כשהשוק תנודתי: 5 השלבים להצליח בכל זאת לעשות תשואה

מורן נחשוני, מנהל השקעות בפרובידנס, כותב על הדרך הנכונה בה ניתן להצליח במצב של שוק תנודתי
מורן נחשוני | (9)

חצי השנה האחרונה הייתה מתסכלת עבור ציבור גדול מאוד של משקיעים, אשר חזו מחד בנתונים חזקים מאוד של צמיחה כלכלית, ומאידך בשוק מניות תנודתי מאוד ומפחיד. במצב כזה של חוסר וודאות, ישנה נוסחה ישנה וטובה להצלחה גם בתנאי השוק התנודתיים - להיכנס לשוק המניות במנות שוות בתקופות קבועות. במצב כזה, אנו דוגלים בראיה סולידית ארוכת טווח המבוססת על השקעות מניבות תזרים. לכן, יש לתת דגש על בנייה נכונה של תיק השקעות מאוזן, המשלב בין רכיב סולידי (אג"ח) וספקולטיבי (מניות). המשך המאמר מתייחס אך ורק לשוק המניות, למרות שלרוב הן מהוות, רק חלק מתיק השקעות שלם. לצורך המחשת התהליך, עשינו ניסוי מחשבתי קטן. הנחנו כי במשך 5 חודשים שוק המניות ימשיך לרדת ואחריו יתחיל לעלות. מבחינה מספרית, תשואת התיק שלנו תהיה בחמשת החודשים האלו 2%-, 2%-, 0%, 2%+, 2%+. בדקנו את תשואת התיק בשתי טכניקות כניסה לשוק: על ידי קנייה מיידית של 500,000 ש' של מניות, ועל ידי חלוקה ל-5 מנות בנות 100,000 ש' כל אחת. התוצאה הסופית, שבתום חמשת החודשים, מי שהכניס את כל כספו לשוק בתחילת התקופה, עדיין לא חזר לקרן ההשקעה. מי שבחר להיכנס לשוק במנות, כבר היה מורווח על השקעתו בסוף התקופה. וזאת כאשר לא הכנסנו לחישוב תשואה נוספת מהשקעה באגרות חוב על הכסף שאיננו מושקע. שלב 1 - הנחת עבודה אנו יוצאים מהנחה שהצמיחה הכלכלית בארץ ובעולם היא בת קיימא, וכי הירידות בשווקים מהוות תיקון טכני בלבד למהלך העליות הגדול של 2009-2010. מכאן נגזר שאנו מאמינים כי המגמה הראשית של שוק המניות היא חיובית, אך יוצאים מהנחה שאיננו יודעים לתזמן את נקודת השפל של התיקון הנוכחי. הנחת עבודה זו איננה מתאימה עבור מי שסבור שהכלכלה עומדת בפני חזרה למיתון עולמי, שכן אז מדובר במעבר למגמה ראשית יורדת. שלב 2 - הכנת מזומנים עלינו להחליט איזה סכום אנו רוצים להקצות להשקעה בשוק המניות. בכדי לקבוע את גובה הסכום עלינו להתחשב במכלול הנכסים הנזילים שברשותנו (פיקדונות, אגרות חוב, קופות נזילות וכד') ובפרופיל אהבת/שנאת הסיכון האישי. כפי שראינו בחודשים האחרונים - לסיכונים יש נטייה להתממש, ומי שיכול להרשות לעצמו לספוג גם תקופה של ירידות בתיק ההשקעות, ולישון טוב בלילה, יכול לבחור להקצות סכום גבוה יותר למניות. שלב 3 - בחירת אפיק השקעה משקיעים רבים מתייאשים בשלב זה, בגלל המבחר העצום של אפיקי ההשקעה ומכשירי ההשקעה הפוטנציאליים. מניות בארץ או בחו"ל? בנקים או נדל"ן? גז ונפט או פרמצבטיקה? מנייה בודדת או תיק מפוזר? זוהי החלטה חשובה מאוד, ומי שאיננו מתמצא בנבכי שוק ההון, עדיף שייעזר במנהל תיקים מקצועי או ביועץ השקעות. באופן עקרוני, אני מאמין שלא צריך לשים את כל הביצים בסל אחד, ועבור המשקיע ההדיוט, עדיף לבחור בתיק מפוזר על פני בחירה במניה או בענף בודד. שלב 