קרנות נאמנות בסקטור הנדל"ן: בניה עדיף על מניב; קרנות אקטיביות מפסידות לפאסיביות
כשמשווים ביצועים של כלי השקעה שונים, אחד הדברים החשובים ביותר הוא "להשוות תפוחים לתפוחים" ולא בין "תפוחים לתפוזים", כלומר, להשוות בין שני דברים עם מאפיינים באמת זהים, ולא רק כאלה שנראים זהים. כך לדוגמה כשמשווים קרן נאמנות למדד, חשוב להשוות עם המדד המדויק אותו מנסה הקרן להכות או לתעודות הסל שעוקבות אחר אותו מדד בדיוק.
לא תמיד מדובר במשימה קלה ולעיתים קרובות ניתן להתבלבל בקלות בין שני סוגי מדדים קרובים אחד לשני. הגיוון במדדים שמציעה הבורסה בתל אביב הוא מבורך מבחינה מסוימת, שכן הוא מאפשר סלקטיביות גבוהה יותר באפיק ההשקעה הרצוי למשקיע, אך מצד שני הוא יכול לגרום לבלבול וטעויות וחשוב להבין במה משקיעים בדיוק.
ניקח לדוגמה את תחום הנדל"ן. הריבית העולה השפיעה רבות על המניות בסקטור, ורבות מהן סבלו מירידות חדות בחודשים האחרונים. אך האם תחום הנדל"ן עשוי מקשה אחת? ללא ממש. באופן גס ניתן לחלק את תחום הנדל"ן לנדל"ן מניב ונדל"ן לבניה, אם כי לא מעט חברות משלבות בין השניים. חברות הנדלן המניב מחזיקות בנכסים ומשכירות אותן. חלקן מתמקדות בסקטור המשרדים, אחרים משכירות לעסקים מגורים וכו'. חברות נדל"ן הבניה הן כאלה שבונות ומוכרות, וגם פה ניתן לחלק לאיזה סקטור בדיוק מוכרים.
זו הסיבה שישנם מדדים שונים שעוקבים אחר שוק הנדלן הישראלי. חלקם כוללים את שני הסקטורים: "ת"א נדלן ובינוי מניות והמירים" ו"ת"א נדל"ן", ושניים נוספים שממוקדים כל אחת באחד מהתחומים: "ת"א בניה", ו"ת"א מניב ישראל". בישראל ישנן גם חברות שמשקיעות בנדל"ן מניב בחו"ל. תחום משיק אבל לא זהה הוא חברות תשתיות וחברות מוצרי בניה. ישנם גם מדדים לא רשמיים שאינם של הבורסה שגם מושכים מנהלי השקעות.
השבוע נבחן את ביצועי קרנות הנאמנות, התעודות המחקות ותעודות הסל העוקבות או מנסות לעקוף את ארבעת המדדים שציינו לעיל: "ת"א נדל"ן ובינוי מניות והמירים", "ת"א נדל"ן", "ת"א בניה" ו"ת"א מניב ישראל". ננסה להבין מה כל מדד עושה ואת ההבדלים ביניהם, האם מנהלי הקרנות ידעו לבחור את המנצחות מבין המניות המרכיבות את המדד, והאם תעודות הסל הצליחו לעקוב היטב אחר המדדים.
תל אביב נדל"ן ובינוי מניות והמירים
המדד בעל השם ארוך הוא הרחב והמגוון ביותר בתחום הנדל"ן בישראל וכולל 119 ניירות שונים מכל הסגמנטים השונים בתחום הנדל"ן. על פי אתר הבורסה מדובר ב"מדד ענפי הכולל את כל המניות וההמירים הנסחרים בבורסה בענף נדל"ן ובינוי". למרות המרכזיות של המדד אין אף תעודת סל שעוקבת אחריו, אבל רוב קרנות הנאמנות הענפיות מתמקדות במדד הזה, שמעניק למנהלים יותר חופש בחירה לעומת מדדי הנדל"ן האחרים.
