ב-HSBC מסמנים השבוע אינדיקאטור שצריך להטריד את קובעי המדיניות ואת המשקיעים מסביב לעולם. הטענה היא אחד הגורמים המרכזיים שהובילו למשבר של 2007 היה חוסר איזון ברמה הגלובאלית כאשר חלק מהמדינות בעולם נמצאו בעודף מאזני ומנגד מדינות שנמצאו בגרעון.

לפי דבריה של ג'נט הנרי, הכלכלנית הראשית של 'HSBC', שמצוטטים ב'ביזנס אינסיידר', השווקים היום שוב נכנסים למצב של חוסר איזון. "רק לפני פחות מעשור דובר על בעיית חוסר האיזון בשווקים וחלוקת משאבים לא נכונה ברחבי העולם שגrרה משבר פיננסי והנה מאז 2015 שוב העולם נכנס למצב של חוסר איזון בין המדינות בגרעון לבין המדינות שבעודף כאשר במונחים דולרים חוסר האיזון קרוב לשיא". הנרי מאמינה שהמצב לא אבוד אך צריך לפעול על מנת לעצור את הגלגל.

מדינות הגרעון המאזני שכוללות בין היתר את ארה"ב ובריטניה, הן בעצם כאלה שמייצאות פחות ממה שהן מייבאות וקונות יותר אג"ח בחו"ל מאשר מה שקונים מהן. מנגד, מדינות שנמצאות בעודף מאזני כוללות בין היתר את סין, יפן וגרמניה שמייבאות פחות מהייצוא שלהן ומוכרות יותר אג"ח בחו"ל מאשר מה שקונים מהן. לפי הנרי, הבעיה במדינות בעלות העודף המאזני היא שהן בעלות תלות גבוהה בעולם והן לא מצליחות לייצר ביקושים פנימיים.

הנרי מציינת במאמר בביזנס אינסיידר כי תמיד יתקיים חוסר איזון מסוים בעולם אך הבעיה נוצרת כשחוסר האיזון מתרחב יותר מדי. "לא רק שהחוסכות (המדינות בעלות עודף מאזני) עלולות להפסיד הון מההשקעות בחו"ל, הן גם מסתכנות בשימור הצמיחה הנמוכה שנובע מרמות ייצוא נמוכות".

• ריי דליו: "סביבת ההשקעות הנוכחית דומה לזו של שנות ה-30"
• הכלכלן לשעבר של קרן המטבע מצביע על האיום הגדול ביותר לכלכלה העולמית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לדבריה, המדינות בעלות העודף במאזן התקציבי חשופות לסיכונים כמו: תשואות נמוכות על ההשקעות שפוגעות בפנסיות אזרחי המדינה - "כנראה שאם התשואות על ההשקעות בחו"ל נמוכות, אותן מדינות לא משקיעות נכון עבור הפנסיות של האזרחים". סיכון נוסף הוא הפסד הוני כתוצאה מפיצוץ של בועות בשוק בעקבות המשך השקעות בצורה חסרת פרופורציות במדינות בעלות הגרעון המאזני. הסיכון השלישי הוא הישארות ברמת צמיחה נמוכה לתקופה ממושכת שנובעת מחוסר ביקושים פנימיים באותן מדינות בעלות עודף מאזני - "כשלא משתמשים בחסכון המקומי בשביל לתמוך בהשקעות המקומיות, הצמיחה וקצב האינפלציה ישארו ברמה נמוכה".

מהצד השני, אותן מדינות בעלות גרעון במאזן התקציבי חשופות לסיכונים אחרים כמו: דיפלציה מתמשכת - "אם אותן מדינות בעלות עודף מאזני לא יספקו צמיחה חזקה בביקושים המקומיים, הצמיחה העולמית צפויה להישאר נמוכה לאורך זמן". בנוסף, ביקושים זרים במדינות בעלות גרעון מאזני עלולים לגרום לבועה בשוק - "יפן וגרמניה הן שתי מדינות מממנות שתרמו להגדלת חוסר האיזון המאזני שגרם למשבר הפיננסי בעולם". סיכון נוסף הוא שאותן המדינות בעלות הגרעון התקציבי יכולות להפסיק את הסחר עם העולם ולפגוע בכלכלה בטווח הארוך.

הנרי מציינת שישנן דרכים לצמצם את חוסר האיזון, בעיקר על ידי השקעה פנימית באותן מדינות בעלות עודף מאזני ומציעה למשל שגרמניה יכולה להשקיע כספים בתוך המדינה, יפן יכולה להעלות את השכר לעובדים במדינה וסין יכולה להסיט ביקושים על ידי חקיקה לצריכה בסקטורים מסוימים.

• וורן באפט בשבוע האחרון כמנכ"ל: איך הטעות הכי גרועה שלו יצרה אימפריה של טריליון דולר
• שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...