היצואים ממשיכים לדאוג: גירעון סחר הסחורות באוק' גדל ב-7 מיליארד שקל
ההאטה בכלכלה העולמית ממשיכה לפגוע בענף היצוא הישראלי, ואת זה ניתן לראות בברור מבעד לנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במסגרת דו"ח סחר החוץ לחודש אוקטובר. אם מחפשים סיבות להתעודד מעט ניתן לראות סימנים קלים של התאוששות ברבעון החולף. באוגוסט עד אוקטובר יצוא הסחורות עלה בשיעור של 7.8% (בחישוב שנתי), זאת בעוד שבחודשים מאי-יולי נרשמה ירידה של 3.6% בחישוב שנתי. בחישוב היחס בין היבוא ליצוא עולה כי בחודש אוקטובר 2011, הסתכם יבוא הסחורות ב-21.3 מיליארד שקל בעוד שיצוא הסחורות הסתכם ב-14.3 מיליארד שקל, בכך טפח הגירעון בעוד 7 מיליארד שקל ומתחילת השנה הוא מסתכם ב-45.4 מיליארד שקל. הגירעון המסחרי בעשרת החודשים הראשונים של השנה הסתכם ב-4.5 מיליארד שקל בממוצע לחודש, בחישוב שנתי מדובר ב-54.5 מיליארד שקל במונחים שנתיים, זאת בעוד שבשנת 2010 הגירעון הסתכם ב-29 מיליארד שקל. עוד עולה מהדו"ח כי בחודש אוקטובר חלה ירידה ביצוא תרופות וביצוא רכיבים אלקטורנוים בשיעור של 12.1% ו-12.4% בהתאמה. נציין כי הנציגה הגדולה של ישראל בענף יצוא התרופות היא חברת טבע. עוד מעניין לראות כי מנגד חלה עלייה של 12% ביבוא תרופות. כמו כן, חלה עלייה ביצוא ענף כרייה, חציבה ומינרלים אל-מתכתיים שעלה ב-36.1% בחישוב שנתי. סוף עונת התפוזים? עוד עולה מהדו"ח כי היצוא החקלאי הסתכם בעשרת החודשים הראשונים של 2011 ב-4 מיליארד שקל, לעומת 4.1 מיליארד שקל בחודשים המקבילים בשנת2010, כאשר יצוא פרי הדר ירד ב-12.2%. בנפרד, סקר הערכת מגמות בעסקים לחודש אוקטובר אותו פרסמה היום הלמ"ס, מעיד על האטה בשיעור של 13% במאזן הפעילות העסקית בהמשך להאטה קלה שהסתמנה מחודש מאי 2011. נתוני הלמ"ס מבוססים על סקר חודשי שוטף חדש אותו החלה לבצע בדצמבר 2010 כחלק מסדרת פעולות המתבצעות במסגרת הצטרפותה של ישראל ל-OECD כאשר נתון שלילי מצביע על כך שיותר חברות דיווחו על הרעה במצבן מאשר חברות שדיווחו על הטבה. הפער הגדול ביותר בין אלו המדווחים על עלייה לבין אלה המדווחים על ירידה היה בענף המסחר הקמעונאי, בדומה למגמה מאז חודש אוגוסט עת פרצה מחאת יוקר המחייה בישראל. המנהלים שנסקרו באוקטובר דיווחו על ירידה במאזנים ברוב מדדי הפעילות בשלושת החודשים לפני ביצוע הסקר לעומת שלושת החודשים שקדמו להם מלבד במדד של היקף האשראי שם נרשמה אופטימיות קלה.
- 2.כותב 14/11/2011 07:43הגב לתגובה זואו אולי להפך מחאה החברתית מאשימה אותכם,משרד אוצר וראש ממשלה חרטטטטטט....
- 1.פישר קרע תתחת לייצואנים עם השקל " החזק" (ל"ת)פראיירים 13/11/2011 14:23הגב לתגובה זו
הברית המתחדשת: מוחמד בן סלמאן וטראמפ בדרך למפגש היסטורי בנובמבר
מעסקאות של מאות מיליארדים ועד נורמליזציה עם ישראל - כל הפרטים על המפגש שישנה את המזרח התיכון
יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן צפוי להיפגש עם הנשיא דונלד טראמפ בוושינגטון בנובמבר הקרוב, במסגרת מה שהופך למפגש דיפלומטי מרכזי השנה. אם המפגש יתקיים כמתוכנן, תהיה זו הפעם הראשונה מאז 2018 בה יתקבל בן סלמאן בבית הלבן באופן רשמי - מאז פרשת רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י שהשפיעה על מעמדו הבינלאומי.
הפגישה המתוכננת מהווה המשך למגעים שהחלו כבר בינואר השנה, כאשר בן סלמאן היה המנהיג הזר הראשון שקיים שיחה עם טראמפ לאחר כניסתו לתפקיד. השיחה אותתה על סדר העדיפויות החדש של הממשל הנוכחי ביחסים עם הממלכה.
מיליארדים על השולחן
הביקור הקרוב בוושינגטון נקשר ישירות לפסגה שהתקיימה בריאד במאי האחרון. טראמפ, שהיה מלווה ביותר מ-30 מנהיגים עסקיים מתאגידים אמריקאיים מובילים, הצהיר על חתימת עסקאות בשווי של טריליון דולר. הבית הלבן תיקן מאוחר יותר את הנתון לכ-600 מיליארד דולר.
במהלך אותו ביקור במאי הוכרזו שיתופי פעולה בתחום הבינה המלאכותית, כולל אספקת שבבים מחברות אנבידיה ו-AMD לחברת AI הסעודית Humain עבור פרויקט מרכז נתונים. הודעות אלו הביאו לעלייה של 6.4% במניית אנבידיה.
- אינטל עלולה לאבד את היתרון היחיד שלה; זה יכול להיות מסוכן
- טראמפ מטיל מכסים נוספים על הודו - סה"כ 50% על היבוא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בן סלמאן הציג בפני טראמפ במהלך שיחתם בינואר תכנית להרחבת ההשקעות הסעודיות בארה"ב ל-600 מיליארד דולר במהלך ארבע השנים הבאות, עם אפשרות להרחבה נוספת בהתאם להזדמנויות שיתגלו. ההשקעות המתוכננות מתמקדות במספר תחומים מרכזיים: בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי עם שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה אמריקאיות מובילות, אנרגיה מתחדשת כולל פרויקטי אנרגיה סולארית ורוח בהיקפים נרחבים, תעשיות ביטחוניות עם עסקאות נשק והגנה, ותשתיות חכמות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות.
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.
