בנק ישראל סיפק היתר ראשון לגוף מוסדי להגדיל החזקותיו במניות הבנקים - המדד מזנק
בהתאם למדיניות החדשה שפרסם בנק ישראל בחודש יוני 2016, ניתן היום היתר הנגידה לשולטים בקבוצה פיננסית המנהלת כספי לקוחות, אשר פנו לקבלת ההיתר, להגדיל את החזקתם בתאגידים הבנקאיים בשיעור של עד 7.5%. ל-Bizportal נודע כי הגוף שקיבל היום את ההיתר הוא בית ההשקעות מיטב-דש.
ההיתר שהוענק על בסיס המדיניות שפורסמה, מגביל, בין היתר, את סך כל אמצעי השליטה בבנקים המוחזקים על ידי כל אחת מהחברות שבקבוצה הפיננסית שקיבלה את ההיתר, כך שלא יעלה על 5% מהון התאגידים הבנקאיים בכל חברה בקבוצה, בין עבור לקוחותיהם ובין עבור עצמם ועד לסך של עד 7.5% מהחזקה באמצעי שליטה בתאגיד בנקאי.
שינוי המדיניות, על פיה הסף העליון להחזקה של בעלי שליטה בגופים המנהלים כספי לקוחות (קופות גמל, חברות ביטוח, קרנות נאמנות, ותעודות סל) במניות הבנקים עמד על 5 אחוזים, מאפשר כעת לבעלי שליטה בגופים אלה להחזיק עד 7.5 אחוזים ממניות תאגיד בנקאי, בכפוף לקבלת היתר מנגידת בנק ישראל. ההקלה מתייחסת לגופים אלה בהיותם גופים הפועלים עבור הציבור הרחב ומתוך מניעים פיננסיים ולא אסטרטגים. הרף הקודם מנע מגופים מוסדיים להגדיל את אחזקותיהם במניות הבנקים עבור הציבור, והשפיע לרעה על סחירות מניות הבנקים, ובעקיפין גם על שווי השוק של הבנקים.
על פי ניתוח של הרגולציה הנהוגה בעולם, עולה שברוב המדינות המפותחות שיעור ההחזקה שמחייב קבלת היתר רגולטורי לאחזקת מניות בבנק הוא 10 אחוזים (לדוגמא בבריטניה, ארה"ב, קנדה, צרפת, בלגיה, שוויץ ועוד) ובחלק מהמדינות אף 15 אחוזים (באוסטריה, הולנד, דנמרק, גרמניה ועוד). לאור כל אלו, בנק ישראל ראה לנכון להקל במגבלת ההחזקה באופן שתואר.
המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר אמרה כי ״אנו מיישמים את המדיניות שהודענו עליה, תוך בחינה מעמיקה של מבנה ההחזקות בכל אחת מהקבוצות שפונות בבקשה לקבלת ההיתר, על מנת לוודא שההיתר שיינתן ישקף את מטרות המדיניות - לאפשר לציבור הרחב להגדיל את השקעתו במניות הבנקים באמצעות הגופים המנהלים את כספו, ולתמוך בהגדלת הסחירות של מניות הבנקים״.
ממיטב-דש, הראשונים לקבל את ההיתר, נמסר: "אנו שמחים להיות הגוף הראשון שמקבל את אישור בנק ישראל להגדלת אחזקותינו במניות הבנקים. הגדלה זו תאפשר לנו גמישות שלא היתה לנו עד היום במניות הבנקים. אחזקות אלו מהוות נדבך חשוב בתיקי ההשקעות המוסדיים ויאפשרו לנו לנצל מצבי שוק לפעילות במניות אלו".
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףהגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?
חיים כצמן במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע.
זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.
הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע.
השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק.
- ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןמנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
טאואר טאואר סמיקונדקטור טאואר 13.62% יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6% ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.
טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.
טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות
וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים
הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.
תוצאות הרבעון השלישי
ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.
- למה התחזיות השחורות על מפולת לא מסתדרות עם המציאות
- האם מניות השבבים הישראליות יקרות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.
