בונטאן מקשיחה עמדות: לא מאשרת עסקת IPC-שלדיאלי - מתכוונת להגן על האחזקה
החברה הקנדית בונטאן ובעלת השליטה ב-IPC חזרה הלילה (ד') על התנגדותה לעסקת מיזוג מחצית מפעילות חיפושי הגז והנפט של IPC לתוך השלד הבורסאי שלדיאלי והודיעה כי שכרה משרדי עו"ד בארץ ובחו"ל על מנת שיגנו על החזקותיה בחברה. כבר כמעט חודשיים שעסקת שלדיאלי, של ירון ייני מאפסווינג ושל אסיה פיתוח, לרכישת 50% מהזכויות של IPC ברשיונות 'מירה' ו'שרה' לשלדיאלי בתמורה לדילול של 90% מהון החברה, נמצאת על הפרק ומתמודדת עם קשיים מצד בעלת השליטה הקנדית, המחזיקה בכ-76.8% מ-IPC. בהודעה לבורסה שפרסמה באותה עת אמרה בונטאן: "עסקה כזו מצריכה אישור של בעלי המניות של IPC, ואישור כזה לא ניתן. בנוסף, בעלי המניות העיקריים בבונטאן הודיעו לחברה כי אינם מעוניינים לאשר עסקה מסוג זה". היום, נראה כי הזמן שעבר רק גרם לבונטאן להתבצר יותר בעמדותיה. "בונטאן קיימה דיונים עם נציגי ITC (הדירקטור המנהל של החזקות בונטאן ב-IPC) לגבי העסקה המוצעת עם שלדיאלי והגיעה למסקנה כי העסקה אינה לטובת בעלי המניות של בונטאן". בהודעתה מסבירה בונטאן, כי מכיוון שבעלי המניות הנוכחיים של שלדיאלי, יחזיקו לאחר הדילול בכ-10% מהחברה הממוזגת, לא ישלמו דבר בעוד IPC תקבל מניות חסומות למשך שנתיים, היא תישאר ללא כל שליטה משמעותית על אף החזקת רוב מניות החברה. לפיכך, היא חוזרת על התנגדותה לעסקה ומודיעה כי היא הצביעה נגד אישור העסקה והורתה ל-ITC לבטל את העסקה. ההחלטה לא בידי בונטאן עם זאת, בונטאן מודה כי אינה יכולה להבטיח שב-IPC קיימן לא ינסו להוציא את העסקה עם שלדיאלי אל הפועל ולכן שכרה החברה משרד עו"ד בארה"ב ובנוסף את משרד הרצוג, פוקס, נאמן בישראל כדי שיגן על ההחזקות הלא-ישירות ברשיונות חיפושי הגז והנפט בישראל. הסיבה לכך שבונטאן אינה יכולה למנוע את העסקה קשורה לחוק באיי קיימן, היכן שרשומה IPC, 'ישראל פרטרוליום קומפני' (Israel Petroleum Company). החוק שם מותיר את הטיפול בכל עסקי החברה בידי הדירקטור שמינתה בונטאן, ITC, שהינה חברה פרטית בבעלות ובשליטה של האוורד קופר (international Three Crowns Petroleum LLC). ITC חתמה על הסכם ההקצאה הפרטית בשם IPC קיימן ובעבורה. בתגובה להודעת בונטאן נמסר משלדיאלי, כי העסקה עם IPC ממשיכה כהרגלה וכי הם מצפים לסגירתה בתקופה הקרובה. חברת IPC שותפה (13.6%) בקבוצה המחזיקה ברישיונות חיפושי הגז "שרה" ו-"מירה", שבראשה עומדים עופר נמרודי באמצעות הכשרת הישוב (43.3%) ומודיעין יהש (19.3%). החברה מכרה כבר מחצית מהחזקותיה ברשיונות (6.8%) לעופר השקעות של אשר התחייבה להשקיע 28 מיליון דולר בפיתוח השדות.

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.