בעקבות פגיעת הטיל: שוק רחובות נכנס להליך התחדשות עירונית
מתחם שוק רחובות יכנס להתחדשות עירונית בנפרד מהתכנית הכוללת של מרכז העיר רחובות. לראשונה, יתקבל היתר בנייה עוד לפני שהתכנון הושלם במלואו; האם זה ישליך על שאר הערים והרשויות?
המתקפה האחרונה שפגעה בלב העיר רחובות הופכת כעת גם להזדמנות תכנונית יוצאת דופן: לראשונה מאז פרוץ הלחימה, תוקדם בישראל תוכנית שיקום עירונית שתאפשר הוצאת היתרי בנייה עוד בטרם הושלם ההליך התכנוני. מדובר בצעד חריג, שמעיד על
שינוי כיוון במדיניות התכנון למצבי חירום. ושעשוי להשפיע גם על ערים אחרות שנפגעו.
המהלך מתמקד במתחם השוק העירוני הוותיק של רחובות, שספג פגיעה ישירה מטיל במהלך השבוע שעבר. במקום להמתין לסיום הטיפול בתוכנית הכוללת "רחובות מרכז", בוחרת העירייה, בתיאום
מלא עם מינהל התכנון - לנתק את מתחם השוק מהתוכנית הגדולה ולקדם אותו במסלול עצמאי, מהיר וגמיש. בכך, יוכל האזור להתחיל שיקום מיידי. בלי להיתקע בפרטי ביורוקרטיה שגרתיים.
בסיור שהתקיים בשטח הפגיעה השתתפו בכירי מינהל התכנון, מהנדסי העיר רחובות, נציגי
המנהלת המקומית ואנשי מקצוע נוספים. בין השאר נבחנת האפשרות להרחיב את גבולות המתחם שיטופל. כך שיכלול גם מבנים סמוכים שנפגעו ומוגדרים כעת מסוכנים, במיוחד ברחוב טלר.
בעירייה מציינים כי מדובר בצעד שמגלם שינוי תפיסתי: אם בעבר המתינו הרשויות להשלמת מסמכי
תכנון לפני קידום היתרים, הרי שכעת - על רקע ההרס והדחיפות, עולה מודל אחר, שבו השיקום קודם לתכנון הסופי, ובלבד שהוא נעשה בתיאום ובאחריות.
טיפול מערכתי באזורים פגועים
במינהל התכנון מסמנים את המהלך כתקדים לגישה חדשה של התחדשות עירונית תחת אש: לא תיקונים זמניים אלא טיפול מערכתי באזורים פגועים, עם גיבוי של חקיקה מיוחדת להסרת חסמים. החל מהסכמות דיירים ועד הקצאת משאבים ותיאום בין משרדי.
המטרה: לא
רק לתקן את מה שנפגע, אלא להציב רף תכנוני חדש של מיגון, איכות חיים ותשתיות מודרניות. עבור העיר רחובות, המהלך אינו רק תגובה לפגיעה. אלא גם צעד אסטרטגי קדימה. תחנת המטרו העתידית שתיבנה בלב האזור, והכוונה להרחבת זכויות הבנייה בהתאם לתמ"א 70, נותנים למתחם הפגוע
פוטנציאל להפוך לנקודה חשובה הן תחבורתית והן ומסחרית במיקום מרכזי, כזה שיוכל - אם יתוכנן נכון, לשנות את פני מרכז העיר בשנים הקרובות.
סיכון תכנוני? ייתכן שכן
המהלך
שמובילה כעת עיריית רחובות בשיתוף מינהל התכנון, במסגרתו יונפקו היתרי בנייה עוד בטרם הושלם הליך תכנוני סדור, מעלה שאלות רחבות יותר על מדיניות התכנון בישראל בתקופת חירום. האם מדובר בצעד חד פעמי, שנולד מתוך הכורח לשקם במהירות אזור פגוע במיוחד, או שמדובר בתקדים
שיפתח דלת למדיניות חדשה, במסגרתה יתאפשר בהמשך להוציא היתרים באזורים מוכי פגיעה - עוד לפני השלמת כל שלבי התכנון?
