קיקה סגרה את שעריה העובדים מפגינים מחוץ לחנות ומוחים על השהיית תשלום משכורת אפריל

ספקים ולקוחות הצטרפו לעובדים בנסיון לעבור את המאבטחים. הרשת הפסידה 44.5 מיליון שקל ב-2011 ורואי החשבון הזהירו כבר אז מפני מצב הביש
ג'וש דוקרקר | (1)

רשת הריהוט לבית קיקה אשר פתחה את הסניף בנתניה לפני כשנה, סגרה את שעריה הבוקר בפני העובדים לאחר שאתמול התברר שהחברה המנהלת לא שילמה את משכורות חודש אפריל.

כ-200 עובדים מפגינים בשעה זו מול החנות כששומרים עומדים בפתח כדי למנוע מהעובדים לקחת סחורה. גם ספקים הגיעו עם משאיות על מנת לאסוף סחורה ולקוחות באו לוודא שיקבלו את אשר רכשו. נציגי ההסתדרות באו למקום והחלו באיסוף חתימות על מנת להקים ועד עובדים שיפעל נגד ההנהלה.

מתיאורי העובדים עולה שההנהלה לא הראתה סימני קושי בפעילות והצליחה לשדר "עסקים כרגיל" עד אתמול. חלקם סיפרו כי המשיכו לעבוד עד מאוחר אתמול בלילה כשהמנהלים ערכו ישיבות דחופות במשך כל היום והלכו מוקדם הביתה. כאמור הבוקר כבר היו מאבטחים של חברת אשטרום בסף החנות.

מצבה הפיננסי של קיקה נחשף בדו"חות האחרונים של חברת האם אשטרום שאר מחזיקה בה כ-15%. קיקה הפסידה בשנה שעברה 44.5 מיליון שקל על הכנסות של 27 מיליון שקל. ב-2010, שנת ההכנה וההקמה של הסניף בנתניה רשמה החברה הפסד של 13.5 מיליון שקל.

נציין גם שבדו"ח הכספי של שנת 2011 כתבו רואי החשבון של אשטרום נכסים כי "קיימים ספקות משמעותיים בדבד המשך קיומה של קיקה כ"עסק חי" ולמעשה החליטה לרשום בדוחות הכספיים הפסד בגין ההשקעה בסכום של כ-5.7 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רנס 12/05/2012 07:45
    הגב לתגובה זו
    קבוצת הפייסבוק של לקוחות נפגעי קיקה ישראל אחרי הקריסה http://www.facebook.com/groups/285046314919949/
מזרחי טפחות מנכל משה לארי
צילום: יחצ

