בדרך למוצר חדש: קרנות כספיות עם תשואה מובטחת מראש, כמו הפיקדונות בבנקים
הר הכסף של הציבור נאמד ביותר מ-1.4 טריליון שקלים. הרבה מאוד כסף. בעשור האחרון הריבית במשק הייתה אפסית ולכן הפיקדונות נתנו תשואה אפסית ולא היו מעניינים-אטרקטיביים. אבל בשנה האחרונה, בעקבות העלאת הריבית ל-4.75% אפשר לקבל בפיקדונות בבנקים של עד 4.5% וריבית בפועל של 3.8% בניכוי מס רווחי הון של 15%. מדובר בתשואה יפה אבל מאחר שהאינפלציה גבוהה - בפועל הריבית הריאלית עדיין שלילית. ובכל זאת, זו דרך לשמור על ערך הכסף ולמנוע את השחיקה בגלל האינפלציה.
יש מוצר מתחרה - קרנות כספיות. הן נזילות ברמה יומיומית, אין עליהן עמלות קניה ומכירה בבנקים, הן אמורות לספק תשואה דומה לריבית בנק ישראל, כך שהן פחות או יותר אמורות לשמור על ערך הכסף (כדי להתמודד עם האינפלציה) ואם הרווח הריאלי בפועל בקרן הכספית הוא שלילי (הרווח בקרן פחות האינפלציה) אז לא משלמים מס רווחי הון.
בפועל, הקרנות הכספיות לכאורה עדיפות על הפיקדונות (הנה מדריך קרנות כספיות), או לפחות מקבילות לפיקדונות, אבל הבנקים לא משווקים אותן כי הכסף לא יהיה אצלם וכי הם מעדיפים להשאיר את הכסף אצלם וליהנות מכך שהם מגלגלים רק חלק מעליית הריבית לפיקדונות ומשאירים אצלם יותר רווח, וגם כי כדי לשווק קרן כספית צריך רישיון ייעוץ, ובבנקים - צריך לחתום על הסכם ייעוץ.
בפועל, בשנה האחרונה זרמו לפיקדונות כחצי טריליון שקלים, מול רק כ-63 מיליארד שקל שזרמו לקרנות הכספיות, שמנהלות כעת כ-78 מיליארד שקל לעומת 15 מיליארד לפני התחלת עליית הריבית במשק.
- הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
- בלי עמלות ועם נזילות יומית: בנק לאומי משיק פיקדון מובנה דולרי S&P500
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כעת רשות ניירות ערך רוצה לייצר מוצר חדש של קרנות כספיות שכן יבטיח תשואה מראש ומפרסמת להתייחסות הציבור הצעה לתיקוני חקיקה בקרנות כספיות. הרשות רוצה שהקרנות הכספיות יוכלו לקנות אג"ח שאותן הן יחזיקו עד הפירעון-הפידיון וכך יוכלו להבטיח מראש לחוסכים את התשואה.
ברשות רוצים להגדיר את הקרן הכספית החדשה כך שתקופת ההשקעה תהיה מוגדרת מראש ותוכל להציג מראש את גובה התשואה הצפויה, תשקיע בנכסים סולידיים בעלי דירוג אשראי גבוה וכן תוסר החובה לאשר קבלת ייעוץ השקעות כדי לקבל ייעוץ בנקאי על כך (גם היום אתם יכולים לקנות ישירות דרך חשבון הבנק, אם יש לכם חשבון מסחר דרך הבנק).
ברשות אומרים שהם מתמקדים בקרנות הכספיות כי זה "מצוי באחריות הרשות וניתן לקדם אותו באופן מהיר (יחסית)" ומוסיפים כי למרות העלאות הריבית במשק "ניכר כי הציבור אינו נהנה מכך באופן מלא. בנוסף, למרות שהערך של כספי הציבור נשחק נוכח האינפלציה, מרבית הלקוחות בוחרים להשאיר את כספיהם באפיקי ההשקעה המוכרים והנגישים להם (פיקדונות. נ"א) ואינם ממצים את תנאי השוק על ידי בחירת מוצרי ההשקעה והחיסכון האופטימאליים בעבורם".
- רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
- האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
הנה עיקר ההבדלים:
- 1.מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)הקורא 13/06/2023 23:54הגב לתגובה זו
האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
כשמדברים על השקעות, השאלה הכי גדולה שמטרידה משקיעים היא פשוטה: האם כדאי לי לנסות לנצח את השוק או פשוט להצטרף אליו? התשובה מתבררת כמורכבת הרבה יותר ממה שחשבנו - תלוי במכשיר (אג"ח או מניות), בתקופה ופרמטרים נוספים, אבל יש מסקנה אחת ברורה לגבי הטווח הארוך
בעשורים האחרונים חוקרים הצביעו על קרנות השקעה פאסיביות שעוקבות באופן אוטומטי אחרי מדדים כעדיפות על פני הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות במטרה לייצר תשואה עודפת. אחד המחקרים החשובים בתחום היה של חתן פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת פרנץ' מ-2010, שבחן 23 שנים של תשואות והגיע למסקנה חד-משמעית: רק 2-3% מהמנהלים מצליחים ליצור תשואה עודפת אמיתית לאורך זמן. השאר? בעיקר מזל זמני שאת המחיר שלו משלם המשקיע בעמלות מנופחות.
התיק המצרפי של כל הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות, קרוב לתשואת השוק, אבל העמלות הגבוהות (דמי הניהול הגבוהים) מורידים את התשואה נטו למתחת למדדים ומתחת לקרנות הפאסיביות. זה בדיוק מה שטען ג'ון בוגל, מייסד Vanguard והיוצר של קרן האינדקס הראשונה שהושקה באמצע שנות ה-70.
אך מול שלל הטיעונים לטובת ההשקעה הפאסיבית, נראים יותר ויותר חוקרים שמוצאים הצלחות אצל מי שבחר בניהול אקטיבי חלקי של ההשקעות שלו. השקעות. מחקר SPIVA של S&P Dow Jones Indices , שנחשב למחקר מקיף מאוד מקיף האחרונות, מצא ש-65% מקרנות המניות הגדולות האקטיביות בארה"ב נכשלו מול מדד ה-S&P 500 ב-2024. כשמסתכלים על עשור שלם, התמונה יותר קשה, אבל צפויה : רק 5.7% מהקרנות האקטיביות הצליחו לספק תשואה עודפת על פני עשר שנים.
הבעיה היא לא רק בשיעור ההצלחה הנמוך, אלא גם בחוסר העקביות. מחקר שבדק את המשכיות הביצועים מצא שמתוך כל הקרנות שהיו בחלק העליון של הביצועים בשנת 2020, אף אחת לא נשארה שם ארבע שנים לאחר מכן. זה אומר שגם אם מצאתם מנהל מוצלח, כמעט אין סיכוי שהוא ימשיך להצליח.
הבדל מהותי נוסף הנגזר מסגנון ההשקעה הוא העמלות. קרנות אקטיביות גובות בממוצע 0.66% עמלת ניהול שנתית, לעומת 0.05% בלבד בקרנות אינדקס/ פאסיביות. ההבדל הזה מצטבר לאלפי שקלים רבים ואפילו יותר לאורך שנות השקעה, ומקשה עוד יותר על המנהלים להצדיק את השכר שהם גובים. דמיינו תיק של 100 אלף שקל - ההבדל בעמלות מגיע לכ-600 שקלים, חיסכון של 30 שנה לפנסיה יוצר הפרש של עשרות אלפי שקלים, ובערך נוכחי סדר גודל של 5-7 אלף שקל - כלומר, 5%-7% מערך הקרן כולה זורם כדמי ניהול.
רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
על ההבדלים בין סוגי הקרנות הכספיות השונות, ועל המנצחות והמפסידות ברבעון השלישי ומתחילת השנה בקטגוריה שממשיכה לגדול בהתמדה
הלהיט הגדול ביותר בשוק הקרנות הוא ללא ספק הקרנות הכספיות שגייסו עשרות מיליארדי שקלים בשנים האחרונות, מאז שהריבית במשק עלתה לרמתה הנוכחית. חשוב לציין, עם זאת, שתחת השם "קרנות כספיות" ישנם מוצרים שונים לחלוטין. הקרנות הכספיות השקליות הן פשוט כלי השקעה נטול סיכון (כמעט) שמעניק פחות או יותר את ריבית השוק, בדרך כלל לפחות ברמות של פיקדון בנקאי, ולא פעם אף יותר, וזאת תוך כדי נזילות מרבית, כלומר ניתן למשוך את הכספים מדי יום, והכסף מגיע לחשבון תוך זמן קצר יחסית. זהו מוצר פשוט וקל להבנה שמאפשר גמישות בניהול הנזילות האישית, כך שמצד אחד כסף לא ישכב סתם כך בחשבון, ומצד שני הוא יהיה זמין לכיסוי כל צורך מיידי. לעניות דעתי זוהי הדרך הטובה ביותר לניהול עודפי מזומן שלא ידוע מתי נצטרך אותם, וכן להשקעה למי שלא רוצה לקחת שום סיכון.
תחת הקטגוריה הזו ישנן כמה תתי קבוצות. יש קרנות שמסווגות ככספיות "ללא קונצרני", כלומר ללא השקעה באג"ח חברות שנחשב מסוכן יותר, וזאת על מנת להקטין את הסיכון עד כמה שניתן. הטרייד אוף הוא כמה עשיריות האחוז פחות בתשואה, שכן האגרות האגחיות נותנות תשואה מעט גבוהה יותר מהמקבילות הממשלתיות או מפקדונות בנקאיים. ישנן כעת שתי קרנות כאלה, והן כצפוי נמצאות בתחתית הרשימה מבחינת תשואות. לעניות דעתי מדובר ב"זהירות יתר", שכן הקרנות הרגילות הן בטוחות ברמה מספקת.
ישנה גם "קרן מחלקת" אחת, כזו שמחלקת את הרווחים מדי חודש. זהו כלי מעניין עבור מי שרוצה להנות באופן שוטף מהרווחים, ותשואה שוטפת של כ-4% בשנה (כלומר כשליש אחוז בחודש) על הסכום שברשותו יכולה לספק לו הכנסה שמשמעותית לגביו.
כלי חדש שנוצר לאחרונה מזכיר יותר פקדון בנקאי. מדובר בכעין פקדון סגור לחודש אחד, שמאפשר את הוודאות של לדעת מראש מה תהיה התשואה המתקבלת בסוף החודש, להבדיל מקרן כספית רגילה שתלויה בביצועי השוק. הוודאות הזו מגיעה גם היא על חשבון תשואה נמוכה מעט יותר מהקרנות הרגילות, ובנוסף עם פחות נזילות. לא ניתן למשוך את הכספים מדי יום כמו בקרנות הרגילות אלא רק במועדים הקבועים מראש – כמו בפקדון בנקאי. ישנם כעת בשוק רק שתי קרנות כאלה, של מיטב ושל אלטושלר שחם.
- הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
- כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מוצר אחר שנמצא תחת קטגוריה של "קרן כספית" אבל הוא מסוג אחר לחלוטין הוא כספית מט"חית. פה בעצם מדובר בהשקעה במטבע חוץ בתוספת ריבית מסוימת. שינוי שער החליפין מול השקל משפיע הרבה יותר על התשואה מאשר הריבית שמייצרת הקרן. כך הקרנות המט"חיות הדולריות יצאו הפסד של מעל 6% מתחילת השנה עקב היחלשות הדולר, בעוד קרנות היורו הניבו רווחים של כ-2% - 3% באותה תקופת זמן, בגלל שינוי שער החליפין מול האירו.