המדד מוטה יחסית לכיון הנדל"ן המניב עם 59.3% מנכסי המדד ו-43 ניירות ערך שונים שמשקפים נכסי מדד מניב בישראל ועוד 14.7% ו-21 מניות שונות שמושקעות בנדל"ן מניב בחו"ל. חלק הבניה תופס אומנם יותר מניות באופן יחסי – 55, אך רק 26% מהמדד.
למרות הגיוון במספר המניות חברה אחת משפיעה על המדד הרבה יותר מכל היתר - עזריאלי קבוצה תופסת 13.5% ממנו. הסיבה היא שמשקל המניות במדד הוא לפי שווין, ועזריאלי היא מהמניות הגדולות שוק (מעל 24 מיליארד שקל). מליסרון השניה עם 6.3%, ולאחריהן אמות (4.93%) וארפורט סיטי (4.08%).
ההטיה לכיוון הנדל"ן המניב פגעה במשקיעי המדד ב-12 החודשים האחרונים (כפי שנראה בהמשך הסקטור הזה מפגר הרבה אחרי הנדל"ן לבניה) עם ירידה של 3.04%, אך בשלוש השנים האחרונות הרווח קרוב ל-50%. האם קרנות הנאמנות מצליחות להאפיל על המדד הזה? להלן הטבלה:
כפי שניתן לראות הקרנות לא הצליחו להכות את המדד לא מתחילת השנה ולא בשלוש השנים האחרונות. הפער בשלוש השנים האחרנות גבוה יותר מדמי הניהול. יוצאת הדופן היא אנליסט נדל"ן שמצד אחד עוקפת בהרבה את המדד מתחילת השנה אך רחוקה ממנו הרבה יותר בזמן של שלוש שנים. נראה שלמרות שהמדד ה"רשמי" של הקרן (על פי דף הבית של הקרן באתר הבורסה) הוא נדלן ובינוי, בפועל הקרן מעט פחות צמודה למדד הזה, וכוללת גם חברות העוסקות ב"ייצור ואספקת מוצרי בניה ותשתית". נציין לרעה גם את דמי הניהול המוגזמים שגובים באנליסט. כך או כך הקרנות לא מצליחות להדביק את המדד בטח שלא להביס אותו.
ת"א נדל"ן
המדד הזה אולי מעט ממוקד יותר מהקודם, אך עדיין מתפרש גם על סקטור הנדלן המניב בארץ ובחו"ל וגם על על סקטור הבניה, בדומה למדד הקודם. 50% מהמניות המרכיבות את המדד משקיעות בנדל"ן מניב בישראל, כ-14% נדל"ן מניב בחו"ל וכ-36% נוספים הן מניות של חברות בניה. סך הכל ישנן 82 מניות שונות במדד, אך אף מניה לא תופסת יותר מ-3.2% (אפריקה מגורים). מניות בולטות נוספות עם כ-3% כל אחת הן שיכון ובינוי, אאורה, ארפורט סיטי, דמרי, סאמיט, אמות וריט 1.
גם המדד הזה רשם ירידות מתחילת השנה, אם כי הרבה פחות משמעותיות וזאת הודות למשקל הגבוה יותר של חברות הבניה במדד. גם בטווח הזמן של שלוש שנים הוא מציג ביצועים מעט טובים יותר מהמדד הרחב יותר. במקרה זה ישנן שתי קרנות נאמנות ו-5 קרנות סל שעוקבות אחרי המדד.
קרן הנאמנות של אלטשולר שחם עקפה את המדד בשני טווחי הזמן, בשלוש השנים במעט ומתחילת השנה באופן די משמעותי, בעוד זו של מגדל מפגרת אחריו בשני המקרים.
