כשאירופה במשבר, דווקא עכשיו - האג"ח של 'טלקום איטליה'
לאחרונה הדביק המשבר בגוש האירו את איטליה אשר חובה עומד על כ-1.9 טריליון אירו - חוב גדול מדי לחילוץ. השווקים מודאגים ממידת החשיפה של בנקים אירופיים לבנקים איטלקיים. תשואות האג"ח הממשלתיות באיטליה ל-10 שנים חצו את רף ה-5%, ובהנפקה האחרונה התשואה נסקה לכ-5.7%.
עליית התשואות באג"ח הקונצרניות האירופיות בלטה על רקע ירידת תשואות באג"ח חברות אמריקניות. וכמובן, שאינה פסחה על אג"ח טלקום איטליה. עם זאת נדגיש, כי בתקופות האטה משקיעים מעדיפים חברות דפנסיביות, אשר הפעילות העסקית שלהן אינה מושפעת ממחזוריות השוק.
שירותי התקשורת בכלל והסלולר בפרט, הפכו למוצר צריכה בסיסי ומספר מנויי הסלולר בעולם הולך וגואה מדי שנה. על כן, הכנסות החברות בענף אינן צפויות להיפגע באופן משמעותי בתקופות האטה. ב-2011 המשיכו רוב חברות הסלולר המובילות לנצל את הפוטנציאל בשווקים המתעוררים, לצמוח ולהגדיל את רווחיהן.
טלקום איטליה (סימול: TIT) הינה ענקית תקשורת, המנהלת את עסקיה הגלובליים ממילאנו. החברה מעסיקה יותר מ 78 אלף עובדים. היא מפעילת הטלקום החמישית בגודלה באירופה, משווקת שירותי סלולר, טלוויזיה רב ערוצית ואינטרנט בפס רחב ל-7 מדינות ברחבי אירופה ודרום אמריקה, ובהן ארגנטינה, ברזיל, גרמניה, הולנד וכמובן איטליה.
לתאגיד שווי שוק של כ 14.8 מיליארד אירו. לחברה כ-10.5 מיליון משקי בית שמחוברים לשירותי הכבלים שלה, וכ-32 מיליון לקוחות בשירותי הטלפוניה (קווית וניידת) שהיא מפעילה. ב-2007 נרכשה השליטה בחברת טלקו המחזיקה בכ-22.5% בטלקום איטליה ע"י קונסורציום חברות: טלפוניקה, מדיובנקה, בנקה אנטסה סאנפאולו, חברת הביטוח ג'נראלי אסיקוראציוני ומשפחת בנטון.
במחצית הראשונה של 2011 הסתכמו הכנסות טלקום איטליה בכ 20.4 מיליארד אירו, עלייה של כ 16.5% לעומת התקופה המקבילה ב 2010. ה-EBITDA צמח לכ-8.4 מיליארד אירו שהם כ-10% יותר לעומת המחצית הראשונה של 2010, לשיעור של כ-41% מההכנסות. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת צמח במחצית הראשונה של 2011 לכ-5.7 מיליארד אירו.
החברה הצליחה להוריד בסוף 2010 את שיעור המינוף הממוצע שלה בשנים האחרונות מכ-69% לכ-64%. יחס החוב נטו להון עצמי של החברה הוא כ-1.14 ויחס החוב נטו ל-EBITDA הוא כ- 2.87 -יחסי כיסוי אלה מעידים על מינוף בינוני.
נדגיש , כי זרוע הפעילות של טלקום איטליה בברזיל, צמחה חזק בשנתיים האחרונות ומהווה כרבע מהכנסות החברה וכ-16% מה-EBITDA. פעילות זו כבר עברה את אמריקה מובייל המקסיקנית בנתח השוק מענף הסלולר בברזיל. היא במקום השני עם נתח של כ-25.8% אחרי VIVO של טלפוניקה (בעלת נתח שוק של כ- 29.8% ).
הפיזור הגיאוגרפי של הכנסות החברה מפחית את הסיכון שלה, כיוון שהפעילות באמריקה הלטינית משמשת לה כמנוע צמיחה. הפעילות באירופה לא צפויה להיפגע עקב משבר החובות, מכיוון שסקטור הטלקום מתאפיין ביציבות בהכנסות ובתזרים מזומנים חזק.
החברה מדורגת BBB על ידי סוכנות הדירוג P&S, ואיגרת החוב הדולרית שלה לשנתיים וחודשיים (פדיון בנובמבר 2013), נסחרת כבר בתשואה של כ-5.5% ובמרווח של כ-5.3% מעל אג"ח ממשלת ארה"ב.
לסיכום, הפיזור הגלובלי של טלקום איטליה מקנה לה בסיס איתן. החברה משווקת שירותים שהביקוש להם הוא קשיח יחסית, והם נחשבים למוצרי צריכה יומיומיים. לדעתנו התשואה הגבוהה מגלמת את סיכון משבר החוב האיטלקי. בהחזקה סבירה מסך תיק ההשקעות, האיגרת מהווה הזדמנות השקעה נדירה ומעניינת למשקיע בעל אורך רוח, אשר יקבל תשואה גבוהה להשקעה קצרת טווח יחסית.
- 1.איציק 21/09/2011 10:24הגב לתגובה זואולי , כשירות נוסף לציבור, ניתן לרשום את סימול האיגרת והיכן ניתן לרכוש אותה? תודה
- סימול:TITIM 22/09/2011 10:49הגב לתגובה זונסחרת בין עושי שוק בעולם
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