4 - הקצאת ההשקעה כיוון שיצאנו מהנחה שכיוון השוק הכללי הוא חיובי, אך איננו יודעים לתזמן את נקודת השפל בתיקון, נחלק את הסכום שהקצנו למספר מנות השקעה. לדעתי חלוקה ל-3-6 מנות שוות היא חלוקה הגיונית - שכן סביר שנקודת השפל תתרחש בחצי השנה הקרובה, בה יתכנסו לשיא ההשפעות השליליות על המומנטום הכלכלי - פתרון לחובות באירופה, הכרזת המדינה הפלסטינית בספטמבר, השפעת הצונאמי ביפן ועוד. הפסד זמני על חלק קטן מהסכום לא יהיה כזה שיטריד את מנוחתנו. שלב 5 - ביצוע ההשקעה לצורך ביצועה הסופי של תכנית ההשקעה, ניתן להיעזר במנהל תיקים, יועץ ההשקעות בבנק או בעצמכם על ידי רכישה ישירה בחדרי מסחר או דרך האינטרנט. הדבר החשוב בשלב זה הוא להיכנס להשקעה בתאריך אותו קבעתם מראש, שכן הנטייה שלנו כמשקיעים היא לדחות את ההשקעה - אם השווקים ירדו, אנו נפחד להיכנס לשוק מחשש לירידות נוספות. אם השווקים עלו, אנו נעדיף לחכות לתיקון שלא נדע לתזמן אותו. המטרה היא לצמצם למינימום את ההטייה הפסיכולוגית שלנו כמשקיעים ולהתעלם מתנודות השוק לטווח הקצר. סיכום בעולם ההשקעות האויב הגדול ביותר שלנו הוא אנחנו. כבר הוכח אינספור פעמים כי הציבור נוטה להיכנס לשוק כאשר הוא כבר יקר ולצאת רגע לפני היפוך המגמה לעלייה. הניסיון לתזמן את השוק, בייחוד בתקופה של חוסר וודאות, עולה לנו פעמים רבות בהפסדים כואבים. לכן, ניטרול מרכיב הרגש מתכנית ההשקעות שלנו הוא כלי חשוב בהצלחה בעולם ההשקעות בכלל, ובתזמון הנוכחי בפרט. כאמור, שיטה פשוטה זו היא קלה מאוד ליישום, אך מתאימה רק למי שסבור כי מגמת הצמיחה הכלכלית בת קיימא, וכי העליות בבורסה יימשכו בטווח הבינוני. אנו מעריכים כי למרות הסנטימנט השלילי, התיקון כלפי מטה של הערכות הצמיחה בעולם וכן החדשות שמגיעות מהשווקים השונים - החברות הציבוריות ימשיכו לצמוח, בנוסף, ניתן לראות זאת בפירסום הדוחות עד כה. לאור הערכה זו, מחירי המניות אטרקטיביים עבור משקיעים שיכולים לסבול תנודתיות בטווח הקצר, ולקצור את הפירות בטווח הארוך יותר. מורן נחשוני הוא מנהל השקעות בחברת פרובידנס **מסמך זה הוכן ע"י מחלקת המחקר של פרובידנס. המסמך מבוסס על מידע שדווח לציבור, הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים, או בלתי מעודכנים. לפיכך, אין לקבל על סמך מסמך זה בלבד החלטות השקעה כלשהן. אין במסמך זה ובכל הכלול בו משום ייעוץ או הזמנה לרכוש או למכור את ניירות הערך הנזכרים בו, ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. פרובידנס לא תהיה אחראית לכל נזק שיגרם אם יגרם, למאן דהוא, כתוצאה מהסתמכות על מסמך זה. פרובידנס מחזיקה בניירות הערך הנ"ל עבור התיקים המנוהלים על ידה, כולם או חלקם, והיא עשויה לקנות או למכור בכל אחד מניירות הערך הנ"ל.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אברי 23/07/2011 15:13
    הגב לתגובה זו
    לא צריך לנסות להיות חכם גדול ולתזמן את השוק. אם מפחדים פשוט להיכנס במנות. זה הכל. פשוט ויפה
  • 5.