תעודות הסל מפגינות שונות גבוהה בטווח הזמן של שנה עם הפרש של יותר מאחוז בין הטובה ביותר לגרועה ביותר. אלו כלים שסך הכל אמורים לעוקב אחר המדד פחות דמי הניהול לכן השונות הזו די מוזרה. בטווח הזמן של שלוש שנים הנתונים פחות או יותר מתכנסים לתשואת המדד פחות דמי ניהול. נציין שההבדים בדמי הניהול די משמעותיים ובמקרה זה דמי הניהול צריכים להיות האינדיקטור המוביל בבחירת התעודה המתאימה.
תל אביב מניב ישראל
מהמדדים הכלליים אנחנו עוברים למדדים הממוקדים יותר. המדד הראשון הוא זה המרכז את חברות הנדל"ן המניב הפועלות בישראל ולא בחברות הבניה או בחברות המשקיעות בחו"ל (אם כי, כאמור, חלק מהחברות משלבות בין הפעילויות). המדד מורכב מ-31 מניות שונות שירדו בכ-6.9% מתחילת השנה ועלו ב-38.6% בשלוש השנים האחרונות, ובכך הוא מפגר בהרבה אחרי מדד הבניה. האחזקות הגדולות של המדד (מעט יותר מ-5% כל אחת) הן: איירפורט סיטי, אמות, ריט 1, מליסרון, רבוע נדלן, סלע נדלן ומבנה.
אין קרן נאמנות שמתמקדת בנדל"ן מניב בישראל, ישנם שלושה מכשירי השקעה מחקים. התשואות דומות למדי לתשואות המדד. MTF סל ת"א מניב נותנת את התשואה הקרובה ביותר לתשואת המדד בשני טווחי הזמן. שני הניירות האחרים מפגרים אחריו במקצת בטווח הזמן של שלוש שנים.
תל אביב בניה
המנצח הגדול של ענף הנדל"ן הוא ללא ספק סקטור הבניה עם תשואות חיוביות מתחילת השנה ויותר מפי שניים בשלוש השנים לעומת המדד המקביל. המדד של חברות הבניה מכיל 38 ניירות. הבולטים שבהם הם הכשרה התחדשות (6.4%), צמח המרמן (4.99%) ואאורה (4.6%), לעומת ירידה של יותר מ-6% במניות הנדל"ן המניב הוא עלה ב-6% מתחילת השנה, ולעומת תשואה של 38% בשלוש השנים האחרונות הוא מציג תשואה יפה של 80.3%.
גם במקרה זה אין קרן נאמנות אקטיבית אלא רק מכשירים פאסיבים: קרנות מחקות או תעודות סל.
ניתן לראות שישנה שונות גבוהה יחסית בין המדד לבין הכלים המחקים, כשברוב המקרים נוצרים עם הזמן הבדלים די משמעותיים. נציין ששלושת הניירות הראשונים בטבלה הם תעודות מחקות ואילו השלושה האחרונים הם תעודות סל. ההבדל הוא שהראשונים פועלים באמצעות נגזרים ואילו האחרונים מחזיקים את הניירות עצמם המרכיבים את המדד.
בעוד התעודות המחקות של תכלית והראל די קרובים למדד זו של קסם מפגרת אחריו בכחצי אחוז מתחילת השנה, ואילו בתעודות הסל קסם ו-MTF מפגרות אחרי המדד במעל חצי אחוז בעוד תכלית עוקפת אותו. רק שני ניירות פעילים כבר שלוש שנים, ומפגרים אחרי המדד ב-2% עד 4%.
- 3.כגן 25/09/2023 22:56הגב לתגובה זויש קרן סל של קסם שכוללת את החברות הכי גדולות בארץ בדמי ניהול של 0.6.