לצד ההזדמנות, קיימת גם מידה של סיכון תכנוני: כיצד ניתן להבטיח שהבנייה שתצא לדרך לא תסכל את התכנון המרחבי לטווח ארוך? מה יקרה אם יבוצעו
עבודות על בסיס הנחות זמניות, שלא יתממשו בסופו של דבר? כדי להימנע מכך, נדרשת רגולציה גמישה אך אחראית, כזו שמייצרת מסלול ברור להיתרים זמניים, מלווים במנגנון תיקוף תכנוני מלא בטווח קצר.
המהלך ברחובות עשוי לשמש גם מודל לערים אחרות שנפגעו בתקופה האחרונה.
החל בעוטף עזה, דרך הערים הדרומיות כמו אשקלון ושדרות, ועד לחיפה או אזור המרכז. במידה שיוכיח את עצמו, עשויות רשויות המדינה לאמץ את הגישה כמנגנון לאומי לשיקום מואץ באירועים ביטחוניים רחבי היקף. במקביל, המהלך מעלה שאלות בנוגע לזכויותיהם ולתפקידם של בעלי הנכסים
במתחם.
בעירייה מדגישים כי המנהלת להתחדשות עירונית מלווה את בעלי הדירות והסוחרים באופן צמוד, אך לא ברור עדיין אם יקבלו זכויות בנייה עודפות, מענקים ייעודיים או פיצוי ייחודי על הנזק שנגרם. שיתוף הפעולה של הדיירים, שבמקרים רבים מהווה חסם בפרויקטים
של התחדשות, ייבחן כעת בתנאים יוצאי דופן. כאשר השיקום נתפס כהכרחי ונחוץ גם עבורם.
היבט מרכזי נוסף הוא כמובן המיגון הפיזי. השיקום שיתבצע במתחם לא יוכל להסתפק בהחזרת המצב לקדמותו, אלא יצטרך לכלול סטנדרטים מתקדמים של מיגון: בהם ממ"דים, חיזוק של שלדי
מבנים, תכנון מחודש של מרחבים מוגנים ונגישים, ושימוש בחומרי בנייה עמידים יותר. המהלך מציף מחדש גם את פערי המיגון בין מבנים ישנים וחדשים.

מחירי הדירות יורדים - אבל המשקיעים מרוויחים יותר
לאחר ירידה של כ- 7-10% במחירי הדירות בממוצע ברחבי הארץ, ועליית מחירי השכירות באותם אזורים: מצב המשקיעים השתפר. קרי הם מקבלים יותר תשואה שוטפת על השקעתם שירדה במחירים אבסולוטיים. כשברקע תחזית בנק ישראל היא לירידת ריבית של כ-0.75% עד לסוף 2026, השאלה
המתבקשת היא האם רכישת דירה להשקעה חוזרת להיות רלוונטית?
המצב בשוק הנדל״ן למגורים בהחלט מבלבל. אנחנו רואים מהנתונים שמגיעים מתחילת ירידות מחירים רוחביות במחירי הדירות. העסקאות שנעשות מעידות על קצב נמוך ואיטי מאוד. לא קל למכור דירה היום בישראל. כמובן שבמחיר הנכון תמיד יש את מי שמוכן לשלם, אבל באופן כללי - הירידות שאנחנו מדברים אליהן כבר למעלה מחצי שנה, מורגשות היטב בשטח. מנגד, רואים את מחירי השכירות עולים. הערכה שמרנית מדברת על עלייה של 5% בממוצע בשכר הדירה הארץ בשנה האחרונה.
המצב מבלבל בעיקר מפני שאם מחירי הדירות יורדים (והם יורדים כאמור)- היינו רוצים לראות גם את מחירי השכירות יורדים בצמוד. וזה לא קורה. לפחות בינתיים.
