שבוע חלש לקרנות: הירידות בשווקים צמצמו את הגיוס לכחצי מיליארד ש'
ירידות השערים החדות, במניות ובאג"חים, הובילו לירידה בקצב הגיוסים של קרנות הנאמנות, כך עולה מהסקירה של מיטב בית השקעות. סך הגיוסים בקרנות הסתכם השבוע ב-600 מיליון שקלים, כ-500 מיליון שגוייסו על ידי הקרנות המסורתיות ו-100 מיליון שקלים שגוייסו על ידי הקרנות הכספיות. הקרנות המסורתיות סיימו את השבוע החולף עם הגיוס הנמוך ביותר בחודש וחצי האחרונים. ההאטה בענף מיוחסת בעיקר לעצירה הכמעט מוחלטת שנרשמה ברביעי וחמישי בקרנות אג"ח כללי וחברות מסוג 10/90 ו-20/80. את השבוע האחרון בקרנות אג"ח חברות וכללי ניתן לחלק לשניים. החלק הראשון של השבוע עוד היה בסימן גיוסים גבוהים, בהתאם לקצבים שהכרנו בשבועות האחרונים. אך בחלקו השני של השבוע, בדגש על ימים רביעי וחמישי, נרשמה כאמור ירידה דרמטית בקצב כניסת הכספים, על רקע התחדדות הירידות באיגרות החוב. במספרים, סך הגיוס הסתכם ל-410 מיליון שקלים. הקרנות המנייתיות שמרו על קצב גיוסים נאה שהתסכם השבוע ל-80 מיליון שקלים, זאת על אף ירידות השערים שנרשמו לאחרונה. במיטב מציינים כי תמהיל הגיוס היה שונה: הקרנות המתמחות במניות בישראל, רשמו את קצב הגיוסים השבועי הנמוך ביותר ב-6 השבועות האחרונים לאחר גיוס של כ-40 מיליון שקל. לעומתן, הקרנות המתמחות במניות בחו"ל חזרו ובגדול ורשמו את הגיוס השבועי הגבוה ביותר בחצי שנה האחרונה, כ-35 מיליון שקל. הקרנות הגמישות גייסו עוד 5 מיליון שקלים. באפיק הממשלתי, בעוד הקרנות השקליות רשמו פדיון שבועי של כ-90 מיליון שקל, הנמוך ביותר ב-6 השבועות האחרונים, קרנות אג"ח מדינה וצמוד מדד לא הצליחו לרשום גיוסים השבוע. זאת לאחר 5 שבועות רצופים של גיוסים קלים. מתחילת החודש צמחו נכסי תעשיית קרנות הנאמנות בכ-700 מיליון שקל המיוחסים לגיוסים נטו של כ-1.3 מיליארד שקל ולירידת ערך נכסי הקרנות בשווי של כ-600 מיליון שקל.

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.