רבוע כחול נדל"ן השלימה גיוס של 120 מיליון שקל בהנפקת אג"ח
חברת רבוע כחול נדל"ן (רבוע נדלן) מקבוצת אלון השלימה היום את השלב המוסדי בהנפקת סדרת אג"ח חדשה, צמודת מדד במח"מ של 7.2 שנים. במכרז למוסדיים נרשמו ביקושי יתר בהיקף של כ-540 מיליון שקל. הריבית בשלב המוסדי נקבעה על 3.3%. החברה החליטה לגייס בשלב המוסדי 120 מיליון שקל כמתוכנן. זאב שטיין, מנכ"ל החברה, מסר: "רבוע כחול נדל"ן זוכה לאמון המשקיעים בהתבסס על איכות נכסיה ואיכות הפרויקטים היזמיים שצפויים להגדיל את התזרים ואת רווחיות החברה בשנים הקרובות. אנחנו פועלים בארץ ונמשיך לפעול תוך סלקטיביות, זהירות ואחריות". רבוע כחול נדל"ן מתמחה בניהול נכסי נדל"ן מניב בישראל המושכרים ברובם כסניפי סופרמרקט באזורי עם ביקוש ותנופת יזמות מסחרית, מרכזים לוגיסטיים ומבני משרדים. החברה נסחרת במדד תל אביב 100 בשווי שוק של כ-1.6 מיליארד שקל. בבעלות החברה כ-120 נכסים בשווי של כ-3.2 מיליארד שקל ודירוג A1 עם אופק יציב מ"מדרוג".

אגרות חוב לטווח קצר או אגרות חוב לטווח ארוך - יתרונות וחסרונות
למה באפט לא מחזיק הרבה אגרות חוב לטווח ארוך ומעדיף אג"ח קצר, איך זה שאגרות חוב ירדו ב-40% והאם הן יכולות לספק תשואה של עשרות אחוזים מעבר לריבית? כל מה שצריך לדעת על השקעה באג"ח
אגרות חוב הן עולם גדול של מוצרים - יש אגרות חוב צמודות למדד שנותנות בעצם ביטוח מפני אינפלציה, יש אגרות חוב צמודות לשער הדולר ויש אגרות חוב שקליות (שאינן צמודות). יש אגרות חוב של המדינה שהן הבטוחות ביותר, ויש אגרות חוב קונצרניות - של פירמות שהסיכון בהן גדול יותר ותלוי במצב של כל חברה. אגרות החוב של הבנקים נחשבות בטוחות באופן יחסי, כי הבנקים יציבים מאוד וגם רווחיים מאוד, אגרות חוב של חברות ממונפות עם קשיים פיננסים כמובן מסוכנות וזה יתבטא בתשואה האפקטיבית.
הכלל הוא פשוט - ככל שהסיכון גדל כך התשואה האפקטיבית למשקיע גבוהה יותר. אגרות חוב של המדינה יהיו בהגדרה בתשואה נמוכה יותר מאשר אגרות חוב של חברה. בשנה האחרונה הפער בתשואה הצטמצם מאוד והסיכון בחברות לא ממש מתומחר. כלומר, כשלוקחים אגרת חוב ממשלתית ומשווים אותה לאגרת חוב קונצרנית עם תנאים דומים, מקבלים פער מאוד נמוך במרווח הריבית (פער הריבית). הפער הזה, אומרים מומחים רבים לא שווה את הסיכון (בוועידת ההשקעות של ביזפורטל ידברו מומחי השקעות בכירים על אגרות החוב, ההעדפות ויתייחסו גם לפער בין הממשלתי לקונצרני).
אגרות חוב ממשלתיות לעומת אגרות חוב קונצרניות
סיכום ביניים: יש אגרות חוב מסוגים שונים (הצמדה, שקלי, צמוד) ויש אגרות חוב של מנפיקות שונות. חוץ מזה יש גם אגרות חוב לטווחי זמן שונים. קוראים לזה מח"מ - משך חיים ממוצע -הזמן שבו אמורה האיגרת להחזיר את החוב. חברה יכולה להנפיק אג"ח למשך חיים של 3 שנים וגם של 5 שנים. כשהאגרת נסחרת בשוק אורך הזמן שלה כמובן מתקצר באופן שוטף. בהקשר זה, חשוב להסביר נקודה חשובה - משך החיים הממוצע מבטא לא רק את הפדיון בסוף התקופה, אלא גם את הריבית השוטפת. יתרה מכך: אם מדובר באגרת חוב שנפרעת לשיעורין - נניח שליש בכל שנה, אז המחמ"מ יתייחס לכל פדיון קרן עתידי ויקבל את שקלול המח"מ.
הדגמה פשוטה - אם נניח שאגרת חוב מונפקת ל-10 שנים והכל משולם בסוף - הקרן והריבית, אז המח"מ שלה הוא 10 שנים. אם התנאים שלה הם מחצית מהקרן והריבית אחרי 5 שנים ומחצית אחרי 10 שנים, אז המח"מ יהיה כ-7.5. זה לא חישוב מדויק, בפועל הוא יהיה נמוך יותר כי המשקל של התקבול הראשון גדול יותר ומשפיע יותר (גדול יותר בערכים נוכחיים), אבל זה באמת שיעור למתקדמים. הכי חשוב להבין שאורך החיים תלוי בשקלול של התקבולים וחישוב "הממוצע" שלהם.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- האם אנחנו מתקרבים למשבר באג"ח הקונצרניות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ככל שהמח"מ ארוך יותר כך הסיכון גדל יותר. כשאתם משקיעים או מלווים לתקופה ארוכה יש סיכון גדול יותר. הזמן הוא מרכיב סיכון. לכן, לרוב (לא תמיד) התשואה האפקטיבית על אגרות החוב לטווח ארוך תהיה גבוהה יותר. אנחנו מקבלים פרמייה על הסיכון, אחרי הכל - הנוסחה הבסיסית של השקעות תופסת: סיכון הולך יחד עם סיכוי. אם אתם מסתכנים תקבלו תשואה טובה יותר, אם אתם משקיעים באג"ח עם מח"מ ארוך יותר אתם תקבלו תשואה טובה יותר.