    כל הסיכון הזה בשביל להרוויח 2%??? נראה סביר? (ל"ת)
    ג 22/07/2011 23:27
    הגב לתגובה זו
  • אבי 23/07/2011 14:02
    הגב לתגובה זו
    נראה לי שהכוונה היא שאחרי זה השוק ימשיך לעלות... לא ככה? הפחד הוא רק מהטווח הקצר.
  • 4.
    אמנון 22/07/2011 15:21
    הגב לתגובה זו
    למנהלי השקעות שצריכם להראות שווי תיק ללקוחות שלהם, כל המשחקים הללו רלוונטים. אולם למשקיעים חכמים, מה שחשוב וקובע זה זרם ההכנסות Cashflow מהתיק זרם ההכנסות, נקבע לא רק מהרכישות אלא גם מהמכירות כלומר מכל הסבב של ההשקעה. בשוק תנודתי, צריך שישהיה לנהל ההשעות יעדי מחיר לקניה ויעדי מחיר למכירה, כך ניתן להרוויח גם במצב של שוק תנודתי שהתוכלת שלו לא בהכרח עולה
  • 3.
    אלכס 22/07/2011 12:21
    הגב לתגובה זו
    ירידת השוק בשני אחוז ואח" כ עליה בשני אחוז, לא מחזירה אותו למצב של שוויון, אלא עדיין להפסד. לכן הגיוני שהשקעה של כל הכסף בתחילה תגרום להפסד. אם כותב הכתבה היה בוחר תרחיש הפוך של עליה בשני אחוז ואח" כ בירידה של שני אחוז, החלופה של כל השקעת כל הכסף בתחילה הייתה עדיפה.
  • מושון 23/07/2011 04:41
    הגב לתגובה זו
    איפה אתה רואה במאמר שהכותב ציין שהכסף חוזר לקרן? קראת בכלל את המאמר. הוא מדבר עם הפחד של אנשים להיכנס לשוק מתוך חש שהוא ימשיך לרדת. ברור שאם מישהו היה חושב שהשוק עומד לפני עליות הוא היה משקיע את כל הכסף. אבל מדובר כמובן במצב של חשש לירידות דווקא, שאחריהן עליות.
  • 2.
    קמישלי 21/07/2011 23:53
    הגב לתגובה זו
    ואחרי הקניה הראשונה המניה מתחילה לעלות, האם עלי לקנות עוד מנה או לממש רווח?
  • לממש (ל"ת)
    רון 23/07/2011 12:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    z 21/07/2011 18:36
    הגב לתגובה זו
    א.אורך התקופה הנמדדת חשובה לצורך ההשקעה במנות כפי שצויין.ב. אני מניחה שבטווח הקרוב לא תהיה צמיחה עולמית אולם יהיו מקומות בודדים וחברות בודדות שיצמחו או על גבי חברות אחרות או שתחום ממיתסויים או מקום מסויים יצמחו.אבל מי שישקיע במדדים לא יראה הרבה במצב של האטה עולמית.ולכן רק המתוחכמים שיכו את הספקולנטים הגדולים או מי שידע לקרוא טוב את המפה ירוויח.ויצטרך להיות כל הזמן עם היד על הדופק.
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.