אלי גבאי
צילום: יח"צ

פרויקט פינוי-בינוי בהיקף מיליארד שקל יוצא לדרך ברחוב הרב לנדרס ברמת גן

הפרויקט, בשטח של כ-13.4 דונם ברחוב הרב לנדרס יכלול גם שטחי מסחר ומבני ציבור והיקף ההשקעה בו מוערך בכמיליארד שקל. היקף ההכנסות בגין מכירת הדירות צפוי להיות 1.25 מיליארד שקל
אביחי טדסה |

ועדת המשנה לתכנון ובניה בעירייה המליצה להפקדה בוועדה המחוזית מרכז, תוכנית לפינוי-בינוי ברחוב הרב לנדרס בשטח של כ-13.4 דונם. במסגרת התוכנית יפונו 184 דירות ו-7 חנויות ב-10 מבנים ישנים, ובמקומן יבנו כ-600 דירות חדשות ועוד כ-1,400 מ"ר שטחי מסחר מלווה רחוב לרבות מבני ציבור והרחבת בית הספר היסודי הצמוד. במקום המבנים שיהרסו, יבנו 4 מגדלים בני 25 קומות כל אחד וכן מבנה נוסף בן 5 קומות. היקף ההשקעה המוערך על ידי החברה עומד על כמיליארד שקל ואילו היקף ההכנסות ממכירת הדירות צפוי להיות כ- 1.25 מיליארד שקל.

התוכנית כוללת את הרב לנדרס 2-20 ונועדה לספק דירות חדשות עבור הדיירים שמתגוררים כיום בדירות עמידר ישנות שנבנו בשנות השישים, כל זאת עם פתרונות מיגון, חניה, מרפסות, נגישות ומרחב ציבורי איכותי. בנוסף, התוכנית מייצרת מגוון שימושים ציבוריים לרווחת תושבי הפרויקט החדש. אדריכלי הפרויקט קיקה ברא"ז וטל קאופמן מקיקה ברא"ז אדריכלים. עו"ד הדיירים הם שמואל לכנר ושרית רפאל ממשרד עו"ד נשיץ ברנדס אמיר. 


כזכור, קבוצת גבאי רכשה בסוף 2024 את השליטה בחברת הבת של קבוצת MY TOWN התחדשות עירונית באמצעות חברת הבת (100%) גבאי מניבים ופיתוח בע"מ ושילמה סכום של כ-38 מיליון שקל בתמורה לשליטה ב- 75% ממניות החברה, בהחזקה משותפת עם עו"ד מיכאל בניאן (25%). במסגרת העסקה, הועברו לבעלות קבוצת גבאי הסכמים להקמת 5 פרויקטים שנמצאים בשלבים שונים של תכנון בהרצליה וברמת גן בהיקף כולל של למעלה מ- 1,500 יחידות דיור. פרויקט לנדרס הוא אחד מהם.


אלי גבאי, מבעלי קבוצת גבאי: "התוכנית היא בשורה עבור התושבים שמשוועים במשך שנים לחדש את הדירות הישנות בהן הם מתגוררים ללא פתרונות מיגון ושאינן עמידות בפני רעידות אדמה. אני מברך על העבודה המשותפת שמתקיימת עם אגף ההנדסה בעיר שתוך חודשים ספורים מאז נכנסנו כבעלים לפרויקט קידמה ותעדפה את המתחם. יחידות אלו מצטרפות לאלפי יחידות דיור בתחום ההתחדשות העירונית שקבוצת גבאי מקדמת ברחבי הארץ ובכוונתנו להשקיע בקידומו כמיליארד שקל. החברה תעבוד במלוא המרץ בשיתוף פעולה מלא עם העירייה, השותף והתושבים כדי להביא למימושו".


עו"ד מיכאל בניאן, שותף בגבאי מניבים התחדשות "אני מברך על ההישג המהיר, שנבע משיתוף פעולה פורה בין קבוצת גבאי לבין שותפיה. זוהי סנונית משמעותית ראשונה שמבשרת על הצלחות משותפות רבות של החברה בניהול החדש".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות

התוכנית שאושרה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום תחליף את תמ״א 38 בעיר, ותאפשר חיזוק, עיבוי ומיגון מבנים שנבנו לפני 1992.המהלך יעניק את היכולת לביצוע במסלול מהיר וישיר להיתר בנייה

צלי אהרון |

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז דרום אישרה את תוכנית ההתחדשות המגרשית בבאר שבע, ביוזמת עיריית באר שבע והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. התוכנית נועדה להחליף את תמ״א 38 בעיר, ולהתאים את עקרונותיה למציאות המקומית של באר שבע - תוך מתן מענה למבנים ישנים, מחסור בממ״דים וצורך בהתחדשות רחבת היקף בשכונות הוותיקות.

לפי התוכנית, שנערכה בראשות האדריכלית עדי אסיף, ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה ישירות, ללא צורך בהכנת תוכנית מפורטת נוספת. מדובר במהלך שמאפשר טיפול מהיר בבניינים קיימים, במסלול נקודתי ברמת הבניין ולא רק במתחמי פינוי-בינוי גדולים. הפוטנציאל הכולל של התוכנית עומד על כ-17 אלף דירות חדשות שיכולות להיבנות כאמור בשכונות הוותיקות של העיר.

