פישמן מסכם רבעון חיובי: כלכלית ירושלים רשמה זינוק של 77% ברווח הנקי
חברת כלכלית ירושלים, מקבוצת פישמן, מסכמת את הרבעון השלישי של השנה עם רווח נקי של כ-148.7 מיליון שקל, זאת לעומת כ-84 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 77%.
יצויין כי ביום 24 באוקטובר, 2010 התקשרו כלכלית ירושלים וחברה הבת מבני תעשיה, בהסכם מיזוג עם דרבן, לפיו תהפוך דרבן לחברה פרטית המוחזקת במלואה על ידי החברה.
ההכנסות מהשכרה הרבעון הסתכמו בכ-293 מיליון שקל, זאת לעומת 310.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הקיטון נובע מהיחלשות המטבעות הזרים, בעיקר האירו, וכן כתוצאה ממכירת נכסים בקנדה, שוויץ וצרפת אשר הניבו בתקופה המקבילה אשתקד דמי שכירות בסך של כ- 14 מיליון שקל. סך ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ- 385.5 מיליון שקל, זאת לעומת 392.6 ברבעון המקביל אשתקד.
ברבעון השלישי, הרווח הגולמי מנכסים מניבים (NOI), הכולל הכנסות מניהול ואחזקה הסתכם בכ-253 מיליון שקל, זאת לעומת כ-261 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
ההון העצמי של החברה המיוחס לבעלי המניות מסתכם ליום הדו"ח בכ- 1.957 מיליארד שקל, לעומת כ- 1.776 מיליארד שקל ליום 31 בדצמבר 2009. הגידול בהון העצמי המיוחס לבעלי המניות בתקופה, נובע בעיקר מרווח בתקופה בסך של כ- 188 מיליון שקל, ומגידול בקרן הון מעסקאות בעלי זכויות שאינן מקנות שליטה בסך של כ- 21 מליון שקל. הגידול קוזז בחלקו כתוצאה מקיטון בקרן ההון בגין התאמות הנובעות מתרגום דוחות כספיים של חברות בנות בחו"ל בסך של כ- 27 מליון שקל ומקיטון בקרן הון עסקאות גידור תזרימי מזומנים בסך של כ- 1 מיליון שקל.
נכון ליום 30 בספטמבר 2010 מחזיקה כלכלית ירושלים, יחד עם חברות הבת, בשטחים להשכרה של כ- 3.6 מיליון מ"ר, מתוכם כ- 1.9 מיליון מ"ר בחו"ל. נכסי החברה מושכרים לכ- 7,703 שוכרים. שיעור התפוסה בנכסי החברה ביום 30.9.2010 הוא 89.9% לעומת 89.09% ביום 31.12.2009.
אדר עציוני ממגדל שוקי הון אומר כי כלכלית י-ם הציגה כצפוי תוצאות טובות ברבעון השלישי עם יציבות בנכסים המניבים בישראל ושיפור בנכסים המניבים בחו"ל. "ראוי לציין את המשך השיפור בתוצאות מירלנד עקב ההתאוששות הכלכלית ברוסיה. החברה מדווחת על סיום שיפוץ והרחבה של מרכז מסחרי בוורשה וקבלת אישורים להקמת מרכז מסחרי נוסף בשטח של כ-12,500 מ"ר, כאשר כבר נחתמה אופציה להשכרתו. להערכתנו, צפוי המשך שיפור בתוצאות החברה, כאשר היא משלבת מצד אחד, פורטפוליו איכותי של נכסים מניבים במדינות מערביות והחזקה במבני תעשיה, ומצד שני, החזקות בחברות יזמיות במדינות מתפתחות, אשר מהוות אופציה להשבחה עתידית. המיזוג הצפוי עם דרבן, צפוי לחזק את מאזנה של החברה ולצרף נכסים איכותיים לפורטפוליו הקיים.אנו ממליצים על החברה בהמלצת קנייה עם מחיר יעד של 45 שקל".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