נציג את המצב שנובע מן האנומליה שהוזכרה: מצב המשקיעים בנדל״ן - אשר השתפר והפך לטוב יותר בעקבות הדיסוננס של מחירי דירות יורדים ושכר דירה עולה. מביא דה פקטו לעליה בתשואה השוטפת של משקיעי הנדל״ן בכ-5% לפחות. המשמעות היא שהתשואה השוטפת על דירה ממוצעת עולה. לצורך הדוגמא נקח דירה ממוצעת בישראל שעומדת כיום על כ-2.3 מיליון שקל. שיעור ההחזר ( הכנסות השכירות שהמשקיעים מקבלים) עלתה מסכום של כ-2.9% תשואה שוטפת בתחילת השנה לכ-3.4% היום. עבור המשכירים מדובר בשינוי מהותי: אותם נכסים שהניבו הכנסה צנועה יחסית לפני שנה, הפכו לפתע לרווחיים יותר בהשוואה לעלות ההחזקה שלהם. אבל הסוכרייה תגיע דווקא בהמשך: הרי בנק ישראל הציג בהחלטת הריבית האחרונה את התחזית קדימה ובה נראה ככל שנראה את הריבית במשק יורדת ב-0.75%. מה שיביא את המשכנתא הממוצעת לירידה בהתאם. בנוגע לשיפור בתשואה, ננסה להסביר בפשטות: כשהמחיר הנקוב של הנכס יורד, אבל ההכנסה מהשכירות דווקא עולה, שיעור התשואה עולה בהתאם. אם בעבר בעל דירה שהשכיר אותה קיבל תשואה של 3%, היום הוא כבר מתקרב ל-3.5%.
כמו כן, לתוך המשוואה הזו נכנסת כאמור גם הריבית. אם התחזיתשל הורדת הריבית ב-0.75% תתממש, משקיע שירכוש דירה להשקעה יוכל לקחת משכנתא בריבית זהה (בקירוב) לתשואה השוטפת שמייצר הנכס. כלומר, ההחזר החודשי על ההלוואה יהיה קטן מההכנסה משכר הדירה, מצב שבו ההשקעה מממנת את עצמה, עם פוטנציאל לעליית ערך נוספת של הנכס ביום שאחרי ההתייצבות הכלכלית והביטחונית.מדובר על נכס שמייצר תזרים חיובי כבר מהיום הראשון, ובמקביל שומר פוטנציאל השבחה לעתיד. משקיעים אובים את המצב הזה וראינו זאת בשנים קודמות. כמו לפני 3 שנים - בימים אלה הריבית עדיין הייתה נמוכה והנכס הניב תשואה ממוצעת של כ-2.2-2.3%. אבל זו הייתה השקעה טובה.בעיקרכי הוא נשאר עם תזרים חיובי בסוף החודש לאחר ששילם את החזר המשכנתא.
- איך המדינה לוקחת מעל 50% ממחיר הדירה? כי היא יכולה
- מחירי הדירות יורדים, אבל תשכחו מירידת מחירים חדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה אולי נשמע כמו שינוי קטן במספרים, אבל בעולם ההשקעות מדובר בהבדל מהותי. במיוחד בתקופה שבה שוקי ההון תנודתיים והאלטרנטיבות לא תמיד נחשבות לחוף מבטחים. עם בורסה מקומית שבימים האחרונים הראתה לנו תנודות של 4-5% בכל יום למטה או למעלה. התנודות הללו מגיעות גם על רקע נתונים גאופוליטיים ולאו דווקא בהקשר לחברה, בדרך כלל לא נראה חברה שעולה יורדת 8% ויורדת 11% ביום שאחרי בגלל דיווח כזה או אחר. חברה לא משנה את עצמה באופן כה חד למטה ואז למעלה או להיפך בטווח זמן קצר שכזה.

מחירי הדירות יורדים - אבל המשקיעים מרוויחים יותר
לאחר ירידה של כ- 7-10% במחירי הדירות בממוצע ברחבי הארץ, ועליית מחירי השכירות באותם אזורים: מצב המשקיעים השתפר. קרי הם מקבלים יותר תשואה שוטפת על השקעתם שירדה במחירים אבסולוטיים. כשברקע תחזית בנק ישראל היא לירידת ריבית של כ-0.75% עד לסוף 2026, השאלה
המתבקשת היא האם רכישת דירה להשקעה חוזרת להיות רלוונטית?
המצב בשוק הנדל״ן למגורים בהחלט מבלבל. אנחנו רואים מהנתונים שמגיעים מתחילת ירידות מחירים רוחביות במחירי הדירות. העסקאות שנעשות מעידות על קצב נמוך ואיטי מאוד. לא קל למכור דירה היום בישראל. כמובן שבמחיר הנכון תמיד יש את מי שמוכן לשלם, אבל באופן כללי - הירידות שאנחנו מדברים אליהן כבר למעלה מחצי שנה, מורגשות היטב בשטח. מנגד, רואים את מחירי השכירות עולים. הערכה שמרנית מדברת על עלייה של 5% בממוצע בשכר הדירה הארץ בשנה האחרונה.
