מה נשתנה? המשבר הנוכחי לעומת המשבר החמור של 2008

אמנון פורטוגלי כותב על השוני והדימיון בין משבר 2008 למשבר של ימים אלו

מהרבה בחינות, המשבר הנוכחי הוא המשך המשבר של 2008 שעדיין לא הסתיים. שוק הבניה והנדל"ן בארה"ב במשבר עמוק וטרם התאושש. האבטלה בארה"ב ובארצות רבות באירופה גבוהה בעיקר בקרב גילאי 20-40. משבר החובות עדיין בעיצומו וההעברה המסיבית של החוב הפרטי מהמוסדות הפיננסיים לציבור ולמדינה לא פתרה את הבעיה. כפי שאנו רואים עתה, החוב הפך לבעיה של המדינה הנמצאת בסכנה של פשיטת רגל כמו ביוון, פורטוגל, אירלנד ומדינות אחרות.

עם זאת יש מספר הבדלים מהותיים בין המצב הנוכחי והמשבר ב-2008 ולחלק מהם השלכות על שוק ההון והבורסות. שוק הבניה והנדל"ן בארה"ב עלול להמשיך ולרדת. אך הירידה המואצת במחירים נבלמה, ולא צפויה ירידה מהירה ומשמעותית בתקופה הקרובה. נראה שהשוק קרוב לתחתית. נדגיש ששוק הנדל"ן יכול להישאר ברמות המחירים ובהיקף התחלות הבניה הנוכחיים עוד כמה שנים ללא התאוששות מהירה.

כלכלות של מדינות רבות כמו סין, הודו, וברזיל מושפעות כיום פחות בצורה משמעותית מהנעשה בארה"ב ובאירופה. מדינות אלו למדו היטב את לקחי המשבר ב-2008 ופנו לדרך של פיתוח עצמי, צמיחה פנימית והקטנת התלות בייצוא ובעולם המערבי. מדינות אלו יכולות להמשיך בדרך ויש להן את האמצעים הפיננסיים והיכולות הטכנולוגיות, הניהוליות והאחרות לעשות זאת.

שני מנועי צמיחה חזקים, ברמה של מהפכות, הופיעו בשלוש השנים האחרונות: האינטרנט הנייד והפקת גז טבעי מפצלים שמביאה ליכולת לאספקה שופעת של אנרגיה זולה ומהפכה גלובלית בשוק האנרגיה. החברות הגדולות למדו גם הן את לקחי המשבר ב-2008, הקטינו את המינוף והגדילו את מצבת המזומנים שלהן. חברות ייצור ושירותים (לא פיננסיות) כמו מיקרוסופט, אפל, סיסקו מחזיקות כיום ביותר משני טריליון דולר של מזומנים ושווי מזומנים. גם חברות קטנות כמו נובה, אלוט ואחרות מחזיקות כיום בעשרות מיליוני דולר ללא חובות.

להבדלים אלו בין המצב הנוכחי והמשבר ב-2008 יהיו להערכתי השפעות חזקות על שוק ההון. הכספים שבידי התאגידים הגדולים ינותבו, למעשה הם כבר מנוצלים, לרכישות של חברות, לפעמים בסכומי עתק. כך שמענו לאחרונה על רכישת סקייפ ע"י מיקרוסופט לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר, אפלייד מאטריאלס רכשה את וארייאן תמורת 5 מיליארד דולר, מחיר המשקף פרמיה של 55% למחיר הסגירה של המניה ערב הרכישה, ואנו מתבשרים על רכישות של חברות סטראט-אפ ישראליות בקצב הולך וגדל. רכישות אלו והאפשרות לרכישות של חברות הנסחרות בבורסה או של חברות פרטיות יקבעו מעין רף תחתון למחירי החברות בבורסות - שווי החברה לרוכש הפוטנציאלי, או למשקיע הפרטי.

שני מנועי הצמיחה מביאים ויביאו להשקעות עצומות בתחומיהן. לכן צופים גידול של כ-50% בביקוש לטלפונים חכמים השנה, כתוצאה מכך חברות המייצאות מעגלים מודפסים לחברת HTC בטאיוואן מגדילות את היקף הייצור שלהן ואת היקף הרכישות מחברות כמו אורבוטק. נציין שאספקת אנרגיה זולה ובלתי נדלית בצורת פחם ונפט הניעו את גלגלי המהפכה התעשייתית והצמיחה העצומה במערב במאות ה-19 וה-20.

לסיכום נציין, שגם במשבר הגדול של 1929 בו האבטלה עלתה לכ-25%, היו, מצד שני, 75% מועסקים שעבדו והשתכרו. אלו המשיכו לצרוך, ולמעשה הערך הריאלי של שכרם עלה. יש כיום הרבה חברות המספקות מוצרים ושירותים לאלו שלא נפגעו מהמשבר הנוכחי ולסקטורים שצומחים ויהנו משני מנועי הצמיחה שציינתי. מחירי המניות של חברות אלו ייתכן וירדו זמנית עם התנודות בשוק ההון, אך זו תהיה להערכתי הזדמנות לקנייה שלהן.

אמנון פורטוגלי, לשעבר מרצה (מהחוץ) בביה"ס למוסמכים במנהל עסקים בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א ובעל נסיון רב בניהול תעשייתי, בהון סיכון, ובבנקאות השקעות

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    נו באמת 27/05/2011 15:08
    הגב לתגובה זו
    חוץ מזה שהבורסות בארה" ב קרובות לשיא וב2008 עוד לפני קריסת ליהמן ברדרס הבורסות ירדו ולא מעט ונתנו אורות אזהרה, מה בדיוק גורם לו להגיד שיש משבר? הנדלן? הוא לא הצליח להתרומם בכל הראלי בבורסות וזה לא הפריע יותר מדי, המשבר באירופה? לפני שנה באמת היה נראה שאירופה לפני קריסה ואנחנו בדרך לדאבל דיפ אבל אם עברנו את שנה שעברה בדרך לשיאים חדשים מה בדיוק שונה השנה? זה שהתשואות על האג" חים באירופה ממשיכות לעלות זה לא חדש, גם זה לא מפריע לבורסה כל זמן שברננקי מפנק אותם בכסף חינם וריבית אפס. בקיצור עוד מישהו שמחפש איך למלא טור בשביל לעשות לעצמו יחסי ציבור.
  • הבורסה ירדה בכמה אחוזים חחחחחח (ל"ת)
    איפה האיש חי? 27/05/2011 18:50
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    כתבה מקצועית ומענינת (ל"ת)
    הברבור הירוק 27/05/2011 12:30
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    mm 27/05/2011 09:54
    הגב לתגובה זו
    אין כתבה שהוא לא מפמפם אותה
  • 5.
    בלק 26/05/2011 16:47
    הגב לתגובה זו
    תבדקו את תעודת הסל FONE
  • 4.
    נפט פחם ופצלי שמן הורסים את העולם. (ל"ת)
    נדב 26/05/2011 15:28
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לאמנון. נראה לי שאתה צריך משקפי שמש (ל"ת)
    אמיר 26/05/2011 12:03
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מס : אתה החלטתה להתלבש על פורטוגלי? (ל"ת)
    ציקי 26/05/2011 09:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כתבה של חובבן!!! (ל"ת)
    אבי 26/05/2011 09:45
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי