TV
דרור גילאון ממנורה: "ישראל הצטרפה למלחמת המטבעות" - מה המשמעות למשקיע?
דרור גילאון, סמנכ"ל ההשקעות במנורה מבטחים קרנות נאמנות מתייחס להורדת הריבית מצד בנק ישראל ל-0.1% בלבד
- 5.ההיסטריה של הנגידה 23/02/2015 20:41הגב לתגובה זואחרי יומיים של חגיגות הכל יחזור והיא תתחיל לדבר על הרחבות ותיצור כאוס שקשה יהיה לצאת ממנו.
- 4.מנשה 23/02/2015 19:38הגב לתגובה זוכנראה יחזרו לשיא. חברים.....שימו שם שורט לט"א
- 3.ארמגדון 23/02/2015 17:33הגב לתגובה זויחד עם הפושע ברננקי - ילן- קורודה ודרגי ניפחו חוב למימידים מטורפים - הורידו ריביות לאפס והרסו לרוב החוסכים העתיד - לא כולם בבורסה נהנים - האגחים יקרסו המניות יקרסו והנדלן! הנזק יהיה עצום - שי ו לב לקומודיטיס שהתרסקו ורק שווקי המניות מחזיקים מעמד כי הנגידים הפושעים תומכים ומווסתים אותם!
- המגיד למגידו 23/02/2015 22:04הגב לתגובה זופה יש עדיין רזרבות ואין למדינה חובות אז הנגידים נלחמים שתהיה לך פרנסה ...זה קודם להכל
- 2.עוד כמה זמן צריך 23/02/2015 17:20הגב לתגובה זועולם?! מדוע הנהלת הבורסה אינה שוקדת לתקן את העוול הרב שנעשה למחזיקים בנייר זה ולהשיב להם את הכספים שנלקחו ונגזלו מהם שלא על פי דין!!!!! מדוע יש סחבת כה רבה בנושא זה ומדוע המחזיקים בנייר זה צריכים להיות מקופחים ועשוקים??????!!!!!!!!!!
- המסחר לפני ההשעיה 23/02/2015 19:07הגב לתגובה זוהמקובלת בבורסה וגם ההשעיה שבאה בעקבותיה לא היתה חוקית כלל ולא התאפשר למחזיקים בנייר זה למוכרו ביותר מאשר שער 1 ביום הודעת ההזהרה של הבורסה, זאת למרות שהוא נסחר בשער 1.4 לפני ההודעה! בנוסף, עיתוי הודעת ההשהיה יצא באיחור של מספר חודשים ע״י הנהלת הבורסה והציבור לא הוזהר בזמן, עוד בעת שהנהלת השותפות בגבעות יצאה בהודעות לא ברורות ומתעות/ מטעות ביותר!!! בנוסף, הנהלת הבורסה לא דרשה מהשותפות למסור הסברים בנוגע לדיווחיה על פריצת נפט משמעותית וממושכת במגד 6 וגם לא עצרה את המסחר בנייר כבר לפני מספר חודשים עד למתן הסברים מהשותפות לציבור.
- 1.ר 23/02/2015 16:58הגב לתגובה זומשק שצומח 2.7% עם ריבית 0 , טירוף טוטאלי!
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות
איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר
משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים.
והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית.
לקריאה נוספת:
> לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה.
> רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי.
העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה.
על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.
בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר.
אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל.
