המקרה העצוב של בנק אוף אמריקה
ביום שני אחה"צ הודיע בנק אוף אמריקה על מחיקת מוניטין ענקית בת 20.3 מיליארד דולר מחטיבת כרטיסי האשראי של הבנק. עם היקף מחיקה גבוה כל כך ועיתוי לא מוצלח במיוחד - אין פלא שהמשקיעים הוליכו את מניית הבנק לירידה חדה. למחיקה יש אולי הסברים טובים, אך כפי שאראה בטור זה, אין פלא שהם לא הרשימו את המשקיעים, שאמונם בחברה הולך ופוחת.
מה גרם למחיקה הגבוהה כל כך?
מדובר למעשה בשתי מחיקות: האחת, בסך 10.4 מיליארד דולר, בוצעה עוד בדוחות 2009 ונבעה מכך שהבנק העריך שאיכות האשראי בחברת כרטיסי האשראי תידרדר. מחיקה זו אכן פגעה בדוחות המאוחדים של Bank of America. המחיקה האחרת, בסך 9.9 מיליארד דולר, בוצעה כעת וזאת משום שהבנק סבור שחברת כרטיסי האשראי תינזק מחוקים בשם Dodd-Frank. מדובר בחוקים שנשיא ארה"ב חתם עליהם בשנת 2009 והם מגבילים את עמלות הסליקה ועמלות הצרכנים הנגבות בכרטיסי האשראי. מחיקה זו לא השפיעה על הדוחות המאוחדים.
מדוע המחיקה בוצעה דווקא כעת בגין דוחות 2009?
הבנק מבצע הערכה מחודשת של המוניטין בספריו מעת לעת ומצא לנכון לבצע את המחיקה כעת. אחת הסיבות האפשריות לעיתוי היא שהבנק מתמודד עם תביעות רבות בנוגע למשכנתאות שהעניקה חברת הבת Countrywide ולגבי עיקולי בתים לכאורה בהליכים לא חוקיים. ייתכן שהנהלת הבנק הקדימה תרופה למכה וביצעה כעת את המחיקה, כדי להסיר לפחות את נושא רישום המוניטין מסדר היום.
המחיקה לא משפיעה על התוצאות המאוחדות של הבנק. מוניטין של חברה נפגע, כאשר השווי ההוגן של הרכישה, יורד מתחת לערכה בספרים. במקרה כזה, החברה נאלצת למחוק את ההפרש ממאזניה. המחיקה השנייה הייתה בחברת FIA Card Services, השייכת לחטיבת כרטיסי האשראי של Bank of America. חטיבה זו כוללת עסקים נוספים. כללי החשבונאות לא חייבו מחיקה בחטיבה עצמה, כי לפי ההערכות המוניטין שלה לא נפגע. כך קרה שמבחינה חשבונאית Bank of America הצליח להתחמק מהמחיקה, אך ההסבר הטכני לא הוסיף לאמון המשקיעים בה.
תגובת המשקיעים
מניית בנק אוף אמריקה ירדה 4% בעקבות ההודעה. משקיעים רבים מאוכזבים מרכישות שביצע Bank of America, במיוחד רכישת Countrywide ב-2006, אז בנק המשכנתאות הגדול בארה"ב, מהלך שכמעט גרם לקריסתו. הבנק קיבל סיוע וערבויות מממשלת ארה"ב וניצל בזכותם, אך מניית הבנק איבדה בדרך 29% מהשיא בשנה האחרונה.
מניית Bank of America בשנה האחרונה
(מקור: בלומברג)
הבנק פרסם תוצאות מאכזבות לשנת 2010, בין השאר בצל מחיקות ענק בתחומי המשכנתאות וכרטיסי האשראי, הקשורים לחברת Countrywide. תחילה סברו, כי המחיקות הגבוהות היוו ניקוי אורוות עם כניסת המנכ"ל החדש, בריאן מויהאן, לתפקיד. כעת חוששים, כי המחיקות טרם הסתיימו ונכונו לבנק הוצאות גבוהות נוספות עד שיסיים ליישב את הסכסוכים המשפטיים בנוגע למשכנתאות הבעייתיות.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
- 14.אל 26/02/2011 06:50הגב לתגובה זוהם יאמרו לעומת שנה שעברה.....הרווחנו דולר. משחק של מחיקות או אי מחיקות ואז יבוא המשקיע המתלהב ויקפיץ ת' מניה.
