שוק ההון הישראלי בעיני השחקנים הזרים - לאן יזרום הכסף?

בשנה החולפת שוק ההון הישראלי עלה מדרגה בינלאומית משוק מתעורר לשוק מפותח. בירושלים השמפניות נפתחו העיתונות הכלכלית המקומית חגגה. אמנם, טרם עברה שנה מיום המעבר החגיגי אך עם סיום חג הפסח, מעניין יהיה לבחון קצת כיצד אנו נראים ביחס לעולם (המתעורר והמפותח). המשק המקומי הפגין ביצועים מרשימים הן בשעת המשבר של 2008 והן ביכולת ההתאוששות המהירה שהפגין המשק ושוק ההון. ישראל הינה מהשווקים הבודדים אשר חזרו לרמת תעסוקה, צמיחה ומחירי בורסה לתקופת טרום המשבר של 2008. אין ספק שהעובדה הנ"ל לא נעלמת מעיני המשקיעים ברחבי העולם. ב-2007, מבחינת שווקי ההון העולמיים, התגלו השווקים המתעוררים. הסיבות לכך היו רבות, חלקן עדיין רלוונטיות כגון, העתיד של הצמיחה הכלכלית העולמית מבוסס על המדינות המתעוררות הן ככוח יצרני אך לא פחות חשוב מכך ככוח צרכני. חלקן קצת פחות, רדיפה אחר תשואה תוך ניהול סיכונים לא מספק. החל משנת 2007, סך הכספים הזורמים לשווקים המפותחים הינו שלילי (כלומר שווקי ההון מוציאים כספים מהשווקים המפותחים) בעוד השווקים המתעוררים נהנים מזרימה חיובית של כספים למעט 2008 אך גם בה נרשמו פדיונות כבדים יותר בשווקים המפותחים (201.2 מיליארד דולר פדיונות בשווקים מפותחים אל מול 50.9 מיליארד דולר בשווקים מתעוררים). אמנם, השווקים המפותחים עדיין מרכזים את החלק הארי של הכסף בעולם אך היחס בין השווקים המפותחים למתעוררים הולך ומצטמצם. אם ב-2004 השווקים המפותחים היוו כ-7% מסך הנכסים בעולם אזי בסוף 2010 הם מהווים כבר כ-15.9% כאשר הקצב לסגירת הפער הולך וגדל. לפיכך, המעבר של ישראל משוק מתעורר לשוק מפותח עלול להקטין את זרימת הכספים לשוק ההון המקומי. אך, לא בהכרח הכל שחור. קיימים שווקים בתוך השווקים המפותחים הנהנים מזרימה חיובית של כספים כאשר סינגפור הינה דוגמה טובה לכך. מלחמתו של נגיד בנק ישראל מניתוח נתוני בנק ישראל מתגלה כי המעבר לשווקים מפותחים לא היטיב עם שוק המניות המקומי בשלב הנוכחי. בשנת 2009 זרמו לבורסה בת"א כ-1.7 מיליארד דולר אשר סייעו למעו"ף ולמדד ת"א 100 להיות אחד הטובים בעולם מבחינת תשואה. ברם ב-2010 נרשמו מכירות של זרים במניות בת"א בשיעור של כ-0.8 מיליארד דולר. אבל, הסיפור האמיתי הוא באג"ח ממשלתי. בשנת 2009 השקיעו הזרים בישראל, בהיותה שוק מתעורר רק 1.7 מיליארד דולר בשוק האג"ח כלומר אותו היחס כמו במניות. בשנת 2010 אם עליות הריבית במשק המקומי והמעבר לשוק מפותח, רמת הסיכון של ישראל בעיני המשקיעים העולמיים פחתה והכסף זרם. כמעט 10 מיליארד דולר הוזרמו לשוק האג"ח הממשלתי ולמק"מ ע"י זרים בשנת 2010 כאשר 4.4 מיליארד מתוכם ברבעון הרביעי של השנה. בינואר 2011 רכשו זרים אג"ח ממשלתי ומק"מ בסכום של 2.6 מיליארד דולר. תנועות ההון הללו לא נעלמו מעיניהם של בנק ישראל ומשרד האוצר וההגבלות שהחלו להשית הרגולטורים סייעו לירידה בהיקף פעילות הזרים כך ש"רק" 430 מיליון דולר הושקעו בחודש פברואר בשוק האג"ח הממשלתי בישראל. מה יקרה בעתיד לבוא? בסופו של יום צריך לזכור כי שוק האג"ח גדול משמעותית משווקי המניות וכאשר הצמיחה העולמית צפויה לנבוע בעיקר מהמדינות המתעוררות. לפיכך, סביר להניח כי המגמה של המשך הפניית כספים ובעיקר כספים באפיק המנייתי לשווקים המתעוררים תימשך. מהבחינה הזאת, שוק המניות המקומי ייאלץ להיאבק על זכות קיום בתוך תיק ההשקעות העולמי כאשר יכולתו לתפוס נתח שוק בתוך עוגת הכספים ההולכת ומצטמקת של השווקים המפותחים תלויה הרבה בצמיחה ובקברניט המשק. היכולת של ישראל למשוך השקעות זרות תלוי גם בבהירות רגולטורית ושמירה על כללי תחרות ברורים ויציבים. לצערנו, ישראל איננה מדורגת במקום מספיק גבוה במדד העולמי ל"הקלות לבצע עסקים" (מקום 29) בעוד סינגפור, הונג קונג ואוסטרליה אשר נהנות מזרימה חיובית של כספים לשווקי ההון, למרות היותן במדד השווקים המפותחים מדורגות במקומות הראשון, השני והעשירי בהתאמה. להדגשת חומרת מצבה של ישראל, תאילנד, מאורציוס ומלזיה מדורגות מעל ישראל במדד הנ"ל. יחד עם זאת, חוזקו וחוסנו של המשק המקומי מזמין את המשקיעים הזרים היותר סולידיים, שחקי האג"ח. כאשר לוקחים בחשבון את פער הריביות בין ישראל לארה"ב ואירופה האטרקטיביות של ישראל לשחקני האג"ח עולה משמעותית. סביר להניח, כי שחקני האג"ח העולמיים עשו שיעורי בית וראו כי גירעון הסחר של ישראל הולך ומצטצמם ומאזן הסחר של ישראל הופך לחיובי. נוסיף לכך את העובדה כי ישראל עשויה להפוך ליצואנית אנרגיה (במקום יבואנית אנרגיה) וזאת כפוף כמובן לסביבה רגולטורית/חוקית/מיסוית תומכת, אזי העתיד של השקל מצביע על התחזקות מול סל המטבעות או לכל הפחות אי היחלשות. לפיכך, אם לא ישונו התנאים בשוק, הזרים יזרימו לשוק ההון המקומי כספים רבים אך דווקא לשוק האג"ח הממשלתי והדרך הטובה ביותר למנוע התחזקות השקל בצורה אשר תביא לפגיעה בייצוא הישראלי הינה בעידוד המשקיעים המקומיים להשקיע מחוץ לישראל. אולם, כאשר הכלכלה בעולם המערבי מקרטעת וזיכרונות המשבר של 2008 עדיין מרחיקים את הציבור מהשווקים המתעוררים מחליט המשקיע הישראלי שנכון לכרגע, אין כמו בבית. אמור לי מי שכניך ואומר לך מי אתה אסייג ואציין כי למרות חזקו וחוסנו של המשק המקומי צריך לזכור שמדינת ישראל עדיין נמצאת במזרח התיכון. לצערי, תזכורת לכך קיבלנו רק לאחרונה בסיבוב הנוכחי מול החמאס. האיראנים עדיין הינם בגדר איום ממשי על ישראל אם לא על קיומה אזי בוודאי שעל חוסנה המנטלי, הצבאי והכלכלי. *סקירה זו הוכנה על ידי קבוצת הלמן אלדובי ("הלמן אלדובי" או "הקבוצה") בהתבסס על מידע נגיש לכלל הציבור, נתונים שפותחו בקבוצה ומקורות אחרים שהקבוצה סבורה כי הינם מהימנים. הקבוצה ו/או מי מטעמה אינה יכולה לערוב לשלמות ו/או לדיוק הסקירה. סקירה זו אינה מתיימרת להוות ניתוח מלא של כל העובדות הנוגעות לחברות הנסקרות ו/או לסביבתן העסקית ו/או לני"ע שלהן. דעות המובאות בסקירה, נתונות לשינויים בשוק ו/או לשינויים אחרים, ללא מתן הודעה נוספת. כמו כן, אין באמור בסקירה זו כדי להטיל חבות כלשהי על הקבוצה או מי מטעמה.