בדרך למוצר חדש: קרנות כספיות עם תשואה מובטחת מראש, כמו הפיקדונות בבנקים
הר הכסף של הציבור נאמד ביותר מ-1.4 טריליון שקלים. הרבה מאוד כסף. בעשור האחרון הריבית במשק הייתה אפסית ולכן הפיקדונות נתנו תשואה אפסית ולא היו מעניינים-אטרקטיביים. אבל בשנה האחרונה, בעקבות העלאת הריבית ל-4.75% אפשר לקבל בפיקדונות בבנקים של עד 4.5% וריבית בפועל של 3.8% בניכוי מס רווחי הון של 15%. מדובר בתשואה יפה אבל מאחר שהאינפלציה גבוהה - בפועל הריבית הריאלית עדיין שלילית. ובכל זאת, זו דרך לשמור על ערך הכסף ולמנוע את השחיקה בגלל האינפלציה.
יש מוצר מתחרה - קרנות כספיות. הן נזילות ברמה יומיומית, אין עליהן עמלות קניה ומכירה בבנקים, הן אמורות לספק תשואה דומה לריבית בנק ישראל, כך שהן פחות או יותר אמורות לשמור על ערך הכסף (כדי להתמודד עם האינפלציה) ואם הרווח הריאלי בפועל בקרן הכספית הוא שלילי (הרווח בקרן פחות האינפלציה) אז לא משלמים מס רווחי הון.
בפועל, הקרנות הכספיות לכאורה עדיפות על הפיקדונות (הנה מדריך קרנות כספיות), או לפחות מקבילות לפיקדונות, אבל הבנקים לא משווקים אותן כי הכסף לא יהיה אצלם וכי הם מעדיפים להשאיר את הכסף אצלם וליהנות מכך שהם מגלגלים רק חלק מעליית הריבית לפיקדונות ומשאירים אצלם יותר רווח, וגם כי כדי לשווק קרן כספית צריך רישיון ייעוץ, ובבנקים - צריך לחתום על הסכם ייעוץ.
בפועל, בשנה האחרונה זרמו לפיקדונות כחצי טריליון שקלים, מול רק כ-63 מיליארד שקל שזרמו לקרנות הכספיות, שמנהלות כעת כ-78 מיליארד שקל לעומת 15 מיליארד לפני התחלת עליית הריבית במשק.
- הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
- בלי עמלות ועם נזילות יומית: בנק לאומי משיק פיקדון מובנה דולרי S&P500
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כעת רשות ניירות ערך רוצה לייצר מוצר חדש של קרנות כספיות שכן יבטיח תשואה מראש ומפרסמת להתייחסות הציבור הצעה לתיקוני חקיקה בקרנות כספיות. הרשות רוצה שהקרנות הכספיות יוכלו לקנות אג"ח שאותן הן יחזיקו עד הפירעון-הפידיון וכך יוכלו להבטיח מראש לחוסכים את התשואה.
ברשות רוצים להגדיר את הקרן הכספית החדשה כך שתקופת ההשקעה תהיה מוגדרת מראש ותוכל להציג מראש את גובה התשואה הצפויה, תשקיע בנכסים סולידיים בעלי דירוג אשראי גבוה וכן תוסר החובה לאשר קבלת ייעוץ השקעות כדי לקבל ייעוץ בנקאי על כך (גם היום אתם יכולים לקנות ישירות דרך חשבון הבנק, אם יש לכם חשבון מסחר דרך הבנק).
ברשות אומרים שהם מתמקדים בקרנות הכספיות כי זה "מצוי באחריות הרשות וניתן לקדם אותו באופן מהיר (יחסית)" ומוסיפים כי למרות העלאות הריבית במשק "ניכר כי הציבור אינו נהנה מכך באופן מלא. בנוסף, למרות שהערך של כספי הציבור נשחק נוכח האינפלציה, מרבית הלקוחות בוחרים להשאיר את כספיהם באפיקי ההשקעה המוכרים והנגישים להם (פיקדונות. נ"א) ואינם ממצים את תנאי השוק על ידי בחירת מוצרי ההשקעה והחיסכון האופטימאליים בעבורם".
- הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף...
