לקראת משבר נוסח 2007? ב-HSBC מתייחסים לאינדיקטור ספציפי

נמיר קיסר | (2)
נושאים בכתבה משבר עולמי ריבית

ב-HSBC מסמנים השבוע אינדיקאטור שצריך להטריד את קובעי המדיניות ואת המשקיעים מסביב לעולם. הטענה היא אחד הגורמים המרכזיים שהובילו למשבר של 2007 היה חוסר איזון ברמה הגלובאלית כאשר חלק מהמדינות בעולם נמצאו בעודף מאזני ומנגד מדינות שנמצאו בגרעון.

לפי דבריה של ג'נט הנרי, הכלכלנית הראשית של 'HSBC', שמצוטטים ב'ביזנס אינסיידר', השווקים היום שוב נכנסים למצב של חוסר איזון. "רק לפני פחות מעשור דובר על בעיית חוסר האיזון בשווקים וחלוקת משאבים לא נכונה ברחבי העולם שגrרה משבר פיננסי והנה מאז 2015 שוב העולם נכנס למצב של חוסר איזון בין המדינות בגרעון לבין המדינות שבעודף כאשר במונחים דולרים חוסר האיזון קרוב לשיא". הנרי מאמינה שהמצב לא אבוד אך צריך לפעול על מנת לעצור את הגלגל.

מדינות הגרעון המאזני שכוללות בין היתר את ארה"ב ובריטניה, הן בעצם כאלה שמייצאות פחות ממה שהן מייבאות וקונות יותר אג"ח בחו"ל מאשר מה שקונים מהן. מנגד, מדינות שנמצאות בעודף מאזני כוללות בין היתר את סין, יפן וגרמניה שמייבאות פחות מהייצוא שלהן ומוכרות יותר אג"ח בחו"ל מאשר מה שקונים מהן. לפי הנרי, הבעיה במדינות בעלות העודף המאזני היא שהן בעלות תלות גבוהה בעולם והן לא מצליחות לייצר ביקושים פנימיים.

הנרי מציינת במאמר בביזנס אינסיידר כי תמיד יתקיים חוסר איזון מסוים בעולם אך הבעיה נוצרת כשחוסר האיזון מתרחב יותר מדי. "לא רק שהחוסכות (המדינות בעלות עודף מאזני) עלולות להפסיד הון מההשקעות בחו"ל, הן גם מסתכנות בשימור הצמיחה הנמוכה שנובע מרמות ייצוא נמוכות".

לדבריה, המדינות בעלות העודף במאזן התקציבי חשופות לסיכונים כמו: תשואות נמוכות על ההשקעות שפוגעות בפנסיות אזרחי המדינה - "כנראה שאם התשואות על ההשקעות בחו"ל נמוכות, אותן מדינות לא משקיעות נכון עבור הפנסיות של האזרחים". סיכון נוסף הוא הפסד הוני כתוצאה מפיצוץ של בועות בשוק בעקבות המשך השקעות בצורה חסרת פרופורציות במדינות בעלות הגרעון המאזני. הסיכון השלישי הוא הישארות ברמת צמיחה נמוכה לתקופה ממושכת שנובעת מחוסר ביקושים פנימיים באותן מדינות בעלות עודף מאזני - "כשלא משתמשים בחסכון המקומי בשביל לתמוך בהשקעות המקומיות, הצמיחה וקצב האינפלציה ישארו ברמה נמוכה".

מהצד השני, אותן מדינות בעלות גרעון במאזן התקציבי חשופות לסיכונים אחרים כמו: דיפלציה מתמשכת - "אם אותן מדינות בעלות עודף מאזני לא יספקו צמיחה חזקה בביקושים המקומיים, הצמיחה העולמית צפויה להישאר נמוכה לאורך זמן". בנוסף, ביקושים זרים במדינות בעלות גרעון מאזני עלולים לגרום לבועה בשוק - "יפן וגרמניה הן שתי מדינות מממנות שתרמו להגדלת חוסר האיזון המאזני שגרם למשבר הפיננסי בעולם". סיכון נוסף הוא שאותן המדינות בעלות הגרעון התקציבי יכולות להפסיק את הסחר עם העולם ולפגוע בכלכלה בטווח הארוך.

הנרי מציינת שישנן דרכים לצמצם את חוסר האיזון, בעיקר על ידי השקעה פנימית באותן מדינות בעלות עודף מאזני ומציעה למשל שגרמניה יכולה להשקיע כספים בתוך המדינה, יפן יכולה להעלות את השכר לעובדים במדינה וסין יכולה להסיט ביקושים על ידי חקיקה לצריכה בסקטורים מסוימים.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כתבה יפה מאוד (ל"ת)
    חיים 19/09/2016 09:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הכתבה משובשת. גרעון מאזני במקום עודף. לא משנה. עדיין קש (ל"ת)
    אלכס קומן 18/09/2016 20:09
    הגב לתגובה זו
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


מאנדיי מנכליםמאנדיי מנכלים

מאנדיי צונחת ב-19% - התחזית להמשך חלשה

החברה עמדה ביעדי הרבעון, אבל סיפקה תחזית נמוכה לרבעון הבא; החשש הגדול של מאנדיי וחברות התוכנה - ה-AI מחליף את המוצר שלהם בהשקעה מאוד נמוכה

רן קידר |

מאנדיי דיווחה על הכנסות של 316.9 מיליון דולר ברבעון השלישי, גידול של 26% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ומעל הציפיות שעמדו על 312.5 מיליון דולר. גם הרווח למניה שעמד על 1.16 דולר למניה היה חזק מהתחזיות של הקונסנזוס שעמדו על כ-0.9 דולר למניה ובכל זאת - המניה מאבדת כעת 19%. הסיב ההיא התחזית קדימה. התחזית היא ל-328 מיליון עד 330 מיליון דולר, בעוד שהאנליסטים ציפו לכ-333 מיליון דולר.  הצמיחה היא חזות הכל בוול סטריט, וכל פיפס חשוב. עם זאת, צריך להסתכל על התמונה המלאה - אחרי הירידה בטרום, מאנדיי נסחרת במכפיל רווח של 33-34, וזאת פעם ראשונה שהיא מגיעה לרמת מכפילים יחסית נורמלית, כשעד כה המכפיל שלה היה 50-60 וצפונה.

כלומר, אולי בהדרגה החברה מצמצמת צמיחה והופכת לחברת ערך שמרוויחה ונסחרת בתמחור ערך שהוא בהגדרה נמוך יותר. אך השאלה הבאמת חשובה בקשר למאנדיי היא איך ה-AI משפיע עליה? חברות התוכנה סובלות מהסרת חסמי הכניסה של מתחרות. אפשר להרים בזכות ה-AI מערכות מתחרות בעלויות נמוכות דרמטיות. התוכנה היא כבר לא הסיפור הגדול, וזה אומר שהתחרות עשויה לגדול ושחברה בלי ייחודתתקשה להתחרות.

מאנדיי עם תפעול רחב, מוצר ומותג חזקים ויכולת שיווק ומכירה, ועדיין, האיום של ה-AI מאיים מאוד ולא רק עליה - על כל חברות התוכנה שרובן מאבדות ערך בוול סטריט בחודשים האחרונים בניגוד למגמה הכללית. מאנדיי גם סובלת מכך שגוגל מעצימה את החיפוש הצ'אטי שלה במנוע חיפוש על חשבון התוצאות המקודמות והאורגניות. היא מפרסמת בסכומים גדולים כדי להגיע ללקוחות והיא ככל הנראה נאלצת לפרסם בסכומים  גדולים עוד יותר אחרי השינוי שעשתה גוגל. זה השפיע מאוד ברבעון הקודם, אז הנמיכה החברה תחזית קדימה וקרסה ב-30%, ונראה שזה נמשך.

  


"תוצאות הרבעון הזה משקפות את רמת הביצועים הגבוהה שלנו ואת היישום המוצלח של האסטרטגיה שלנו להמשיך ולהתרחב ללקוחות וארגונים גדולים יותר (upmarket motion) בשילוב עם הגדלת היצע המוצרים שלנו", אמרו המייסדים והמנכ"לים המשותפים של מאנדיי, רועי מן וערן זינמן. "אנחנו רואים ביקוש גובר מצד לקוחות גדולים יותר שמשתמשים במספר מוצרים במקביל כדי לייעל את תהליכי העבודה החשובים ביותר שלהם. היכולת שלנו לשלב חדשנות עם צמיחה מתמשכת מסייעת לנו להבטיח המשך הצלחה לטווח ארוך".

"ברבעון הנוכחי השגנו את הרווח התפעולי Non-GAAP הגבוה ביותר אי-פעם, מה שמדגיש את המיקוד שלנו בצמיחה יעילה ורווחית", אמר אלירן גלזר, סמנכ"ל הכספים של מאנדיי. "אנחנו ממשיכים להגדיל את הפעילות שלנו באופן אחראי, באמצעות איזון בין השקעה בחדשנות והרחבת אסטרטגיית ה- go-to-market שלנו לבין משמעת תפעולית חזקה. גישה זו מאפשרת לנו לשמור על הרווחיות שלנו במקביל לצמיחה יציבה וארוכת טווח".