הסיכון להתרסקות נוסח 2008 בבורסות, שימו לב לאינדיקציה של פרופ' ברנדה שפר

בשיחה עם Bizportal, מתייחסת הפרופ' מאוניברסיטת חיפה למצב בשווקים, תוך אינדיקציה ממשק האנרגיה 
לירן סהר | (21)

בימים האחרונים סוערות הרוחות בבורסות ולפתע עולה החשש כי ייתכן שהשווקים הולכים לקראת משבר דרמטי נוסח 2008. היום נרשם תיקון חד כלפי מעלה בבורסות, אבל זה קורה אחרי נפילה תלת-יומית של 9% במדד ה-S&P500 ואף אחד לא יכול להתחייב שבהכרח העגלה יצאה מהבוץ. סין עדיין מטילה פחד גדול על השווקים. 

בשיחה עם Bizportal מתייחסת הפרופ' ברנדה שפר, מומחית לנושאי אנרגיה, ביטחון אנרגיה ומדיניות חוץ באוניברסיטת חיפה, לירידה במחירי הנפט כאיתות מסוכן.

"יש קשר ישיר בין שיעורי צמיחה כלכלית לבין ביקוש לאנרגיה, כשיש צמיחה גדל הביקוש לאנרגיה, כשאנחנו רואים ירידה בביקוש לאנרגיה זה בד"כ מבטא האטה בצמיחה. בעניין הזה "האיתותים למשבר החלו כבר בקיץ שעבר, אז התחילה הנפילה במחיר הנפט. מבחינתנו זו הייתה התראה על כך שקורה משהו מתחת לפני השטח ברמה הכלכלית".

שפר מסבירה שמחיר הנפט נקבע כנקודת מפגש בין היצע וביקוש – "בצד ההיצע יש עלייה בתפוקת הנפט בארה"ב וקנדה, בעיראק ורוסיה, אנחנו מתחילים לראות כניסה מחדש של הנפט האירני. מנגד בעקבות הירידה בביקוש הגענו לרמת מחירים של 2009, ואנחנו מתחילים להגיע למחירי הנפט שהיו במשבר 2008. הביקוש הסיני לנפט ולסחורות אחרות העלה בעבר המחירים, הסייקל הזה הסתיים".

לפי שפר, המדינות שצפויות להיפגע במיוחד מירידה במחירי הנפט, בין מפיקות הנפט, הן אלו שאוכלוסייתן גדולה עם רזרבות קטנות של הון – ונצואלה ואירן במצב בעייתי, וגם עירק שמתקשה למצוא מימון למלחמה בדאע"ש עקב הירידה החדה ברווחי הנפט. מנגד, מדינות כמו סעודיה וכווית יכולות לסבול רווחיות נמוכה יותר מנפט. רוסיה מחזיקה מעמד בינתיים, על אף הירידה במחירי הנפט והסנקציות -  הפחתת ערך מטבע הרובל עוזרת לה".

הנפט והסבירות למפולת: "באוגוסט 2008 הייתה מלחמה בין רוסיה לגיאורגיה, במהלכה נפגע צינור הנפט שהוביל נפט מאזרבייג'ן דרך טורקיה לשווקים באזור שלנו, ירדו מיליון חביות נפט ליום מהשוק. כשקורה דבר כזה בדרך כלל מחירי הנפט קופצים, אבל המחירים שהיו אז במגמת ירידה המשיכו לרדת. התראיינתי בגלי צה"ל בזמנו ואמרתי שמדובר בסימן שמשהו רע הולך לקרות מבחינה כלכלית, שקורה משהו מאוד רציני בתחום הביקוש, השדרנים צחקו. 3 ימים אחרי השידור קרסו ליהמן ברדרס ו-AIG. ירידה בביקוש לנפט מובילה לירידת מחירים. אותם כוחות שמורידים את הביקוש לאנרגיה הם גם אלו שמשפיעים על הבורסות. לאחרונה הייתה שרשרת אירועים, בתחילת שבוע שעבר יצאו נתונים על ירידה בצמיחה בסין, כתוצאה מכך מחירי הנפט המשיכו לרדת וכתוצאה מכך הבורסות ירדו, הדברים האלה מאוד מחוברים, לא מדובר במשהו קטן ורגעי".