- יוסי מזרחי 27/02/2011 07:40הגב לתגובה זוסחירה. היות וישנם אין ספור משקיעים וסוחרים במניה, סביר להניח שכל תנועה בה תשקף את המידע האמיתי הקיים בשוק וסביר להניח שלא תתכן תנועה חדה במניה כתוצאה מפרשנות מוטעית של הדו" חות הכספיים.
- 13.ג.כ 25/02/2011 17:59הגב לתגובה זוהדוחות הסטאטוריים הראו על נפילה ברווח. הדוחות המתואמים הכו את הרווח. המנייה מגידה בירידה חדשה. האם שורה תחתונה היו דוחות טובים או גרועים? לאיזה דוחות המשקיעים צריכים להתייחס? אני חושב שיש בלבול גם בתקשור באתרים השונים. תודה להתייחסותך.
- אורית 27/02/2011 08:01הגב לתגובה זושלום, הסיבה לירידה ברווחי לוידס היא הפסדים על ביטוחי אתרי קידוח נפט בסינגפור. בנטרול אותם הפסדים, הם אכן הציגו רווח למניה גבוה מהקונסנזוס. אבל הייתי מסתכלת על עוד כמה נקודות מדאיגות בדוחות לוידס: 1. מרווחי האשראי נמוכים וההנהלה צופה שיישארו יציבים ברמה הנוכחית. 2. יש מנכ" ל חדש, זה תמיד כרוך בשינויים ניהוליים/אסטרטגיים/פרסונליים ולכן אי הודאות גוברת. 3. הבנק נמצא עדיין בהליך של מכירת נכסים, כדי להחזיר כספי סיוע שהוא קיבל מהממשלה, אחרת הוא משלם על הסיוע ריבית מאד גבוהה. מכירת הנכסים מתבצעת בהפסדים, ולא ברור כמה זמן היא תימשך...
- 12.חדש במדור 25/02/2011 09:47הגב לתגובה זוגם מניית סיטי ירדה באותו יום ואפילו בשיעור גבוה יותר, וזאת מבלי להודיע שום הודעה מהותית. ביום שני לא היה מסחר, ולכן הירידות בשתי המניות מוסברות, לדעתי, בשל חשש המשקיעים מלוב, חוסר יציבות, עצבנות וכדומה, ולא מדיווח כזה או אחר של BAC. דרך אגב, הגרף שצרפת בכלל לא מראה את הירידה במחיר המניה כי הוא חודשי ולא יומי, מתחילת השנה המניה נגעה ב-15 דולר (ואת זה לא רואים בגרף) וגרף יומי היה יכול להראות את הירידה בצורה טובה יותר כי כרגע בכלל נראה שמדובר בעליה... בכל מקרה, תודה :-)
- מנטליסט 26/02/2011 12:57הגב לתגובה זוכנראה שמניות בסקטור מסוים כמו הבנקאות נוטות לרדת יחד. וכשיש סיבה חיצונית כמו המצב בלוב יותר קשה לבודד. אבל נראה לי שניתוח כמו של אורית טוב גם למצבים שהסקטור עולה ולמניה עצמה יש בעיות מיוחדות.
- יוסי מזרחי 27/02/2011 07:42חזקה יחסית בין מניות הפיננסים. בנוסף, ביום כזה אכן קשה לבודד את הסיבה העיקרית שהשפיעה על התנועה במניה, אם כי סביר מאוד להניח שהודעת BAC החמירה את הירידות והן היו יכולות להיות מתונות יותר לולא ההודעה.
- 12 - אתה לגמרי צודק ! (ל"ת)ג.כ 25/02/2011 17:54הגב לתגובה זו
- 11.צא 24/02/2011 16:01הגב לתגובה זוהשאלה מדוע המחיקה ולא בגין מה. הכתבה מאירה יפה מאוד את עובדת המחיקה ובגין מה בוצעה אך השאלה האמיתית מדוע לבצע מחיקה ? הרי החוק אינו מחייב כך וגם כללי החשבונאות. הסיבה להערכתי (בלבד) היא העובדה כי הבנק יצליח להציג בצורה זאת רווח גבוהה יותר מהפעילות שבגינה הופחת מוניטין גם ברמת ההכנסות וגם במקרה של מכירת הפעילות. לפי דעתי לא מדובר בניקוי אורוות או חובה חשבונאית כי אם ניראות של הצפת ערך בעתיד הניראה לעין.
- אורית 27/02/2011 08:04הגב לתגובה זוהרשה לי לחלוק על דעתך, המשחק בנוגע להאם למחוק או לא אינו גמיש כפי שהיה בעבר, במיוחד בבנק שנמצא תחת חקירות מתמידות... החובה החשבונאית קיימת ושרירה, אין לו אפשרות לדחות את ההחלטה יתר על מידה, או להקדימה כדי להציג רווח יותר גבוה בהמשך.
- 10.בנקים למשכנתאות 24/02/2011 10:51הגב לתגובה זואורית שלום ,תוכלי בבקשה להתייחס גם לבנקים למשכנתאות שקרסו פעם. פרני מיי ,פרדי מקיי ועוד..
- אורית 24/02/2011 11:48הגב לתגובה זופרדי מאק ופאני מאיי היו קורסים אלמלא הממשלה האמריקאית הייתה רוכשת את מניותיהן ומחליפה את הנהלתן, כעת הן בשלבי התאוששות מהמשבר.
- 9.בני 24/02/2011 09:57הגב לתגובה זוכבר מתומחרות בשווי המניה. נסחרת לפי 143B בזמן שבספרים ההון מתומחר ב230B$.. כל המחיקות מגולמות כבר במחיר.
- אורית 24/02/2011 11:41הגב לתגובה זולא התייחסתי לתמחור המניה, אבל בכל אופן התמחור מאד קשור לצפי למחיקות העתידיות...
- 8.ג.כ 24/02/2011 09:44הגב לתגובה זולטעמי היא כבר באה לידי ביטוי בדוחות דצמבר האחרונים? או שאני טועה..
- אורית 24/02/2011 11:29הגב לתגובה זוהמחיקה של ה 20.3 מיליארד דולר מתחלקת לשניים: 10.4 מיליארד דולר כבר נמחקו באמת בדוחות דצמבר האחרונים, ו 9.9 מיליארד דולר שיבוצעו כעת, לאור בדיקה שבוצעה לאחרונה, והם לא ישפיעו על דוחות בנק אוף אמריקה המאוחדים.
- ג.כ 24/02/2011 11:52שאין השפעה על בדוחות קדימה. ד" א - המניה עדיין ברמות שפל. לפני מספר רבעונים היתה כבר ב 19.5$ . המחיקה כבר מגולמת במחיר.
- 7.יוסי מזרחי 24/02/2011 09:18הגב לתגובה זוגופים פיננסיים גדולים נוספים המחזיקים בחברות כרטיסי אשראי? ואם כן - האם גם הם צפויים להציג מחיקות?
- אורית 24/02/2011 11:32הגב לתגובה זושלום יוסי, כל הבנקים הגדולים מחזיקים במידה כזו או אחרת גם בפעילות כרטיסי אשראי. מצב הענף בכי רע, בעיקר בתחום ה debt cards, שהם כרטיסי אשראי שלמעשה מעניקים הלוואות. שם חלה הידרדרות דרמטית גם בשל המשבר וגם בשל העובדה שמלכתחילה לא נעשתה בדיקה נאותה של יכולת החזר הלקוחות. בעקבות הרגולציה החדשה זה גם ישתנה. עשויות להיות מחיקות נוספות...
- יוסי מזרחי 24/02/2011 12:09נוספות, מיהם הגופים הצפויים לבצע אותן? ואגב, כתבת שהמחיקה אינה אמורה להשפיע על הדו" חות המאוחדים - הכיצד? האם המחיקה משפיעה רק על דוח" ות חברת הבת?
- 6.ג' ק 24/02/2011 08:14הגב לתגובה זוהכתבה שלך השכילה אותי ועזרה לי להבין כמה נקוד
- 5.ישראלי בארהב 24/02/2011 03:20הגב לתגובה זובנק גרוע ביותר יחס רע ללקוחות. יש לי חשבון שם ובוולס פארגו (וגם חשבון יותר פעיל בקרדיט יוניון המקומי) ושני הבנקים גרועים מאוד. אין קו אשראי לחשבון כמו בישראל, על כל עסקה שהחשבון במינוס (גם אם עסקה של סנט אחד!!!) נגבות עמלו של עשרות דולרים!!!!!!!!!! שיטה של מאפיונרים... יותר גרוע מפועלים לאומי ושות!!! למה להשקיע רחוק??? יש מניות בנקים ישראלים אגוד, לאומי, דיסקונט (פועלים לא כדאי... מי יודע מה הולך שם).
- 4.אורית 23/02/2011 19:02הגב לתגובה זושלום מנטליסט, בעקבות המשבר חלו מיזוגים ורכישות רבים בענף. בנק wells fargo רכש את wachovbia, ובנק JPMorgan את bear sterns. בנק אוף אמריקה הוא דוגמא לרכישות לא כל כך מוצלחות (הוא רכש גם את מריל לינץ' ) וביצע מחיקות גבוהות. בנק Wells fargo לעומתו, על אף שביצע מחיקות גבוהות גם כן, הצליח למזג בהצלחה את פעילות Wachovia ואילו בנק JPMorgan רכש רק חלק מהנכסים הרעילים של Bear Sterns בעוד שאת הרעילים ביותר רכשה הממשלה. לדעתי, הבנקאות בארה" ב בשלבי התאוששות, אבל לא נחלצה ממנו.
- מנטליסט 24/02/2011 06:39הגב לתגובה זוממתין לכתבותיך הבאות.
- 3.משקיע 23/02/2011 18:15הגב לתגובה זולאחרונה נודע כי באפט הגדיל את ההשקעה שלו בוולס פארגו ויצא מההשקעה בבנק אופ אמריקה לחלוטין. כנראה שהוא יודע מדוע יש להעדיף לטווח הקרוב את WFC מבין כל הבנקים הגדולים בארה" ב.
- 2.דני 23/02/2011 18:07הגב לתגובה זותודה על הכתבה אורית.ככלל כתבותייך מענינות ומועילות.אשמח לשמוע את דעתך נכון להיום וצפי לעתיד על סיטי, גייפימורגן וגולדמן.
- אורית 24/02/2011 07:04הגב לתגובה זותודה. קצת קשה לענות על השאלה הזאת בשתי שורות. בגדול, ג' ' יפי מורגן וגולדמן זאקס לדעתי במצב מצוין, איכות האשראי שלהם משתפרת, הם הפכו לבנקים מסחריים מבנקים להשקעות, כך שעדיין מרכיב בנקאות ההשקעות שלהם גבוה, וזה יתרון בתקופה הנוכחית. גם מצב ההון שלהם בסדר. הם אינם חשופים באופן משמעותי למשכנתאות, כמו בנק אוף אמריקה או וולס פארגו. לגבי סיטי - כמובן אין מה להשוות לגייפי מורגן ולגולדמן, מצבם היה גרוע בצל המשבר, אבל גם הם התחילו להראות אותות שיפור. לראיה, הממשלה האמריקאית מכרה את אחזקתה במניותיהם, איתות לאמון ביכולת החברה. מצב ההון השתפר פלאים...
