בעקבות פגיעת הטיל: שוק רחובות נכנס להליך התחדשות עירונית

המתקפה האחרונה שפגעה בלב העיר רחובות הופכת כעת גם להזדמנות תכנונית יוצאת דופן: לראשונה מאז פרוץ הלחימה, תוקדם בישראל תוכנית שיקום עירונית שתאפשר הוצאת היתרי בנייה עוד בטרם הושלם ההליך התכנוני. מדובר בצעד חריג, שמעיד על שינוי כיוון במדיניות התכנון למצבי חירום. ושעשוי להשפיע גם על ערים אחרות שנפגעו.

המהלך מתמקד במתחם השוק העירוני הוותיק של רחובות, שספג פגיעה ישירה מטיל במהלך השבוע שעבר. במקום להמתין לסיום הטיפול בתוכנית הכוללת "רחובות מרכז", בוחרת העירייה, בתיאום מלא עם מינהל התכנון - לנתק את מתחם השוק מהתוכנית הגדולה ולקדם אותו במסלול עצמאי, מהיר וגמיש. בכך, יוכל האזור להתחיל שיקום מיידי. בלי להיתקע בפרטי ביורוקרטיה שגרתיים.

בסיור שהתקיים בשטח הפגיעה השתתפו בכירי מינהל התכנון, מהנדסי העיר רחובות, נציגי המנהלת המקומית ואנשי מקצוע נוספים. בין השאר נבחנת האפשרות להרחיב את גבולות המתחם שיטופל. כך שיכלול גם מבנים סמוכים שנפגעו ומוגדרים כעת מסוכנים, במיוחד ברחוב טלר.

בעירייה מציינים כי מדובר בצעד שמגלם שינוי תפיסתי: אם בעבר המתינו הרשויות להשלמת מסמכי תכנון לפני קידום היתרים, הרי שכעת - על רקע ההרס והדחיפות, עולה מודל אחר, שבו השיקום קודם לתכנון הסופי, ובלבד שהוא נעשה בתיאום ובאחריות.

טיפול מערכתי באזורים פגועים

במינהל התכנון מסמנים את המהלך כתקדים לגישה חדשה של התחדשות עירונית תחת אש: לא תיקונים זמניים אלא טיפול מערכתי באזורים פגועים, עם גיבוי של חקיקה מיוחדת להסרת חסמים. החל מהסכמות דיירים ועד הקצאת משאבים ותיאום בין משרדי.

המטרה: לא רק לתקן את מה שנפגע, אלא להציב רף תכנוני חדש של מיגון, איכות חיים ותשתיות מודרניות. עבור העיר רחובות, המהלך אינו רק תגובה לפגיעה. אלא גם צעד אסטרטגי קדימה. תחנת המטרו העתידית שתיבנה בלב האזור, והכוונה להרחבת זכויות הבנייה בהתאם לתמ"א 70, נותנים למתחם הפגוע פוטנציאל להפוך לנקודה חשובה הן תחבורתית והן ומסחרית במיקום מרכזי, כזה שיוכל - אם יתוכנן נכון, לשנות את פני מרכז העיר בשנים הקרובות.

סיכון תכנוני? ייתכן שכן

המהלך שמובילה כעת עיריית רחובות בשיתוף מינהל התכנון, במסגרתו יונפקו היתרי בנייה עוד בטרם הושלם הליך תכנוני סדור, מעלה שאלות רחבות יותר על מדיניות התכנון בישראל בתקופת חירום. האם מדובר בצעד חד פעמי, שנולד מתוך הכורח לשקם במהירות אזור פגוע במיוחד, או שמדובר בתקדים שיפתח דלת למדיניות חדשה, במסגרתה יתאפשר בהמשך להוציא היתרים באזורים מוכי פגיעה - עוד לפני השלמת כל שלבי התכנון?

לצד ההזדמנות, קיימת גם מידה של סיכון תכנוני: כיצד ניתן להבטיח שהבנייה שתצא לדרך לא תסכל את התכנון המרחבי לטווח ארוך? מה יקרה אם יבוצעו עבודות על בסיס הנחות זמניות, שלא יתממשו בסופו של דבר? כדי להימנע מכך, נדרשת רגולציה גמישה אך אחראית, כזו שמייצרת מסלול ברור להיתרים זמניים, מלווים במנגנון תיקוף תכנוני מלא בטווח קצר.

המהלך ברחובות עשוי לשמש גם מודל לערים אחרות שנפגעו בתקופה האחרונה. החל בעוטף עזה, דרך הערים הדרומיות כמו אשקלון ושדרות, ועד לחיפה או אזור המרכז. במידה שיוכיח את עצמו, עשויות רשויות המדינה לאמץ את הגישה כמנגנון לאומי לשיקום מואץ באירועים ביטחוניים רחבי היקף.  במקביל, המהלך מעלה שאלות בנוגע לזכויותיהם ולתפקידם של בעלי הנכסים במתחם.

בעירייה מדגישים כי המנהלת להתחדשות עירונית מלווה את בעלי הדירות והסוחרים באופן צמוד, אך לא ברור עדיין אם יקבלו זכויות בנייה עודפות, מענקים ייעודיים או פיצוי ייחודי על הנזק שנגרם. שיתוף הפעולה של הדיירים, שבמקרים רבים מהווה חסם בפרויקטים של התחדשות, ייבחן כעת בתנאים יוצאי דופן. כאשר השיקום נתפס כהכרחי ונחוץ גם עבורם.

היבט מרכזי נוסף הוא כמובן המיגון הפיזי. השיקום שיתבצע במתחם לא יוכל להסתפק בהחזרת המצב לקדמותו, אלא יצטרך לכלול סטנדרטים מתקדמים של מיגון: בהם ממ"דים, חיזוק של שלדי מבנים, תכנון מחודש של מרחבים מוגנים ונגישים, ושימוש בחומרי בנייה עמידים יותר. המהלך מציף מחדש גם את פערי המיגון בין מבנים ישנים וחדשים.