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    ארז 25/08/2015 16:52
    הגב לתגובה זו
    ירידת מחירי הנפט לא קשורה לביקוש שדווקא עלה אלא להיצע שגדל משמכותית.
  • 11.
    גאון 25/08/2015 16:50
    הגב לתגובה זו
    מחירי הסחורות התנפחו בעידן בו הריבית היתה אפס כלומר לא היה מחיר לכסף. הם התנפחו לבועה ברגע שהרבה אנשים שלא צריכים נפט התחילו להזמין חביות נפט באמצעות ה etf שהתחילו לסחור בהן בבורסות בשנים האחרונות. להזכירכם כל רכישה של תעודת סל על הנפט מחייבת יצירת חוזה על הנפט. בקיצור כמו בפונזי כל עוד נכנסו אנשים והזמינו יותר המחיר עלה ברגע שזה הפסיק הוא התרסק. תודה רבה
  • גיא 25/08/2015 18:18
    הגב לתגובה זו
    ובטוח יודע יותר טוב מאישה שזה המקצוע שלה ויש לה אסמכתאות מוכחות. הרי קראת לעצמך גאון, אז אתה בטוח מבין יותר. טמבל
  • 10.
    מעניין מאד! לפיכך אני בורח מהבורסה ! (ל"ת)
    א 25/08/2015 16:45
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    צניחת הנפט-הגדלהבתפוקה בסעודיה-לפגיעה באירן ורוסיה, (ל"ת)
    כותבי תרחישים1-12-15 25/08/2015 16:27
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    שלמה גרינברג 25/08/2015 16:25
    הגב לתגובה זו
    קשה לי להאמין שדייקתם בהעברת דברי הפרופסור. אכן נכון שצמיחה מייצרת ביקוש גדל לאנרגיה אבל לא בהכרח לנפט, במיוחד לא בתחום הטכנולוגי שם הצמיחה המהירה ביותר. האמת היא שצריכת הנפט כנפט לא ירדה באותה המידה בה עלה ההיצע. מדינות כמו אירן, ונצואלה, ניגריה, עירק ואפילו סעודיה, הגדילו ההיצע בגלל לחץ מזומנים בתקציביהן ואם נוסיף לכך הצע פירטי מדעאש, מכורדיסטן וגם מרוסיה לצד ירידה דרסטית בביקוש האמריקאי (ולא בגלל האטה בצמיחה אלא בגלל ההתפתחויות בשוק האנרגיה בארה"ב) נגלה שהסיבה האמתית לירידת מחירי הדלק היא בצד ההיצע. הנפט הוא מאחורי משבר 2008? קשה לי להאמין שמישהו הגיע למסקנה כזו. 2008 הייתה תוצאה של "ייבוש נזילות", לא קשור למשבר כלכלי אמתי. לבסוף, אם תבדקו את הגורם הטכנולוגי והשפעתו על צריכת האנרגיה תגלו עד כמה שהטכנולוגיה מורידה את הצריכה בדיוק כפי שהיא מייעלת את התעשייה בכלל.
  • מבין 25/08/2015 18:52
    הגב לתגובה זו
    כל מה שהפרופסור טוענת הוא שהירידה במחירי הנפט נובעת מהאטה בצמיחה ומסמנת שמשבר כלכלי עולמי בפתח. כך היה ב 2008 וכך כנראה יהיה גם עכשיו.
  • 7.
    את לא צודקת כי סעודיה הגדילה התפוקה בכוונה. (ל"ת)
    ys8665586756 25/08/2015 16:24
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ורק אצלנו מחיר הדלק בשמיים.... (ל"ת)
    א 25/08/2015 16:12
    הגב לתגובה זו
  • למה לא ,אם אפשר לסיוט עוד לימון (ל"ת)
    סוויסה 25/08/2015 16:25
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רפאל 25/08/2015 16:06
    הגב לתגובה זו
    ומחיר המניות מראה לנו כרגע את העיוותים בכלכלה האמתית ... בקיצור את כל הקומבינות שבגללם הבורסות עולות... כמו ריבית אפס הדפסת כסף ועוד ועוד.....
  • מחיר הנפט יורד בגלל הצפת השוק בנפט ולא ירידה בביקוש (ל"ת)
    כלכלן 25/08/2015 16:31
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יש גם קשר בין מחיר החסה בשטחים לבורסה. איזה שטויות (ל"ת)
    חיה 25/08/2015 16:03
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    צרכן גז 25/08/2015 15:46
    הגב לתגובה זו
    היו תקופות שמחיר הנפט נסק לשמים והבורסות ירדו וגם להפך.
  • 2.
    אגוזים לחסרי שיניים 25/08/2015 15:46
    הגב לתגובה זו
    ככה זה נראה ?! למי ולמה מחכים ? הגיע הזמן לקדוח גם לפי פרופ' שפר .
  • תתעדכן 25/08/2015 16:05
    הגב לתגובה זו
    נובל ותשובה לא מעוניינים לפתח והממשלה שלך נכנעה להם. רצוי שתקרא קצת יותר לעומק מכותרות פופוליסטיות של ברוני הגז.
  • לימבו 25/08/2015 17:31
    אם יקדימו לפח את לווין, אז היצוא יגדל במקום לשמור לדורות הבאים. אם יעכבו הפיתוח, רוב הצריכה תהיה מקומית, רקדם תמר ואח"כ לוויתן.
  • 1.
    אין קשר - לימן קרס בגלל אג"ח מגובה משכנתאות (ל"ת)
    C 25/08/2015 15:42
    הגב לתגובה זו
  • סוויסה 25/08/2015 16:02
    הגב לתגובה זו
    אין בניתוח זה התייחסות לצריכה העולמית הגדלה באנרגיה מסוג כלשהו ולא נלקחה בחשבון בניתוח האמור מעבר לאנרגיה חילופי והתייעלות אנרגטית של מוצרים הזוללים אנרגיה (כגון רכבים מוקטנים ועוד )
  • סוויסה 25/08/2015 16:05
    אין ניפוח של בועת נדלן בארה״ב והבנקים הגנו על עצמם מאז .
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן
דוחות

מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"

יצרנית השבבים עקפה את תחזיות השוק עם רווח מתואם של 55 סנט למניה לעומת צפי של 54 סנט והכנסות של 395.7 מיליון דולר מול צפי ל- 394.9 מליון דולר;  מעלה תחזית לרבעון הרביעי ב-5% להכנסות של כ-440 מיליון דולר - המניה מגיבה בעליות - מה אמר  אלוונגר המנכ"ל בשיחת הועידה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה טאואר

טאואר סמיקונדקטור טאואר 13.62%   יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6%  ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.

טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.

טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.

תוצאות הרבעון השלישי

ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.