחלון החליט כי במסגרת הוועדה יידונו אופן הקצאת 100 מיליון ₪ לטובת החינוך הטכנולוגי וכן מסלול לעידוד השקעות באמצעות פחת מואץ שיינתן לתעשיינים.

 

שר האוצר, משה כחלון: "שקל חזק הוא לא משבר, הוא תוצאה של כלכלה חזקה. הכלכלה הישראלית סיימה את אחת השנים הטובות בתולדותיה והתחזקות השקל היא תוצאה ישירה של נתוני המשק החזקים.

עם זאת, לא ניתן להתעלם מהפגיעה בייצוא ולצד הפעילות המוניטארית שמבצע בנק ישראל בטווח הזמן הקצר, עלינו להיכנס מתחת לאלונקה להתוות מדיניות לחיזוק התעשייה והגדלת הפריון לטווח הזמן הארוך. ממשלת ישראל לא תפקיר את היצואנים."

 

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש: ״אני מברך על כינוס הפגישה שהוביל שר האוצר ועל עבודת הצוות ושילוב הידיים למען חיזוק הכלכלה הישראלית. היחלשות המט״ח מאיימת על כל ענפי התעשייה שכן אין ענף תעשייתי שיודע לספוג תיסוף של 10% ביורו או 15% בליש"ט ואפילו לא 5% בדולר. הפתרון הוא הגדלת הפריון וזה יכול לבוא רק אם נשקיע משאבים מידיים בחינוך והכשרה טכנולוגית והפחתת רגולציה. יש להוזיל את עלויות הייצור היקרות בישראל ובראשן את העלויות המוניציפליות. כמו כן, אני קורא לבנק ישראל להמשיך בפעילות המוניטארית שמצילה את הייצוא בימים הללו. אני מבקש שהצוות לחיזוק התעשייה ישב יום ולילה כדי להגיש המלצות תוך חודש ובכך להביא פתרונות גם לטווח הקצר וגם לטווח הארוך לתעשייה הישראלית״.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    טפשוני 06/03/2017 13:50
    הגב לתגובה זו
    אלה מרויחים קופות ענק ממשחקים בשערי המט"ח אצלנו! זאת נקראת שיטת בת היענה ומתאימה מאד לגבירים במשרדי הממשלה.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.