מנכ"ל פרטנר: "נקדם הקמת תשתית קווית עצמאית שתתבסס על סיבים אופטיים"
איציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר 1.28% , הודיע למנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, כי בכוונת החברה לקדם הקמת תשתית קווית עצמאית שתתבסס על סיבים אופטיים, כשכוונתה היא להתחיל בישיבות עבודה בין הצוותים המקצועיים כבר בתקופה הקרובה. מדובר בצעד במחייב שיתוף פעולה מלא מצד משרד התקשורת.
בנבנישתי ציין כי פרטנר נמצאת כבר בשלבים מתקדמים של בחינת האפשרויות להקמת התשתית בפרישה ארצית, וכי עבודת מטה ובחינה כלכלית של האלטרנטיבות כבר מושלמות בימים אלה. עוד צוין במכתב כי בכוונת פרטנר להפוך לקבוצת תקשורת כוללת וכי היא מתמקדת בהקמת תשתית קווית במסגרת השוק הסיטונאי, שכולל גם את נושא הגישה לתשתיות הפסיביות - לרבות אלה של חברת בזק.
איציק בנבנישתי, מנכ"ל קבוצת פרטנר: "הקמת תשתית סיבים עצמאית תעניק לפרטנר יתרונות נוספים כקבוצת תקשורת כוללת, ותאפשר לחברה להציע את שירותי האינטרנט המהירים ביותר בישראל במחירים תחרותיים, ובהמשך, להעביר באמצעותה גם שירותי טלוויזיה מתקדמים ובאיכות גבוהה. צעד זה יאפשר תחרות בשוק הנייח ויביא בשורה לאזרחים בישראל".
ממשרד התקשורת נמסר: "משרד התקשורת מברך על ההחלטה שעולה בקנה אחד עם המדיניות שהוא מוביל להאצת פרישת התשתיות המתקדמות. התוכנית שהציגה החברה עולה בקנה אחד עם התוכנית הרב שנתית של המשרד לעודד פרישה, הטמעה ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות דוגמת: IOT, 5G, טלוויזיה רב ערוצית, ושימושים נוספים בפס הרחב המתוכננים לקראת 2020. סוכם כי בזמן הקרוב תציג החברה להנהלת המשרד את התוכנית המפורטת. בנוסף, המשרד נתן אישור לחברות תקשורת חסרות תשתית (סלקום ופרטנר) להתמודד על השקעה בחברת IBC. כל המהלכים האמורים נועדו לפתוח את השוק הקווי (בו חברת בזק מהווה מונופול) לתחרות, וזאת תוך מתן דגש על שדרוג תשתיות".
- פרטנר: אבי צבי ימונה למנכ"ל הקבוצה
- גל עזיבות בפרטנר - שתי סמנכ"ליות עוזבות בעקבות המנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה אומרים האנליסטים?
אילנית שרף, מנהלת מחקר ברוקראז' בפסגות, אמה שההודעה ראשונית ובוסרית, ואמנם מצביעה על הכיוון האסטרטגי אך אין בה כדי לשנות משהו בעתיד הנראה לעין. עוד ציינה שרף כי "לפרטנר תשתית סיבים אופטית בסיסית המיועדת לשוק העסקי. היכולת שלה להפוך לבעלת תשתית קווית אינה משהו שיקרה בטווח הנראה לעין".
שרף הסבירה שכדי לפרוש את התשתית פרטנר צריכה לבחור בין שלוש אפשרויות:
1. פרישה עצמאית לחלוטין: "בעלת סבירות מאוד נמוכה, נוכח הקשיים בביצוע עבודות תשתית מסוג זה הכוללות: קשיים תפעוליים הנובעים מהצורך בחפירות בתוך הערים ומחוצה להם לשם הנחת התשתית וחיבור הארץ; השקעה הונית של מיליארדי שקלים שפרטנר במצב שוק הסלולר המקומי לא יכולה להרשות לעצמה; זמן הפריסה עשוי לקחת שנים רבות ואולי אף יותר מעשור"
2. פרישה עצמאית דרך הקנים של בזק: "שימוש בקנים של בזק אפשרית מכוח השוק הסיטונאי. משרד התקשורת קבע ותמחר כחלק מהשוק הסיטונאי גם חכירת סיבים אפלים וגם שימוש בקנים של בזק. שימוש בקנים משמעו פריסה של סיבים במקביל לפריסה של בזק ברחבי המדינה ומייתרת את הצורך לבצע חפירות ולהניח תשתית קנים נפרדת. כרגע, עפ"י חברות הסלולר, בזק מערימה קשיים ולא מאפשרת להן גישה לקנים שלה.נציין, שבמקרה זה מדובר בהשקעה מאוד כבדה ופריסה שתארך מספר רב של שנים, אם כי ביחס לאופציה הראשונה עדיין מדובר בהשקעה נמוכה יותר ובמספר שנים קטן יותר".
- בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
3. שיתוף פעולה עם פרוייקט הסיבים האופטיים של חברת החשמל: "כרגע אנו מעריכים שאופציה זו היא פחות אטרקטיבית נוכח הסבוכים הקיימים בפרוייקט וחוסר הסכמה בין השותפים הקיימים. עדיין אין אנו פוסלים אופציה כזו במיוחד אם בעלי המניות הקיימים יחליטו שברצונם למכור את החזקתם בו".
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.

- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
