היצואים ממשיכים לדאוג: גירעון סחר הסחורות באוק' גדל ב-7 מיליארד שקל
ההאטה בכלכלה העולמית ממשיכה לפגוע בענף היצוא הישראלי, ואת זה ניתן לראות בברור מבעד לנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במסגרת דו"ח סחר החוץ לחודש אוקטובר. אם מחפשים סיבות להתעודד מעט ניתן לראות סימנים קלים של התאוששות ברבעון החולף.
באוגוסט עד אוקטובר יצוא הסחורות עלה בשיעור של 7.8% (בחישוב שנתי), זאת בעוד שבחודשים מאי-יולי נרשמה ירידה של 3.6% בחישוב שנתי.
בחישוב היחס בין היבוא ליצוא עולה כי בחודש אוקטובר 2011, הסתכם יבוא הסחורות ב-21.3 מיליארד שקל בעוד שיצוא הסחורות הסתכם ב-14.3 מיליארד שקל, בכך טפח הגירעון בעוד 7 מיליארד שקל ומתחילת השנה הוא מסתכם ב-45.4 מיליארד שקל.
הגירעון המסחרי בעשרת החודשים הראשונים של השנה הסתכם ב-4.5 מיליארד שקל בממוצע לחודש, בחישוב שנתי מדובר ב-54.5 מיליארד שקל במונחים שנתיים, זאת בעוד שבשנת 2010 הגירעון הסתכם ב-29 מיליארד שקל.
עוד עולה מהדו"ח כי בחודש אוקטובר חלה ירידה ביצוא תרופות וביצוא רכיבים אלקטורנוים בשיעור של 12.1% ו-12.4% בהתאמה. נציין כי הנציגה הגדולה של ישראל בענף יצוא התרופות היא חברת טבע. עוד מעניין לראות כי מנגד חלה עלייה של 12% ביבוא תרופות. כמו כן, חלה עלייה ביצוא ענף כרייה, חציבה ומינרלים אל-מתכתיים שעלה ב-36.1% בחישוב שנתי.
סוף עונת התפוזים?
עוד עולה מהדו"ח כי היצוא החקלאי הסתכם בעשרת החודשים הראשונים של 2011 ב-4 מיליארד שקל, לעומת 4.1 מיליארד שקל בחודשים המקבילים בשנת2010, כאשר יצוא פרי הדר ירד ב-12.2%.
בנפרד, סקר הערכת מגמות בעסקים לחודש אוקטובר אותו פרסמה היום הלמ"ס, מעיד על האטה בשיעור של 13% במאזן הפעילות העסקית בהמשך להאטה קלה שהסתמנה מחודש מאי 2011. נתוני הלמ"ס מבוססים על סקר חודשי שוטף חדש אותו החלה לבצע בדצמבר 2010 כחלק מסדרת פעולות המתבצעות במסגרת הצטרפותה של ישראל ל-OECD כאשר נתון שלילי מצביע על כך שיותר חברות דיווחו על הרעה במצבן מאשר חברות שדיווחו על הטבה.
- 2.כותב 14/11/2011 07:43הגב לתגובה זואו אולי להפך מחאה החברתית מאשימה אותכם,משרד אוצר וראש ממשלה חרטטטטטט....
- 1.פישר קרע תתחת לייצואנים עם השקל " החזק" (ל"ת)פראיירים 13/11/2011 14:23הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
