סמנכ"ל ישיר קרנות נאמנות: "השקל צפוי להיות מטבע חזק ועדיף על מטבעות רבים"

להערכת מיכה כלפון, המטבעות שעשויים להפגין ביצועים עדיפים על השקל הם : הדולר האוסטרלי, הכתר הנורבגי והפרנק השוויצרי
איריס בר טל |

"השקל צפוי להיות מטבע עדיף על פני מטבעות רבים בעיקר בשווקים מתעוררים ובחלק ניכר מהמדינות המפותחות". כך מעריך מיכה כלפון, סמנכ"ל ישיר קרנות נאמנות.

לדבריו, לשקל יש סיבות טובות להיות יציב בתקופה סוערת זו: רמת הצמיחה הצפויה בישראל סבירה בהשוואה למדינות אחרות בעולם, קיימת שמירה על מסגרת תקציבית ולכל היותר צפויה פריצה מתונה ובנוסף הסיכון לאינפלציה ארוכת טווח קטן, מאחר ואין צורך בהזרמת היצע כסף מסיבי לשוק.

בנוסף, הצפי לאינפלציה נמוכה בישראל גורם לריבית ריאלית שלילית להפוך לחיובית ואף גבוהה בהשוואה לריביות אחרות בעולם, עובדה שתתמוך בשקל, ובנוסף לכך צפויה התמתנות בהתערבות בנק ישראל בשוק המט"ח.

"המדיניות המשלבת הזרמת כסף למערכת הפיננסית והורדת ריבית היא קטלנית, ותתמוך בדולר רק בטווח הקצר" מציין כלפון ומעריך כי בטווח הקצר תימשך התנודתיות של הדולר מול השקל ברמות של 3.9 עד 4 שקלים, אולם בטווח הארוך, כשהמצב בשווקים יתייצב, ייסחר הדולר ברמות של לכל היותר 3.8-3.9 שקלים ואולי אף 3.7 שקלים ומטה.

"יחד עם זאת, תמיד תיתכן אפשרות ש- 2-3 מטבעות עיקריים יפגינו ביצועים עדיפים, כך למשל הדולר האוסטרלי, הכתר הנורבגי ואולי גם הפרנק השוייצרי". מעריך כלפון.

לדבריו הדולר האוסטרלי מעניין להשקעה שכן המדינה יחסית לא נפגעה ממשבר הסאבפריים ורמת הריבית שם יחסית גבוהה וניתן להשיג תשואה של כ-6% על אג"ח במח"מ של 4 או 5 שנים.

כלפון מציין גם את הכתר הנורבגי כתחליף השקעה מעניין לאירו, שכן נורבגיה אינה סובלת מבעיות האיחוד האירופי ונהנית מתקבולי נפט גבוהים ( גם לאחר ירידת מחיר הנפט) וממדיניות תקציבית נכונה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.