1. העונה הבאה עומדת לקבל תפנית מפתיעה: מעמד המאמן, שהיה מרוסק עד העונה וספג מכה איומה בשנים האחרונות, עשוי להתייצב הקיץ. לא ברור כמה זמן זה יימשך, מתי תהיה המכה הכואבת הבאה שהבעלים ינחיתו על המאמנים, אבל בשורה התחתונה, די להסתכל על טבלת הליגה, לנתח קבוצה קבוצה ולהבין את השינוי שעומד לקרות כאן.

נכון, מכבי חיפה החליפה מאמן, אבל היא עשתה זאת עוד במהלך העונה הנוכחית (כבר כתבנו כאן שלמרות ההצלחה היחסית של דגו, ההחלטה היא נכונה. בסוף הוא לא הביא שום תואר וחיפה החזירה את המאמן הטוב בארץ). מכבי תל אביב רוצה להשאיר את רובי קין וההחלטה היא שלו. סלובודן דראפיץ' ושרון מימר ימשיכו בקבוצות שלהם (זה לא מובן מאליו, בקבוצות מהמגזר כבר פיטרו מאמנים אחרי תקופה מוצלחת, תשאלו את מימר, שפוטר בעבר מסכנין ועדיין לא סגור בבני ריינה, איתה הוא מנהל משא ומתן), הפועל חיפה ממשיכה עם רוני לוי, הפועל ירושלים עם זיו אריה, מכבי פ"ת עם רן קוז'וך, אשדוד ונתניה משאירות את אלי לוי ומרקו בלבול, שרק מונה לאחרונה, בית"ר תמשיך עם ברק יצחקי והפועל חדרה שנשארה בליגה בזכות חיים סילבס, ממשיכה איתו. מהמשוואה הזאת אנחנו מוציאים את אליניב ברדה, שעדיין לא חתם על חוזה. מישהו זוכר מה קרה בפעם האחרונה שאלונה ברקת המתינה עד אחרי הגמר עם ההחלטה?

2. בכל אחת מהעונות האחרונות היה סימן שאלה גדול סביב הישארותם של שלושה-ארבעה מאמנים. אז מה קרה העונה? למה הבעלים פתאום לא מבצעים זעזועים? הסיבה הראשונה: יותר מחצי ליגה הייתה מועמדת לרדת ליגה. כשאתה מועמד לרדת ונשאר בליגה, סביר להניח שהבעלים ישאיר אותך בקבוצה. בעבר, היו כמה קבוצות שהלכו לים הרבה לפני סיום העונה. קחו לדוגמא את מכבי נתניה: קבוצה לפלייאוף עליון שנשארה העונה בליגה שני מחזורים לסיום העונה. היא מינתה את מרקו בלבול אחרי צרפתי וקוז'וך ותלך על שינוי ניהולי בקיץ. אין כמעט אף מאמן בפלייאוף התחתון שההנהלה שלו לא חששה לרדת, וזה אומר הרבה גם על התחרותיות וצמצום הפערים.

• מי צודק, אלונה ברקת או אוהדי ב"ש ומה המאמן הבא חייב לקחת בחשבון?
• חזרה על אותה טעות: הפועל באר שבע פישלה שוב והפסידה גביע
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המאמן היחיד שהקבוצה תלויה בו, ולא להפך. רובי קין (מכבי תל אביב האתר הרשמי)

ומה קרה בפלייאוף העליון? שם לא היו שינויים דרמטיים כי שתי הקבוצות מהמגזר היו הפתעת העונה. לפטר את המאמנים שלכם אחרי עונה כזאת, זאת החלטה שהיא על גבול הטמטום. זה, כמובן, לא מנע מהם לעשות צעדים כאלה בעבר, על רקע מתיחות עם המאמנים. תשאלו את מימר, שכאמור הצליח בסכנין ונזרק משם לפתע. יעידו על כך גם מאמנים אחרים. אבל בסוף, בשורה התחתונה, סכנין החליטה להשאיר את המאמנים הרבה אחרי שהבטיחו פלייאוף וגם ריינה פנתה למימר (למה הוא עוד לא חתם? תשאלו את הבעלים סעיד בסול שמתעכב). זה אומר הרבה על מעמד המאמן בישראל, אבל בניגוד לעבר, זה עדיין לא מובן מאליו שמאמן ממשיך למרות שהוא מצליח.

3. כדי להבין את החבל הדק עליו הולך המאמן די להסתכל על מה שקורה בבני יהודה, בלאומית. מחזור אחד לפני סיום העונה, בני יהודה פיטרה את עומר פרץ, ועוד אחרי ניצחון. לפטר מאמן מחזור לפני סיום העונה כשמשחק העונה לפניך, אומר הרבה. מקורבים למועדון סיפרו לי השבוע שפרץ לא שידר בקו אחד עם ההנהלה שלו וההחלטה הזאת לא מפתיעה אותם. שאלתי אותם מתי בפעם האחרונה בני יהודה פיטרה מאמן מחזור לסיום העונה, במשחק עלייה. צירפתי כנספח את העובדה שפרץ סגר עם בני יהודה ל-3 שנים נוספות בינואר. וכל זה עדיין לא עזר - שעה אחרי שהחלה המחלוקת היא פיטרה אותו והשאירה את חדר ההלבשה שלה עם סימן שאלה גדול. אם בני יהודה לא תעלה ליגה, זה יהיה כתם גדול.

למי שלא מעודכן במה שקורה בלאומית, הנה הטבלה, מחזור אחד לסיום:

1. עירוני קריית שמונה - 73 נקודות (+40)

2. עירוני טבריה - 69 נקודות (+25)

3. בני יהודה - 69 נקודות (+21)