פוגל נכנס חזיתית בלפיד: "היה צריך לקצץ 5 מיליארד שקל וזהו, לוחצים עלינו לעשות פחות - אין פה מדיניות צמיחה"

סביבת הריבית הנמוכה, עליות השערים בוול סטריט ומנגד עליית התשואות באגרות החוב הממשלתיות האמריקניות מייצרות אתגר רב עבור המשקיעים לייצר תשואה ריאלית חיובית עבור השקעתם. במסגרת כנס המשקיעים השנתי של מגדל שוקי הון, התייחס פאנל הבכירים של בית ההשקעות לשאלות הבוערות, ובכלל זה לרגולציה המחמירה, להשקעות בסביבת ריבית נמוכה ולמחזורי המסחר הדועכים בברוסה בת"א. אהרון פוגל, יו"ר מגדל שוקי הון, נשאל לגבי תמונת המאקרו של ישראל. לדבריו, "אנחנו מדינה נפלאה, יש לנו אנשים נפלאים שיכולים לצמוח ולעשות יותר אבל בתווך באים אנשי אקדמיה, מומחים בבנק ישראל בשילוב עם מערכת פוליטית שלא יכולה לאבחן בין טוב לרע, ויוצרים מצב שלוחצים עלינו מלמעלה לעשות כמה שפחות. את הפוטנציאל שלנו כולנו יודעים." פוגל המשיך ואמר כי "אומרים - יש גירעון, יש חוב-תוצר, ואומרים שזה לא יכול להימשך ומוכרחים להקטין הוצאות ולהעלות הכנסות. לטעמי זו לא הדרך הנכונה. קיצוצים והעלאות מס יעשו את ההפך - הם יורידו את הכנסות המדינה ממיסים. בשיעורי המס הגבוהים של היום זה יביא לגל העלמות מס, תכנוני מס וכו'. יש לערוך קיצוץ קטן - בסך של 5 מיליארד שקל, ונחליט שמהיום והלאה נשלוט בהוצאות עד שנגיע לגירעון סביר, וכל תוספת הוצאה צריכה להיות על חשבון הוצאות אחרות או ביטול פטורים. או אז, ננקוט במדיניות של צמיחה, כי אנחנו טובים. יש צורך לנקוט במדיניות נכונה של שער חליפין ללא מודלים אקדמיים של תיאורטיקניים. את תוכנית רכישת המט"ח היה אפשר לבצע בשער של 3.9 שקל לדולר ולא ב-3.6 שקל לדולר". "המשקיעים התחילו לייחס לנכסים סיכון גבוה מאשר קודם. בימי טרום המשבר לא הגיבו לנושא של הסיכון. בנקים מרכזיים הורידו את שיעור הריבית ל-0% כדי לתת לשווקים להתאושש, אך לטעמי ניתן היה ליצור אפקט יותר גבוה אם היו מטפלים בנושא של סיכון. אני לא יודע איך בנקים מרכזיים שיכנעו אותנו שאנחנו יכולים להתמודד עם אינפלציה באמצעות כלי הריבית. אם המשקיעים חושבים שריבית כל כך נמוכה יכולה להשפיע לכאורה על האינפלציה אז כל הכבוד להם". "בארה"ב הצפי הוא לפריחה כלכלית ובישראל בדיוק ההפך" פוגל התייחס למדיניות ההרחבה הכמותית בה נוקט הפד והצפי כי הריבית צפויה לעלות בשנתיים הקרובות. לדבריו, "מצפים שה'פד' יוריד את קצב הזרמות הכספים החודשיות ושיעור הריבית תעלה. לכאורה, אם הריבית תעלה המניות יירדו ולכאורה יהיה רע. אולם, יש לזכור כי אם הכלכלה האמריקנית מתאוששת, הסיכון שמייחסים להשקעות יורד. אם הסיכון יורד, גם אם הריבית עולה לא צריך לקרות שום דבר". עוד הוסיף פוגל כי "בטווח היותר ארוך, היציאה מתוכנית ההרחבה הכמותית והעלאת הריבית לא ישפיעו לרעה על השוק האמריקני היות והסיכון בהשקעות יורד. אולם, אצלנו הסיכון בישראל לא ירד, להיפך. אני לא רואה עד ל-2015 איזושהי נקודת אור, כי במקום לפרוח גורמים לנו לעשות פחות. לטעמי, מה שקורה בארה"ב - הוא שפוטנציאל הצמיחה יקטין את הסיכון בהחזקת מניות. בתקופה שכזו הסלקטיביות היא דבר קריטי בניהול השקעות". פוגל התייחס גם ליובש בבורסה ולהיעדר המחזורים בשוק. פוגל ציין בהקשר זה כי "אמרתי לאנליסטים שלי, אם חברה תרצה להנפיק בבורסה הישראלית, תעשו את הערכת השווי שלה ותורידו שליש מהשווי שלה. אין לאנשים מושג אילו הפרעות קיימות בניהול השקעות כפועל יוצא מרגולציה מוגזמת. אין ספק כי עדיף להיות בעלים של חברה פרטית ולא של חברה ציבורית." "לדעתי יש מקום להיכנס לנכסים שאינם סחירים, כי הסחירות יכול להיות בעייתית בתקופה הקרובה. כאשר אנו כבית ההשקעות נכנסים לנכסים לא סחירים, אני רואה בהם פוטנציאל מאוד גדול. ביחס למתן אשראים, אנחנו מוסיפים להשקעות שלנו 4% צמוד מעל ריבית חסרת סיכון. מנגד, כל ההפרשות שלנו הן הרבה פחות מרבע אחוז לשנה." בעניין תופעת התספורת