העליון: 25% מס על דיבידנד לעובדים שמניותיהם מוחזקות בידי נאמן
מינץ: המס שיחול יהיה השיעור הגבוה יותר שנקבע בפקודת מס הכנסה, ולא 15% או 20% שבחוק לעידוד השקעות הון. עובדי קוינדויט יחויבו לשלם מיליוני שקלים נוספים
מיסוי עובדים שמניותיהם בחברה מוחזקות בידי נאמן וקיבלו דיבידנד בגינם, יחויב במס בשיעור 25% כפי שקובעת פקודת מס הכנסה, ולא בשיעור מופחת של 15% או 20% כפי שקובע החוק לעידוד השקעות הון. כך קובע שופט בית המשפט העליון, דוד מינץ, בפסק דין המחייב את עובדי חברת קוינדויט (Conduit) בתשלום מס נוסף במיליוני שקלים.
על פי פקודת מס הכנסה, הקצאה של מניות או אופציות לעובדים באמצעות נאמן היא הקצאה הנעשית לפי תוכנית שאושרה על ידי פקיד השומה. המניות המוקצות, "לרבות כל זכות המוקנית מכוחן", מופקדות בידי נאמן לתקופה מינימלית מוגדרת. החברה יכולה לבחור באחד משני מסלולים: מסלול הכנסת עבודה, לפיו העובדים ישלמו מס רגיל; ומסלול רווח הון, לפיו ישלמו מס של 25%.
במסלול הראשון צריך הנאמן להחזיק את המניות שנה, ובמסלול השני - שנתיים. בשני המסלולים, מועד המימוש – כלומר המועד שבו יחויב העובד במס – הוא מועד העברת המניות מהנאמן לעובד או מועד מכירתן על ידי הנאמן, לפי המוקדם. סכום ההכנסה של העובד ייקבע לפי "שווי ההטבה", שהוא התמורה או השווי במועד המימוש, בניכוי הוצאות שונות שהוציא העובד ברכישתה ובמכירתה של המניה .
החוק לעידוד השקעות הון קובע, כי דיבידנד מ"מפעל מוטב" (בתחום התיירות) יחויב במס בסך 15%, בעוד דיבידנד מ:מפעל מועדף" (בתחום התעשייה) יחויב במס בסך 20%. השאלה שעמדה להכרעה בפני בית המשפט העליון הייתה מהו שיעור המס בו יחויבו עובדים, אשר קיבלו דיבידנד בשעה שמניותיהם הוחזקו בידי הנאמן במסלול רווח הון וטרם מומשו - האם מדובר במימוש (ואזי המס הוא 25%) או שיחול השיעור המופחת לפי החוק לעידוד השקעות הון.
- ביה"ד: הכנסותיו של בעלי חברת ארנק חייבות בדמי ביטוח לאומי
- איגוד הבנקים נגד המס המיוחד: טיוטת הדו"ח על הבנקים יצאה בחופזה ובלי עמדת בנק ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיעור המס לפי פקיד השומה: 18 מיליון שקל
השאלה התעוררה בעניינם של עובדי חברת קונדויט, אשר הקצתה מניות לעובדיה במסלול רווח הון. בשנת 2015 חילקה החברה דיבידנד בסך 208 מיליון שקל, מתוכם 31.7 מיליון שקל לעובדים; היא ניכתה מהם מס במקור בשיעור 15% דהיינו 4.8 מיליון שקל. בשנת 2016 חילקה החברה 311 מיליון שקל, מתוכם 40.4 מיליון שקל; היא ניכתה במקור 15% ו-20% לפי מקור הרווח. פקיד שומה רחובות טען שהמס צריך להיות בשיעור 25%, דהיינו 18 מיליון שקל בגין השנתיים. בית המשפט המחוזי מרכז (השופט שמואל בורנשטיין) קיבל את ערעור החברה, אך מינץ קיבל את ערעורו של פקיד שומה רחובות.
קונדויט הוקמה בשנת בידי דרור ארז, גבי בילצ'יק, ורונן שילה. היא פיתחה סרגלי כלים מותאמים אישית הניתנים להתאמה לאתר אינטרנט או ליישומון בטלפון סלולרי, ובין לקוחותיה היו פוקס ניוז, ליגת הבייסבול האמריקנית, וואלה, ערוץ מזג האוויר וגרופון. בשנת 2012 רכש בנק ג'יי.פי מורגן-צ'ייס 7% ממניותיה לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר, ובשנת 2013 היא מכרה את רוב פעילותה לחברת פריון לפי שווי של 840 מיליון דולר.
מינץ אומר, כי השאלה היא מה נחשב ל"זכות המוקנית מכוחן של המניות", אותה יש להפקיד יחד איתן בידי הנאמן. הוא משיב, כי דיבידנד נחשב לזכות שכזאת - שכן כידוע הזכאות לקבל אותו נובעת מהחזקת המניה - ולכן צריך להיוותר בידי הנאמן לפחות עד תום התקופה שנקבעה (שנתיים במקרה של מסלול רווח הון, כמו כאן). מכך נובע, כי הוצאה של המניה או זכות הנובעת ממנה מידי הנאמן, מהווה מימוש המחייב במס של 25%.
- הטיסה בוטלה, קיבלו בחזרה פחות ממחצית מהסכום?
- קבלן האלומיניום שינה גרסה חמש פעמים - ושילם על זה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- האב חתם בשמה על צ'קים - והיא תשלם 1.5 מיליון שקל
"על מנת לזכות בהטבה הגלומה בסעיף 102 לפקודה [היוצר את מסלול ההפקדה בידי נאמן - א.ל], נדרש כי כל הזכויות הנובעות מהמניות יופקדו גם הן בידי הנאמן לתקופה המינימלית, יחד עם המניות עצמן; וכי אותו מסלול מיסוי שחל על המניות יחול גם לגבי 'כל הזכויות' המוקנות מכוחן – הוא המסלול הנבחר על ידי החברה", ממשיך מינץ. מלשון החוק עולה בבירור, כי "הדיבידנד מהווה חלק בלתי נפרד ממכלול המניות והזכויות שצריכות להיות מופקדות בידיו של הנאמן, וכי העברתו לעובד, הנעשית כחלק מאותו מכלול, היא בגדר מימוש שחל עליו שיעור המס הקבוע בפקודה".
העובדים אינם משקיעים להם מכוון העידוד
קוינדויט העבירה את הדיבידנד במישרין לעובדים ולא לנאמן, על פי חוזר מס הכנסה המאפשר לעשות זאת מבלי לחרוג מתנאי ההקצאה. אולם, מדגיש מינץ, "ברור לחלוטין כי אין בחוזר כדי לשנות מהעובדה שכספי הדיבידנד שהועברו לידיו של העובד היו אמורים, על פי הוראתו של סעיף 102 לפקודה, להיות מועברים לנאמן, ושהעברתם לידי העובד באופן ישיר היא בגדר מימוש החייב במס בשיעור האחיד הקבוע בה.
"עצם העובדה שנציבות מס הכנסה היטיבה עם העובדים מעבר להטבה שבפקודה ואִפשרה להם ליהנות באופן ישיר מהדיבידנד המוענק מכוח המניות בעודן מוחזקות בידי נאמן, אינה יכולה לאפשר עקיפה של הוראותיה הברורות של הפקודה לפיהן העברת כספים מעין אלו לידי העובד מהווה מימוש, החייב במס בשיעור המס הקבוע בה".
השאלה שנותרה להכרעה היא מה גובר - פקודת מס הכנסה או חוק העידוד. חוק העידוד הוא חוק ספציפי שאכן גובר על הדין הכללי שבפקודת מס הכנסה, משיב מינץ. אולם, סעיף 102 הוא הסדר פרטני, ייחודי ושלם בנוגע למיסוי הקצאת מניות לעובדים, ולכן הוא גובר על הוראותיו הכלליות של חוק העידוד בנוגע לחלוקת דיבידנדים לבעלי מניות בכלל.
חוק העידוד נועד למשוך משקיעים ולעודד יוזמה כלכלית, והמס המופחת על משיכת דיבידנד הוא אחד האמצעים להשגת מטרות אלו, מציין מינץ. לעומת זאת, סעיף 102 נועד להדק את הקשר בין העובד לחברה. "העובד – בעל המניות – לא השקיע את כספו בחברה ולא תרם באופן זה לגיוס הון עבור אותה חברה. הענקת המניות לעובד לא הייתה כרוכה בהשקעה כספית מצידו להונה של החברה. ממילא אפוא שהתמריץ שהוראות חוק העידוד נועדו לייצר – עידוד השקעת הון בחברות מסוימות, אינו מתקיים במלוא עוזו".
קוינדויט חויבה בתשלום הוצאות בסך 50,000 שקל. השופטים יעל וילנר ואלכס שטיין הסכימו עם מינץ. את פקיד השומה ייצג עו"ד יורם הירשברג, ואת קוינדויט - עוה"ד עמיחי פרי ושלומי רגב.
