סמנכ"ל ישיר קרנות נאמנות: "השקל צפוי להיות מטבע חזק ועדיף על מטבעות רבים"

להערכת מיכה כלפון, המטבעות שעשויים להפגין ביצועים עדיפים על השקל הם : הדולר האוסטרלי, הכתר הנורבגי והפרנק השוויצרי
איריס בר טל |

"השקל צפוי להיות מטבע עדיף על פני מטבעות רבים בעיקר בשווקים מתעוררים ובחלק ניכר מהמדינות המפותחות". כך מעריך מיכה כלפון, סמנכ"ל ישיר קרנות נאמנות.

לדבריו, לשקל יש סיבות טובות להיות יציב בתקופה סוערת זו: רמת הצמיחה הצפויה בישראל סבירה בהשוואה למדינות אחרות בעולם, קיימת שמירה על מסגרת תקציבית ולכל היותר צפויה פריצה מתונה ובנוסף הסיכון לאינפלציה ארוכת טווח קטן, מאחר ואין צורך בהזרמת היצע כסף מסיבי לשוק.

בנוסף, הצפי לאינפלציה נמוכה בישראל גורם לריבית ריאלית שלילית להפוך לחיובית ואף גבוהה בהשוואה לריביות אחרות בעולם, עובדה שתתמוך בשקל, ובנוסף לכך צפויה התמתנות בהתערבות בנק ישראל בשוק המט"ח.

"המדיניות המשלבת הזרמת כסף למערכת הפיננסית והורדת ריבית היא קטלנית, ותתמוך בדולר רק בטווח הקצר" מציין כלפון ומעריך כי בטווח הקצר תימשך התנודתיות של הדולר מול השקל ברמות של 3.9 עד 4 שקלים, אולם בטווח הארוך, כשהמצב בשווקים יתייצב, ייסחר הדולר ברמות של לכל היותר 3.8-3.9 שקלים ואולי אף 3.7 שקלים ומטה.

"יחד עם זאת, תמיד תיתכן אפשרות ש- 2-3 מטבעות עיקריים יפגינו ביצועים עדיפים, כך למשל הדולר האוסטרלי, הכתר הנורבגי ואולי גם הפרנק השוייצרי". מעריך כלפון.

לדבריו הדולר האוסטרלי מעניין להשקעה שכן המדינה יחסית לא נפגעה ממשבר הסאבפריים ורמת הריבית שם יחסית גבוהה וניתן להשיג תשואה של כ-6% על אג"ח במח"מ של 4 או 5 שנים.

כלפון מציין גם את הכתר הנורבגי כתחליף השקעה מעניין לאירו, שכן נורבגיה אינה סובלת מבעיות האיחוד האירופי ונהנית מתקבולי נפט גבוהים ( גם לאחר ירידת מחיר הנפט) וממדיניות תקציבית נכונה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נדלן
צילום: Freepik

למה נעלמו משקיעי הנדל"ן ומתי הם יחזרו לשוק?

לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד למה הם כבר לא שם? מס רכישה גבוה, עליית הריבית ומעבר להשקעות חלופיות. בכותצאה מכך, כמות הדירות המוצעות להשכרה קטנה והביקוש עולה - מה שמעלה את מחירי השכירות

נדב אטיאס |

בעשור האחרון הורגלנו לכך שמשקיעי הנדל״ן מהווים חלק מרכזי בתנועת השוק. הם רכשו דירות, סיפקו היצע לשוק השכירות והיוו גורם משמעותי לעליית מחירי הדיור. ואולם בשנים האחרונות מתרחשת תופעה הפוכה: משקיעי הנדל"ן יוצאים מהשוק בהיקף משמעותי, מבלי שקיים גורם אחר שממלא את מקומם. מדובר בשינוי מבני בעל השלכות רחבות על שוק המגורים בישראל, שחלקן תוארו בטורים קודמים.

לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד. המגמה הזו אינה נובעת מגורם אחד, אלא משילוב של נתונים ושינויים כלכליים ורגולטוריים שהפכו את ההשקעה בדירה לאטרקטיבית פחות - הן בפני עצמה והן ביחס לחלופות.

אז למה המשקיעים יצאו משוק הנדל"ן? ניתן למנות לכך שלוש סיבות עיקריות:

מס רכישה גבוה - עליית מס הרכישה על דירות להשקעה לרמה של 8% מהשקל הראשון יצרה חסם משמעותי להשקעה בדיור. במצב זה המשקיע מתחיל את הרכישה בפער של עשרות ולפעמים מאות אלפי שקלים עוד לפני שהנכס הניב הכנסה כלשהי. כשתשואת הנדל"ן למגורים ניצבת בממוצע על 3%-4%, מדובר על כשנתיים שכירות לפחות רק כדי להחזיר את גובה המס ששולם עבור רכישת הנכס. כשמס הרכישה על דירות להשקעה ירד ל-5% ב-2020 (בתקופת הקורונה), חלקם של המשקיעים בשוק הדיור קפץ בכמעט פי שניים עד 2022, אז הוחלט להעלות את מס הרכישה בחזרה ל-8%.

עליית הריבית - היתרון המשמעותי של רכישת דירה להשקעה מבוסס במידה רבה על מינוף. ואולם בריבית הנוכחית של המשכנתא שניצבת בממוצע על 5%-6% לעומת תשואת שכירות נמוכה יותר, החזר המשכנתא החודשי גבוה מהכנסות שכר הדירה מהנכס. במצב כזה, השימוש במינוף אינו תומך בתשואה, אלא להפך, ומייצר הוצאה חודשית קבועה מעבר להכנסות משכר הדירה.

מעבר להשקעות חלופיות - בשנים האחרונות התרחב מגוון ההשקעות האלטרנטיביות שנגישות למשקיעים פרטיים: קרנות חוב וקרנות השקעה פרטיות ומסחר עצמאי בשוק ההון ביחד עם קרן כספית ואג"ח שנהפכו אטרקטיביים יותר עם עליית הריבית במשק. האפיקים האלה מייצרים תשואות גבוהות יותר, וחלקם מאפשרים גם מינוף משמעותי ונזילות גבוהה. לאור זאת, האטרקטיביות של השקעה בדיור למגורים ירדה באופן משמעותי, וההעדפה של רבים מהמשקיעים זזה לכיוון האפיקים האלה