אמר פוגל כי "יש ערך עצום לחברה בע"מ, וזה לגיטימי לקחת את המניות והשליטה של הבעלים שלא עמדו בהתחייבויות, אך אם מבקשים ממנו להכניס כספים נוספים מדובר בצעד שיכול להיות מאוד מסוכן". ויינשטיין: "מניות הדיבידנד הן המועדפות בתקופה הזו" יעקב ויינשטיין, מנהל ההשקעות הראשי של מגדל שוקי הון, נשאל האם צפוי שינוי במדיניות בנק ישראל בשיעור הריבית. לדבריו, "אני טוען שיש הגזמה מאוד גדולה בחשיבות שנותנים בשערי הריבית על השווקים ועל עליית מחירי הנדל"ן, גם במידה מסוימת ביחס להשפעה על מחיר השקל/דולר לעומת התהליכים הכלכליים העולמיים שישראל היא חלק ממנה. לדעתי צריכים להגיע לריבית מאוד גבוהות כדי להשפיע על מחירי הנדל"ן. אני לא חושב שברמות הריבית הנוכחיות תהיה השפעה על מחירי הנדל"ן. כוחות השוק כשלעמצם לא מסוגלים להוריד את מחירי הנדל"ן. צריכים התערבות ממשלתית. אני מאמין שקצב הגידול נעצר, לא נראה מפולת אך נראה עליית מחירים מאוד מתונה". "במשך תקופה של פחות משבועיים נוצר מצב של עליית תשואות וירידה בשווקי המניות בזכות המינוף האינסופי של חברות. אותן קרנות השקעה שבעבר היו הקרנות הדפנסיביות של העולם משתמשות במינוף במטרה להגדיל את התשואה. כולם ניסו מהר לצאת ובפאניקה וראינו את התגובה הזאת. קניית האג"חים בהיקף גדול כל כך צפויים להצטמצם, והשוק בטווח הקצר יזוז לפי הנתונים והאירועים, ואחרי תקופת קונסולידציה קצרה נראה עליות שערים במניות כשבפתח יש לנו את המעבר מהשקעות בטוחות יחסית למניות, ואז נוכל לחפש השקעות לטווח ארוך יותר ולא לטווח קצר. מפולת אני לא רואה, הריבית האפסית תישאר איתנו, ובסופו של דבר המניות הגדולות שמגדילות את תשואת הדיבידנד היא ההשקעה העדיפה הזו בעת הזו. לדעתי ירידות השערים באג"חים לא מיצו את עצמם". רונן טורם, מנכ"ל מגדל שוקי הון, נשאל איך מנהלי ההשקעות מתמודדים עם סביבת הריבית הנמוכה. לדבריו, "המשבר של 2008 היה אחד הגדולים שהיו. בריבית אפסית יש פוטנציאל לייצר ערכים שאינם נסחרים בשווי ההוגן, ויכול להיות שנוצרת בועה. אג"ח ל-10 שנים בארה"ב עמד לפני המשבר על 5.5%, לאחר המשבר ירד כבר ל-2% כפועל יוצא מנהירה של המשקיעים ל"נכסים בטוחים". ברננקי מכין את דעת הקהל ליציאה מתוכנית התמריצים שהוא דבק בה כבר מספר שנים. המדיניות שירתה האמצעים - האמון חזר לשווקים". "התשואות ירדו באופן מאוד גדול. הפאניקה של הציבור בא לידי ביטוי בחודש יוני, תראו מה זה עשה לאג"ח ולשוק. תשואת האג"ח האמריקני עלתה מ-1.5% ל-2.6%, ואני סבור שנראה את רמת ה-3% לפני שנראה את ה-2%. אנחנו סבורים שאי טעם לעשות את הצעד הזה ולהמר על אותו כיוון, ויודעים לברור את אגרות החוב שנסחרים בדיסקאונט כלכלי. יש לשלב נכסים פיננסיים שנסחרים בקורולוציה נמוכה לשוק, כמו ריט ומניות דפנסיביות כמו בסקטור הפארמה". "אופציות שבועות יהפוך את השוק לספקולנטי ויגדיל את התנודתיות" טורם נשאל בנוגע למצב הבורסה. והאם ההחלטות האחרונות שהתקבלו בנוגע להארכת שעות המסחר ואופציות שבועיות הן הפיתרון. לדבריו, אני חושב שהארכת המסחר בשעה יכולה לסייע אבל היא לא הפיתרון. בטח לא אופציות שבועיות אליו אני מתנגד כיוון שזה הופך את השוק לספקולנטי ומגדיל תנודתיות. הפתרונות בעיני היא לסחור בימים שני שישי כמו כל העולם. לדעתי, אנחנו המדינה היחידה בעולם שסוחרת בימים ראשון חמישי. שנית, לרכז את כל הרגולטורים לרגולטור על שירכז את כל ההחלטות בראייה כוללת ולא בראייה צרה של כל רגולטור בתחומו". עוד הוסיף טורם כי "פיתרון נוסף הוא חינוך פיננסי שהינו לוקה בחסר ביחס לשאר העולם. לדוגמה קרנות כספיות, עד שלא ביטלנו את דמי המשמורת לא השתמשו במוצר הזה, והיום אנחנו מבינים שהמוצר הוא טוב. דוגמה נוספת היא מוצרים מבטיחי תשואה. מוצרים שקל מאוד לנהל אותם ויכולים להביא עוד נתחי שוק. אני חושב שהבעיה היא לא עוד 50-100 מיליון שקל במחזור היומי אלא דברים הרבה יותר משמעותיים מזה".