- רוב תודות ! (ל"ת)דני 24/02/2011 09:47
- 1.מנטליסט 23/02/2011 17:03הגב לתגובה זותודה על הכתבה המעניינת האם בנק אוף אמריקה היא דוגמא חריגה, או שיש עוד בנקים במצב דומה? בכלל, האם ניתן לומר שהבנקאות בארה" ב התאוששה מהמשבר? ערב טוב.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מחלבה קרדיט: גרוקיבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
עם רפורמה בדרך וברקע עליית מחיר החלב ב-14% רק בשלוש השנים האחרונות, ריכזנו לכם 5 עובדות על אחד הענפים המשפיעים ביותר על הכיס שלנו
כשמדברים על יוקר המחייה, מחיר החלב הוא אחד הסוגיות הרגישות. אם בשנת 2022 מחיר ליטר חלב עמד על 6.23 שקלים, היום הוא כבר עומד על 7.11 שקלים, עלייה של 14%. מדי פעם מישהו באוצר או בממשלה מדבר על תכנית או רפורמה שתוזיל את חד המוצרים הכי בסיסיים שיש לכולנו במקרר, ולרוב התכנית היא פתיחת המשק לייבוא ולפגיעה עקיפה במחלבות הישראליות. שוק החלב הוא שוק מורכב, הוא מצד אחד מבוסס על ייצור מקומי מפוקח ומסובסד, ומצד שני נמצא תחת לחץ מתמיד מצד הצרכנים והאוצר לפתיחה לתחרות. ענף זה משמש מדד למתח המתמשך בין מדיניות להוזלת מחירים ובין שמירה על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית. הנה 5 עובדות שחשוב להכיר כשמדברים על שוק החלב בישראל.
1 # מבנה ריכוזי הנשלט בידי שלוש מחלבות גדולות
תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ-90% משוק החלב בישראל, כאשר תנובה לבדה מחזיקה ביותר ממחצית מהיקף המכירות. תנובה הוקמה עוד בימי היישוב ומחזיקה כיום בפריסה רחבה של רפתות וספקים, בעוד ששטראוס וטרה פועלות יותר בשוק הגבינות, היוגורטים והמשקאות. לצדן קיימות מחלבות קטנות יותר באופן יחסי כמו רמת הגולן, משק צוריאל ומחלבות גד, אך השפעתן על מחירי החלב ושאר מוצריו היא מצומצמת. מדובר בשוק שבו הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של שחקנים, דבר שמגביל את התחרות ומקשה על כניסת שחקנים חדשים.2 # רגולציה הדוקה ומחירים מפוקחים
ענף החלב מתנהל תחת פיקוח ממשלתי הדוק. המדינה היא זו שקובעת את "מחיר המטרה", שהוא הסכום שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי. המחיר נקבע לפי נוסחה הכוללת את עלות ההזנה, האנרגיה, המים והעבודה. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכל רכיבי העלות. התייקרות התשומות, בעיקר עקב עליית מחיר גרעיני החיטה בעולם שאיתה מזינים את הפרות, השפיעה על כלל שרשרת הערך. במקביל, עלויות השינוע והחשמל עלו, והפיקוח מתקשה להדביק את השינויים. לכן, למרות שהמדינה מנסה לשמור על יציבות, מחירי החלב לצרכן עלו בכ-14% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.
3 # תוכניות האוצר לפתיחת השוק לייבוא
לפי הדיווחים האחרונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת שוק החלב לייבוא חופשי יותר ולבטל את המנגנון של "מחיר מטרה" והתכנון הממשלתי, הפחתת מכסים על
מוצרי חלב, בעיקר גבינות קשות וחמאה, כדי להגביר את התחרות מול המחלבות המקומיות. באוצר מעריכים כי הוזלה כזו תוכל להביא להפחתת מחירים בשוק החלב ומוצריו של עד 30%, אך עם זאת, מומחים בענף טוענים כי ההשפעה בפועל תהיה מוגבלת: החלב הוא מוצר שדורש קירור מתמיד, הובלה
ימית יקרה ואישורי כשרות, ולכן לא בהכרח משתלם כלכלית לייבא אותו.
- מחלבות גד נכנסת לשוק תחליפי החלב; מה זה אומר?
- מחירי החלב צפויים לעלות ב-1.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
4 # ייצור מקומי כמעט מלא לצד ייבוא מוגבל
כיום כ-90% ממוצרי החלב הנצרכים בישראל מיוצרים בארץ, בעוד היבוא שכן קיים מתמקד במוצרים מעובדים יותר, כמו גבינות צהובות, אבקות חלב וחמאה. המשמעות היא שהשוק המקומי כמעט עצמאי לחלוטין, והמשקים והרפתות הפרוסים ברחבי הארץ מהווים בסיס ייצור חיוני. עם זאת, התלות הגבוהה בייצור המקומי יוצרת פגיעות: כאשר הרפתנים דורשים העלאת מחיר מטרה, המדינה מתקשה לווסת את המחירים מבלי לפגוע באספקה.