המצב מבלבל בעיקר מפני שאם מחירי הדירות יורדים (והם יורדים כאמור)- היינו רוצים לראות גם את מחירי השכירות יורדים בצמוד. וזה לא קורה. לפחות בינתיים.
נציג את המצב שנובע מן האנומליה שהוזכרה: מצב המשקיעים בנדל״ן - אשר השתפר והפך לטוב יותר בעקבות הדיסוננס של מחירי דירות יורדים ושכר דירה עולה. מביא דה פקטו לעליה בתשואה השוטפת של משקיעי הנדל״ן בכ-5% לפחות. המשמעות היא שהתשואה השוטפת על דירה ממוצעת עולה. לצורך הדוגמא נקח דירה ממוצעת בישראל שעומדת כיום על כ-2.3 מיליון שקל. שיעור ההחזר ( הכנסות השכירות שהמשקיעים מקבלים) עלתה מסכום של כ-2.9% תשואה שוטפת בתחילת השנה לכ-3.4% היום. עבור המשכירים מדובר בשינוי מהותי: אותם נכסים שהניבו הכנסה צנועה יחסית לפני שנה, הפכו לפתע לרווחיים יותר בהשוואה לעלות ההחזקה שלהם. אבל הסוכרייה תגיע דווקא בהמשך: הרי בנק ישראל הציג בהחלטת הריבית האחרונה את התחזית קדימה ובה נראה ככל שנראה את הריבית במשק יורדת ב-0.75%. מה שיביא את המשכנתא הממוצעת לירידה בהתאם. בנוגע לשיפור בתשואה, ננסה להסביר בפשטות: כשהמחיר הנקוב של הנכס יורד, אבל ההכנסה מהשכירות דווקא עולה, שיעור התשואה עולה בהתאם. אם בעבר בעל דירה שהשכיר אותה קיבל תשואה של 3%, היום הוא כבר מתקרב ל-3.5%.
כמו כן, לתוך המשוואה הזו נכנסת כאמור גם הריבית. אם התחזיתשל הורדת הריבית ב-0.75% תתממש, משקיע שירכוש דירה להשקעה יוכל לקחת משכנתא בריבית זהה (בקירוב) לתשואה השוטפת שמייצר הנכס. כלומר, ההחזר החודשי על ההלוואה יהיה קטן מההכנסה משכר הדירה, מצב שבו ההשקעה מממנת את עצמה, עם פוטנציאל לעליית ערך נוספת של הנכס ביום שאחרי ההתייצבות הכלכלית והביטחונית.מדובר על נכס שמייצר תזרים חיובי כבר מהיום הראשון, ובמקביל שומר פוטנציאל השבחה לעתיד. משקיעים אובים את המצב הזה וראינו זאת בשנים קודמות. כמו לפני 3 שנים - בימים אלה הריבית עדיין הייתה נמוכה והנכס הניב תשואה ממוצעת של כ-2.2-2.3%. אבל זו הייתה השקעה טובה.בעיקרכי הוא נשאר עם תזרים חיובי בסוף החודש לאחר ששילם את החזר המשכנתא.
- איך המדינה לוקחת מעל 50% ממחיר הדירה? כי היא יכולה
- מחירי הדירות יורדים, אבל תשכחו מירידת מחירים חדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה אולי נשמע כמו שינוי קטן במספרים, אבל בעולם ההשקעות מדובר בהבדל מהותי. במיוחד בתקופה שבה שוקי ההון תנודתיים והאלטרנטיבות לא תמיד נחשבות לחוף מבטחים. עם בורסה מקומית שבימים האחרונים הראתה לנו תנודות של 4-5% בכל יום למטה או למעלה. התנודות הללו מגיעות גם על רקע נתונים גאופוליטיים ולאו דווקא בהקשר לחברה, בדרך כלל לא נראה חברה שעולה יורדת 8% ויורדת 11% ביום שאחרי בגלל דיווח כזה או אחר. חברה לא משנה את עצמה באופן כה חד למטה ואז למעלה או להיפך בטווח זמן קצר שכזה.