ריבית חיסכון
צילום: ISTOCK
ניתוח

לאן זורם הכסף של הציבור ומה דמי הניהול שאתם משלמים בקרנות נאמנות?

איך תדעו אם דמי הניהול בקרן שלכם סבירים או גבוהים, מה ההבדל בדמי הניהול בין הקרנות המנוהלות לקרנות פאסיביות ולמה בקרנות השתלמות וקופות גמל דמי הניהול נמוכים לעומת קרנות הנאמנות?
איציק יצחקי | (1)

תעשיית הקרנות גייסה באוגוסט 4 מיליארד שקל, ומאז תחילת השנה כ-50 מיליארד שקל. רוב הכסף זרם לקרנות הכספיות, כשהמשקיעים-חוסכים גם מעבירים כספים מקרנות בקטגוריות שונות לקרנות כספיות.

 

הקרנות הכספיות מגייסות בקצב של 50 מיליארד שקל בשנה

בזכות היתרון על פקדונות בבנקים, תעשיית הקרנות הכספיות גדלה בקצב של 50-40 מיליארד שקל בשנה - והיא כבר מנהלת כ-140 מיליארד שקל. 

מניתוח של מיטב עולה כי התעשייה האקטיבית המסורתית מסיימת את אוגוסט עם פדיון של כ-0.3 מיליארד שקל, בעיקר בשל החמרת המצב הביטחוני בישראל. התעשייה הפסיבית מסיימת את אוגוסט עם מגמה מעורבת וגיוס אפסי בנטו, כשקרנות הסל פדו כ-350 מיליון שקל, ומנגד הקרנות המחקות גייסו כ-390 מיליון שקל.

540 מיליארד מנוהלים בקרנות נאמנות - הכנסות של 3 מיליארד שקל לגופים המנהלים

נכון לסוף אוגוסט, היקף נכסי תעשיית הקרנות הוא כ-539.5 מיליארד שקל. נתון זה מתפלג באופן הבא: תעשייה אקטיבית: כ-301.7 מיליארד שקל, מהם כ-162.2 מיליארד שקל בקרנות מסורתיות, וכ-139.5 מיליארד שקל בקרנות כספיות.

בתעשייה הפסיבית: כ-237.8 מיליארד שקל, מהם כ-147 מיליארד שקל בקרנות סל, וכ-90.8 מיליארד שקל בקרנות מחקות.

דמי הניהול בקרנות - בקרנות האקטיביות כ-1%; בפסיביות 0.4%

דמי הניהול בקרנות נאמנות לא יורדים בשנים האחרונות. למרות התחרות, אף שדמי הניהול בקרנות נאמנות חזקה, הם התקבעו על 1% בקרנות האקטיביות וכ-0.4% בקרנות הפסיביות. זאת בשעה שקרנות השתלמות וקופות גמל מנהלות כספים גם בדמי ניהול של 0.5% עד 0.7%. בפוליסות חיסכון דמי הניהול הם לרוב 1%, אבל זה עניין של מו"מ וניתן להוריד את דמי הניהול.

דמי הניהול האלה מבטאים הכנסות של יותר מ-3 מיליארד שקל לגופים המנהלים. חלק גדול מדמי הניהול האלה עוברים לבנקים כדמי הפצה. אין סיבה לשלם דמי הפצה, אבל מדובר ביישום של ועדת בכר שהשתרש והתקבע. דמי ההפצה היו פיצוי לבנקים על כך שבוועדת בכר הם "ויתרו" על חברות הקרנות שלהן. בפועל, הם מכרו אותן במחירים גבוהים מאוד, ועד היום נהנים מדמי הפצה של מאות רבות של מיליונים מדי שנה.

זה הופך את המוצרים האחרים לאטרקטיבים יותר, אם כי המוצרים הפסיביים (קרנות סל וקרנות מחקות) הם מוצרים שבהגדרה נותנים את המדד (וזה מספיק לרוב הציבור, במיוחד כשלאורך זמן לא ניתן להכות את המדד) בדמי ניהול נמוכים. 

כך או אחרת, קופות הגמל להשקעה הן אפיק עם יתרון גדול מול קרנות הנאמנות - ניתן לשנות מסלולים בלי אירוע מס. בקרנות נאמנות מכירה וקנייה של קרן במסלול אחר (השקולה למעבר קטגוריה) מחייבת במס על רווחי הון. זו אחת הסיבות לכך שתעשיית קופות הגמל להשקעה גדלה, ועדיין - היה אפשר לצפות לירידה בדמי הניהול של הקרנות - בעיקר האקטיביות - ומעבר מהיר יותר של הציבור לקרנות פסיביות.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

רשות ני"ע מדווחת על דמי הניהול באופן שוטף. הנה דמי הניהול בשנים האחרונות ודמי הניהול המעודכנים בכל קטגוריה:

  דמי הניהול בשנים האחרונות - ירידה, אבל האם זה מספיק?

דמי הניהול בכל הקטגוריות:

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ג'וני 02/09/2024 13:47
    הגב לתגובה זו
    אם בממוצע קרן נאמנות גובה 0.7% אז חצי הולך לרשות לני"ע בצורת דמי הפצה אחידים של 0.35%. תוסיפו לזה דמי יצירה שהרשות לוקחת והנה המנהל מרוויח פחות מהשותפים שלו תורידו את דמי ההפצה וירדו דמי הניהול כי הבנקים אמנם מגיע להם נתח אבל לא 50%
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.