הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

שר האוצר: "שקל חזק הוא לא משבר, הוא תוצאה של כלכלה חזקה"

מערכת Bizportal | (1)
נושאים בכתבה משרד האוצר שער הדולר

שר האוצר משה כחלון כינס דיון מיוחד בנושא השפעת שערי המטבע: "שקל חזק הוא לא משבר, הוא תוצאה של כלכלה חזקה. לא נפקיר את היצואנים"

בדיון סוכם כי יוגש לשר האוצר מתווה ליישום פחת מואץ וכן על הקצאת 100 מיליון ₪ לחינוך הטכנולוגי; הוועדה לחיזוק התעשייה בראשות מנכ"ל משרד האוצר תתכנס לראשונה ביום חמישי הקרוב

 

שר האוצר, משה כחלון, כינס הבוקר בלשכתו (ב') דיון מיוחד בנושא השפעת שערי המטבע על המשק הישראלי לאור התחזקות השקל אל מול הדולר והאירו. בדיון השתתפו שר הכלכלה, אלי כהן, סגן שר האוצר, יצחק כהן, נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, הממונה על שוק ההון, דורית סלינגר, הממונה על התקציבים, אמיר לוי, הכלכלן הראשי באוצר, יואל נווה, הממונה על השכר, ערן יעקב, החשב הכללי, רוני חזקיהו, מנהל רשות המיסים, משה אשר, מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג, יו"ר מכון הייצוא, רמזי גבאי ועוד.

 

במסגרת הדיון נידונו השלכות התחזקות השקל אל מול הדולר והאירו על המשק הישראלי וניתנה סקירה על ידי בכירי המשרדים, כל אחד בתחומו באשר להשפעות הצפויות וכן הוצגו פתרונות אפשריים.

 

בתום הדיון הורה שר האוצר לכנס את הועדה לחיזוק התעשייה בראשות מנכ"ל משרד האוצר כבר ביום חמישי הקרוב. כחלון החליט כי במסגרת הוועדה יידונו אופן הקצאת 100 מיליון ₪ לטובת החינוך הטכנולוגי וכן מסלול לעידוד השקעות באמצעות פחת מואץ שיינתן לתעשיינים.

 

שר האוצר, משה כחלון: "שקל חזק הוא לא משבר, הוא תוצאה של כלכלה חזקה. הכלכלה הישראלית סיימה את אחת השנים הטובות בתולדותיה והתחזקות השקל היא תוצאה ישירה של נתוני המשק החזקים.

עם זאת, לא ניתן להתעלם מהפגיעה בייצוא ולצד הפעילות המוניטארית שמבצע בנק ישראל בטווח הזמן הקצר, עלינו להיכנס מתחת לאלונקה להתוות מדיניות לחיזוק התעשייה והגדלת הפריון לטווח הזמן הארוך. ממשלת ישראל לא תפקיר את היצואנים."

 

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש: ״אני מברך על כינוס הפגישה שהוביל שר האוצר ועל עבודת הצוות ושילוב הידיים למען חיזוק הכלכלה הישראלית. היחלשות המט״ח מאיימת על כל ענפי התעשייה שכן אין ענף תעשייתי שיודע לספוג תיסוף של 10% ביורו או 15% בליש"ט ואפילו לא 5% בדולר. הפתרון הוא הגדלת הפריון וזה יכול לבוא רק אם נשקיע משאבים מידיים בחינוך והכשרה טכנולוגית והפחתת רגולציה. יש להוזיל את עלויות הייצור היקרות בישראל ובראשן את העלויות המוניציפליות. כמו כן, אני קורא לבנק ישראל להמשיך בפעילות המוניטארית שמצילה את הייצוא בימים הללו. אני מבקש שהצוות לחיזוק התעשייה ישב יום ולילה כדי להגיש המלצות תוך חודש ובכך להביא פתרונות גם לטווח הקצר וגם לטווח הארוך לתעשייה הישראלית״.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    טפשוני 06/03/2017 13:50
    הגב לתגובה זו
    אלה מרויחים קופות ענק ממשחקים בשערי המט"ח אצלנו! זאת נקראת שיטת בת היענה ומתאימה מאד לגבירים במשרדי הממשלה.
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה בנק ישראל ניהול סיכונים

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

להמשך הכתבה לחץ כאן
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים. 

להמשך הכתבה לחץ כאן