המועצה לצרכנות מצטרפת לייצוגית נגד מזרחי; 101 ש' לקובץ הקלטת שיחה

החוק המיושן מתיר גבייה של 20 שקלים ישנים על קבלת הקלטת שיחה עם נציג הבנק. היום הסכום הזה שווה ל-2 אגורות בלבד. מדובר בקובץ אודיו שאפשר להעביר במייל או בענן. הפער בלתי נתפש. השיחות מוקלטות לשם "בקרה ושיפור השירות", ובטוח שלבנק לא עולה כ"כ הרבה לשחזרן עבור צרכיו שלו
איתי פת-יה |
המועצה הישראלית לצרכנות ביקשה להצטרף כידיד בית המשפט לתובענה ייצוגית נגד בנק מזרחי טפחות 0.48% שגובה 101 שקל עמלה על שליחת קובץ אודיו של הקלטת שיחה עם נציג - במקום 20 שקל ישן לפי נוסח החוק המיושן - סכום ששווה ל-2 אגורת בלבד כיום. מדובר באותן שיחות שהמענה הקולי נוהג ליידע את הלקוחות כי הן "מוקלטות לצורך בקרה ושיפור השירות".   "אין כל הצדקה למדיניות מפרה זו כאשר האמצעים הטכנולוגיים הקיימים היום מאפשרים לבית העסק לשמור את המידע ולאתרו בקלות ובעלות נמוכה, ולהעבירו לצרכן באופן מאובטח ומהיר לרבות באמצעות הדואר האלקטרוני, או באמצעים דיגיטליים".   בפברואר הוגשה תובענה ייצוגית לאחר שלקוח של הבנק ביקש לקבל את הקלטת השיחה לאחר שנוכח שתנאי החשבון שלו לא תואמים את ההסכם שהובטחו לו, ונדרש  לשלם  עמלה של 101 שקל. בבקשה לתביעה נטען כי גביית עמלה בגין "אחזור שיחה מוקלטת" (כפי שמכונה השירות בתעריפון של הבנק) היא בניגוד לחוק. הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה היא לקוחות הבנק שחויבו בעמלה בגין אחזור הקלטת שיחה עם הבנק בשבע השנים האחרונות. למועצה  הישראלית לצרכנות מעמד מיוחד בחוק תובענות ייצוגיות ובהתאם לסעיף 4(א)(3) לחוק תובענות ייצוגיות, והמועצה מוסמכת להגיש חוות דעת מטעמה לבתי המשפט בנושאים צרכניים. במועצה לצרכנות מציינים כי דרישת העמלה הגבוהה היא בניגוד לחוק  ולציבור יש זכות לעיין במידע אודותיו לרבות שיחות טלפוניות מוקלטות, תכתובות, צ'אט וכל מידע שנשמר באופן דיגיטלי.  בחוק הבנקאות מצוינת זכות זו. מדיניות הבנק לגבות מהצרכנים עמלה מופרזת עבור עיון במידע על עצמם מרתיעה אותם ממישוש זכויותיהם ומונעת מהם למעשה לשלם עבור שירות שאמור להינתן כמעט בחינם.   במועצה לצרכנות ואומרים כי הם סבורים שלתובענה חשיבות ציבורית רבה, ולתוצאותיה עשויות להיות השפעות רוחב על כלל הציבור ועל כלל המשק – הן על עוסק שאינו תאגיד בנקאי, או תאגיד מפוקח, והן על תאגיד בנקאי, ולכן מבקשת להצטרף בשם הצרכנים לתובענה.   עוד נאמר מטעמם כי "מדיניות זו פוגעת  קשות בצרכנים, המתקשים להוכיח את טענותיהם העובדתיות כלפי בתי עסק לגביית יתר, להטעיה, להפעלת השפעה בלתי הוגנת, לביטול עסקה וכו'. אין כל הצדקה למדיניות מפרה זו כאשר האמצעים הטכנולוגיים הקיימים היום מאפשרים לבית העסק לשמור את המידע ולאתרו בקלות ובעלות נמוכה, ולהעבירו לצרכן באופן מאובטח ומהיר לרבות באמצעות הדואר האלקטרוני, או באמצעים דיגיטליים".   מתלונת שמתקבלות במועצה לצרכנות עולה כי בשנה וחצי האחרונות התקבלו מעל 10,000 תלונות מצרכנים שביצעו עסקה טלפונית. עיקר הנפגעים הם צרכנים מוחלשים  אזרחים ותיקים, או עולים חדשים המתקשים להוכיח טענותיהם להטעיה או לביטול עסקה, או חיילים משוחררים שחשופים לשיווק אגרסיבי מצד עוסקים שמציעים קורסים תמורת כספי הפיקדון ולא עומדים בהבטחות שנמסרו בעל פה.   המועצה לצרכנות מבקשת מבית המשפט שיקבע פיצוי לא רק לצרכנים ששילמו לבנק את סכום העמלה שנדרש, אלא גם לכל לקוחות הבנק שנרתעו מהעמלה וויתרו על בקשתם לקבלת המידע. עוד היא מתנגדת לפיצוי הניתן בדרך של תרומה לציבור וגורסת כי "לבנק יש את כל האמצעים והמידע לאתר את כל מי שפנה בבקשה לאיחזור וסורבו, ובדיקה כמה מהם זנחו את הבקשה לאחר שנדרשו לשלם עבורה".   עוד נמסר מצדם כי "האזנה לשיחה טלפונית היא זכות צרכנית המאפשרת  לצרכן ליישב מחלוקת שנוצרה בינו לבין העוסק בקלות וביעילות. אין כל סיבה שעוסק, בניגוד לדין ולכללים שבהם הוא מחויב, יגבה עמלה הגבוהה במאות אחוזים, וימנע מצרכנים הנרתעים מגובה העמלה לממש את זכותם לשקיפות ושירות הוגן".