- 2.מג 25/09/2023 19:48הגב לתגובה זושדה קרב שנותרו בו פצועים בדרגות שונות ומי שישאר בחיים, יישאר גידם או פסח
- 1.להשקיע רק בכלים פסיביים, דמי הנהול הורגים את ההשקע 24/09/2023 18:38הגב לתגובה זולהשקיע רק בכלים פסיביים, דמי הנהול הורגים את ההשקעות וממילא ההשקעות הפסיביות מנצחות תמיד את המנוהלות

האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
כשמדברים על השקעות, השאלה הכי גדולה שמטרידה משקיעים היא פשוטה: האם כדאי לי לנסות לנצח את השוק או פשוט להצטרף אליו? התשובה מתבררת כמורכבת הרבה יותר ממה שחשבנו - תלוי במכשיר (אג"ח או מניות), בתקופה ופרמטרים נוספים, אבל יש מסקנה אחת ברורה לגבי הטווח הארוך
בעשורים האחרונים חוקרים הצביעו על קרנות השקעה פאסיביות שעוקבות באופן אוטומטי אחרי מדדים כעדיפות על פני הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות במטרה לייצר תשואה עודפת. אחד המחקרים החשובים בתחום היה של חתן פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת פרנץ' מ-2010, שבחן 23 שנים של תשואות והגיע למסקנה חד-משמעית: רק 2-3% מהמנהלים מצליחים ליצור תשואה עודפת אמיתית לאורך זמן. השאר? בעיקר מזל זמני שאת המחיר שלו משלם המשקיע בעמלות מנופחות.
התיק המצרפי של כל הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות, קרוב לתשואת השוק, אבל העמלות הגבוהות (דמי הניהול הגבוהים) מורידים את התשואה נטו למתחת למדדים ומתחת לקרנות הפאסיביות. זה בדיוק מה שטען ג'ון בוגל, מייסד Vanguard והיוצר של קרן האינדקס הראשונה שהושקה באמצע שנות ה-70.
אך מול שלל הטיעונים לטובת ההשקעה הפאסיבית, נראים יותר ויותר חוקרים שמוצאים הצלחות אצל מי שבחר בניהול אקטיבי חלקי של ההשקעות שלו. השקעות. מחקר SPIVA של S&P Dow Jones Indices , שנחשב למחקר מקיף מאוד מקיף האחרונות, מצא ש-65% מקרנות המניות הגדולות האקטיביות בארה"ב נכשלו מול מדד ה-S&P 500 ב-2024. כשמסתכלים על עשור שלם, התמונה יותר קשה, אבל צפויה : רק 5.7% מהקרנות האקטיביות הצליחו לספק תשואה עודפת על פני עשר שנים.
הבעיה היא לא רק בשיעור ההצלחה הנמוך, אלא גם בחוסר העקביות. מחקר שבדק את המשכיות הביצועים מצא שמתוך כל הקרנות שהיו בחלק העליון של הביצועים בשנת 2020, אף אחת לא נשארה שם ארבע שנים לאחר מכן. זה אומר שגם אם מצאתם מנהל מוצלח, כמעט אין סיכוי שהוא ימשיך להצליח.
הבדל מהותי נוסף הנגזר מסגנון ההשקעה הוא העמלות. קרנות אקטיביות גובות בממוצע 0.66% עמלת ניהול שנתית, לעומת 0.05% בלבד בקרנות אינדקס/ פאסיביות. ההבדל הזה מצטבר לאלפי שקלים רבים ואפילו יותר לאורך שנות השקעה, ומקשה עוד יותר על המנהלים להצדיק את השכר שהם גובים. דמיינו תיק של 100 אלף שקל - ההבדל בעמלות מגיע לכ-600 שקלים, חיסכון של 30 שנה לפנסיה יוצר הפרש של עשרות אלפי שקלים, ובערך נוכחי סדר גודל של 5-7 אלף שקל - כלומר, 5%-7% מערך הקרן כולה זורם כדמי ניהול.

רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
על ההבדלים בין סוגי הקרנות הכספיות השונות, ועל המנצחות והמפסידות ברבעון השלישי ומתחילת השנה בקטגוריה שממשיכה לגדול בהתמדה
הלהיט הגדול ביותר בשוק הקרנות הוא ללא ספק הקרנות הכספיות שגייסו עשרות מיליארדי שקלים בשנים האחרונות, מאז שהריבית במשק עלתה לרמתה הנוכחית. חשוב לציין, עם זאת, שתחת השם "קרנות כספיות" ישנם מוצרים שונים לחלוטין. הקרנות הכספיות השקליות הן פשוט כלי השקעה נטול סיכון (כמעט) שמעניק פחות או יותר את ריבית השוק, בדרך כלל לפחות ברמות של פיקדון בנקאי, ולא פעם אף יותר, וזאת תוך כדי נזילות מרבית, כלומר ניתן למשוך את הכספים מדי יום, והכסף מגיע לחשבון תוך זמן קצר יחסית. זהו מוצר פשוט וקל להבנה שמאפשר גמישות בניהול הנזילות האישית, כך שמצד אחד כסף לא ישכב סתם כך בחשבון, ומצד שני הוא יהיה זמין לכיסוי כל צורך מיידי. לעניות דעתי זוהי הדרך הטובה ביותר לניהול עודפי מזומן שלא ידוע מתי נצטרך אותם, וכן להשקעה למי שלא רוצה לקחת שום סיכון.
תחת הקטגוריה הזו ישנן כמה תתי קבוצות. יש קרנות שמסווגות ככספיות "ללא קונצרני", כלומר ללא השקעה באג"ח חברות שנחשב מסוכן יותר, וזאת על מנת להקטין את הסיכון עד כמה שניתן. הטרייד אוף הוא כמה עשיריות האחוז פחות בתשואה, שכן האגרות האגחיות נותנות תשואה מעט גבוהה יותר מהמקבילות הממשלתיות או מפקדונות בנקאיים. ישנן כעת שתי קרנות כאלה, והן כצפוי נמצאות בתחתית הרשימה מבחינת תשואות. לעניות דעתי מדובר ב"זהירות יתר", שכן הקרנות הרגילות הן בטוחות ברמה מספקת.
ישנה גם "קרן מחלקת" אחת, כזו שמחלקת את הרווחים מדי חודש. זהו כלי מעניין עבור מי שרוצה להנות באופן שוטף מהרווחים, ותשואה שוטפת של כ-4% בשנה (כלומר כשליש אחוז בחודש) על הסכום שברשותו יכולה לספק לו הכנסה שמשמעותית לגביו.
כלי חדש שנוצר לאחרונה מזכיר יותר פקדון בנקאי. מדובר בכעין פקדון סגור לחודש אחד, שמאפשר את הוודאות של לדעת מראש מה תהיה התשואה המתקבלת בסוף החודש, להבדיל מקרן כספית רגילה שתלויה בביצועי השוק. הוודאות הזו מגיעה גם היא על חשבון תשואה נמוכה מעט יותר מהקרנות הרגילות, ובנוסף עם פחות נזילות. לא ניתן למשוך את הכספים מדי יום כמו בקרנות הרגילות אלא רק במועדים הקבועים מראש – כמו בפקדון בנקאי. ישנם כעת בשוק רק שתי קרנות כאלה, של מיטב ושל אלטושלר שחם.
- הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
- כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מוצר אחר שנמצא תחת קטגוריה של "קרן כספית" אבל הוא מסוג אחר לחלוטין הוא כספית מט"חית. פה בעצם מדובר בהשקעה במטבע חוץ בתוספת ריבית מסוימת. שינוי שער החליפין מול השקל משפיע הרבה יותר על התשואה מאשר הריבית שמייצרת הקרן. כך הקרנות המט"חיות הדולריות יצאו הפסד של מעל 6% מתחילת השנה עקב היחלשות הדולר, בעוד קרנות היורו הניבו רווחים של כ-2% - 3% באותה תקופת זמן, בגלל שינוי שער החליפין מול האירו.