התחולה חלה על מבנים שנבנו לפני שנת 1984, שבהם לפחות שתי קומות וארבע יחידות דיור, וכן על מבנים שנבנו עד שנת 1992 - שבהם יוכלו להיבנות ממ״דים ותוספות עיבוי. התוכנית מגדירה שלושה מסלולים עיקריים: הריסה ובנייה מחדש, חיזוק ועיבוי, ומיגון ועיבוי בלבד. לכל מסלול נקבעו היקפי זכויות שונים בהתאם לגובה הבניין ומיקומו בעיר.

כמו כן, נקבע כי ברחובות ראשיים יתאפשר שילוב שימושים למסחר ולמוסדות ציבור, כחלק ממדיניות עידוד חיי רחוב וקהילה. כך למשל, בניין בן שלוש קומות הסמוך לציר תחבורה מרכזי עשוי לקבל תוספת של עד שש קומות, בעוד שבניין פנימי בן חמש קומות יוכל להוסיף שתיים בלבד.

במקביל, גובש סט הנחיות תכנוניות ועיצוביות אחידות לאזורים השונים בעיר, במטרה לשמור על רצף עירוני מסודר ולאפשר התחדשות הדרגתית ומבוססת תכנון. התוכנית מצטרפת לשורה של מהלכים עירוניים שמטרתם לעודד חיזוק מבנים ושדרוג סביבת המגורים במרכז ובשכונות הוותיקות של באר שבע.


משכנתא לדירה ראשונה. צילום: Canvaמשכנתא לדירה ראשונה. צילום: Canva

עלייה בפיגורי המשכנתאות - האם זה אות אזהרה למשק?

מה אפשר ללמוד מנתון הפיגורים במשכנתאות? לא מה שחשבתם

צלי אהרון |
נושאים בכתבה משכנתא

פיגורי המשכנתאות עולים. יש יותר משפחות שלא יכולות לשלם את המשכנתא. המשפחות האלו מנסות לדחות בשיחות עם הבנקים ואז יש סיכוי טוב שיתנו להם גרייס או ימחזרו את המשכנתא שזה מצד אחד טוב כי ההחזר יורד, אבל מצד שני זה גרוע - כי  אורך החיים של המשכנתא עולה והריבית לרוב עולה. אבל, זה עדיף על להגיע למצב של פיגורים וקנסות. 

המצב הזה עשוי לסמן בעיה, סוג של רמז לכך שאנשים כבר לא מסוגלים לעמוד במשכנתאות, אבל צריך לקחת את המספרים בפרופורציה. מדובר בעלייה של אחוזים בודדים בחודש ובמספר שלא באמת מגרד את שוק המשכנתאות הכולל. הפיגורים הם מתחת ל-1% מכלל השוק.  עם זאת, כמובן שזה עניין מטריד, במיוחד המגמה - העלייה המתמשכת בפיגורי המשכנתא. 


לפי נתוני חודש ספטמבר של בנק ישראל, הפיגורים בהחזרי משכנתאות של מעל 90 יום הגיעו ל-4.12 מיליארד שקל. מדובר בזינוק של מעל 50% בשנתיים וגידול עקבי ומתמיד מחודש לחודש.  אבל היקף המשכנתאות הכולל עולה על 600 מיליארד שקל. הפיגורים עדיין זניחים, כל עוד הם לא עולים על 8-9 מיליארד שקל ( 1.3%-1.5% מההיקף הכולל) לא מדובר בבעיה קשה. למעשה זה מבטא מצב הפוך - משק שאחרי שנתיים של מלחמה עם פיגורי משכנתאות אפסיים - זה הישג לכלכלה. 


כך או אחרת, למרות ההאטה המתמשכת בשוק הנדל"ן, הבנקים ממשיכים לשווק משכנתאות בהיקפים גבוהים. מנתוני בנק ישראל עולה כי בספטמבר ניתנו משכנתאות בהיקף של כ-8.86 מיליארד שקל - ירידה חודשית של כ-3% לעומת אוגוסט, אך עלייה של 3.6% לעומת ספטמבר אשתקד. מדובר במספרים גבוהים שלכאורה מנותקים משוק הדירות שבו קצב המכירות עומד על שפל היסטורי. 


מספר העסקאות לרכישת דירות עמד בספטמבר, על פי ההערכות על כ-6,000 דירות בלבד, לעומת קרוב ל-8,000 באוגוסט וכ-8,200 בספטמבר אשתקד. הפער מעיד על כך שחלק מהמשכנתאות שנלקחו אינן משקפות עסקאות חדשות, אלא מיחזורי משכנתאות או מימושים נדחים - כלומר מימושי משכנתאות של עסקאות מהעבר. יש הרבה מאוד עסקאות שלא דרשו מימון בעת העסקה, אלא רק בעת הכניסה. המכירה נעשתה כבר לפני מספר שנים וכעת לוקחים משכנתא. כעת יש טרנד חדש - נכנסים לדירה ומשלמים רק בעוד שנה. אז יש נתק בין תאריך לקיחת המשכנתא לבין עסקת הרכישה.