הנה עיקר ההבדלים:
- 1.מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)הקורא 13/06/2023 23:54הגב לתגובה זו
הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
המתכת הצהובה שוברת שיאים כמעט מדי חודש, אבל משקיעי הקרנות בארץ נוטים להתעלם - האם הגיע הזמן לשנות גישה? מהן האפשרויות העומדות בפני המשקיע הישראלי, והאם ישנה אחת טובה מהאחרות?
בשנתיים האחרונות הפך הזהב להשקעה הלוהטת ביותר בשווקים: מחיר האונקיה זינק במעל 100% בשנתיים לכ-4,200 דולר לאונקיה, תוך ריסוק שיאים היסטוריים כמעט מדי חודש. תשואה כזו הופכת את רוב המדדים המובילים לחיוורים לידו, כאשר מדד S&P 500, למשל, עלה "רק" בכ-50% באותה תקופה, והאינפלציה הגלובלית נשארה מתונה יחסית. העלייה הדרמטית הזו לא נובעת רק מספקולציות בשוק, אלא משילוב של גורמים מבניים שמעידים על שינוי עמוק יותר בתפיסת הזהב כנכס אסטרטגי.
אחד המנועים החזקים ביותר מאחורי הראלי הוא גל רכישות אדיר של בנקים מרכזיים – שחקנים עם כיסים עמוקים במיוחד ויד יציבה. סין, טורקיה, הודו, פולין ומדינות נוספות קונות מאות טונות מדי רבעון, במטרה להפחית תלות בדולר ולבנות עתודות אסטרטגיות. על פי נתונים מה-World Gold Council, הבנקים המרכזיים רכשו כ-634 טונות זהב עד אוקטובר 2025, והתחזיות מדברות על סך של 750-900 טונות לשנה כולה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. הרכישות הממשלתיות הללו יוצרות ביקוש קשיח וכמעט בלתי תלוי-מחיר, שתומך במחיר הזהב גם בתקופות של תנודתיות בשווקים. למעשה, הבנקים המרכזיים מהווים כיום כ-20% מהביקוש הגלובלי לזהב, לעומת פחות מ-10% לפני עשור. תופעה זו, המכונה "דה-דולריזציה", משקפת חששות גוברים מפני חובות ממשלתיים גבוהים במערב, סנקציות פיננסיות ומשברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. כתוצאה מכך, הזהב הפך לא רק להגנה מפני אינפלציה, אלא גם לכלי דיפלומטי וכלכלי.
בישראל, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יכולים לרכוב על הגל הזה בקלות יחסית דרך קרנות נאמנות וקרנות סל מקומיות. הכלים האלה מציעים חשיפה נקייה למתכת הצהובה, בלי צורך בכספת או בדאגות אחסון, והופכים את הזהב למרכיב אטרקטיבי יותר ויותר בתיקי ההשקעות של הישראלים יחד עם זאת מדובר עדיין בנישה קטנה מאד בתיקי ההשקעות המקומיים, כשסך החשיפה של כל הכלים ביחד לא מגיעה אפילו למיליארד שקל. אולי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה?
אז מהן האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים הישראליים, והאם יש אופציה מעודפת? ניתן לחלק את כלי ההשקעה המקומיים שיוצרים חשיפה למתכת לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, קרנות סל חשופות מט"ח, וקרנות סל מנוטרלות מט"ח. המגוון לא כל כך גדול – ישנן שתי קרנות אקטיביות בלבד, 3 קרנות חשופות מט"ח וקרן אחת מנוטרלת מט"ח, אך הם מספקים אפשרויות מגוונות להתאמה אישית.
- קרנות גידור: ההייפ שהיה כמעט נעלם
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות נאמנות אקטיביות: זהב וכרייה
ישנן כעת שתי קרנות אקטיביות שמציעות חשיפה לזהב, של קסם אקטיב (לשעבר אפסילון) ושל מיטב. לא מדובר בחשיפה בלעדית למחיר הזהב עצמו, אלא גם לחברות הפועלות בתחום כריית הזהב, כמו Newmont או Barrick Gold. מחירי החברות האלו נעים בקורלציה גבוהה עם מחיר הזהב (כ-0.8-0.9), אך לא מוחלטת, מה שמאפשר למנהלי הקרן להוסיף ערך דרך בחירות אקטיביות. הנה השוואה של הביצועים של שתי הקרנות בשנים האחרונות:
