ניתוח

אילו חברות מחזיק ביל גייטס בתיק ההשקעות?

אופי החברות הוא בעיקרו בעלות נתחי שוק בתעשיות מסורתיות שהתחרות בהן מקשה להכניס שחקנים חדשים. מהן 10 האחזקות הגדולות ביותר ומה הקשר לבאפט?
מוטי כהן | (5)

רוב האנשים בעולם מכירים את ביל גייטס כמייסד של חברת מייקרוסופט, ענקית התכנה מסיאטל שהביאה לעולם את חלונות. בנוסף, הוא גם ממשיך לככב ברשימת המיליארדרים של פורבס עם דירוג נוכחי של מס 2 עם סך של 90 מיליארד דולר! שני רק לג'ף בזוס המייסד של אמזון.

 

ה'אני מאמין' של ביל גייטס

מה שרוב האנשים בעולם לא יודעים על ביל גייטס היא העובדה שהוא אחד המשקיעים הכי גדולים בעולם במונחי תיק השקעות פעיל. במאמר זה ארצה להתייחס ל'אני מאמין' של ביל גייטס בכל הקשור לעולם ההשקעות וכיצד זה מתחבר עם העובדה שאחד החברים היותר טובים של ביל הוא לא אחר מאשר וורן באפט שגם הואיל לתרום את מרבית הונו לקרן הצדקה של ביל ומלינדה גייטס.

 

כמחצית מההון שמושקע ב-Cascade Investment, חברת ההשקעות של ביל גייטס, מושקע בחברות ציבוריות והיתרה מושקעת בחברות פרטיות. למעשה, ההשקעה הגדולה ביותר של גייטס בחברה ציבורית, גדולה הרבה יותר ממייקרוסופט במונחי חשיפה לתיק ההשקעות, והיא בחברת ההשקעות של וורן באפט ברקשייר התאווי (סימול BRK.B). על פי הדיווח האחרון גייטס מחזיק במניות ברקשייר בשווי של 11.7 מיליארד דולר שהם 47% מסך כל תיק ההשקעות של Cascade שעומד על 25 מיליארד דולר.

 

מייקרוסופט שהינה האחזקה השנייה של Cascade עומדת על "רק" 3.6 מיליארד דולר לאחר מימושים של הקרן ברבעון האחרון. רק לשם הבנה, ב-2014 סך האחזקות של Cascade במייקרוסופט עמדו על 16 מיליארד דולר. זה כמובן לא מונע מביל גייטס עצמו להחזיק ב-10 מיליארד דולר נוספים במייקרוסופט בצורה ישירה.

 

אילו חברות מחזיק ביל גייטס בתיק ההשקעות?

גייטס כמו חברו באפט מאמין בעיקר בחברות שמחלקות דיבידנדים. מתוך 19 אחזקות ציבוריות 13 מתוכן משלמות כאלו. לעומת זאת אם מסתכלים על מכפיל הרווח באחזקות רואים דווקא שהמכפיל נע בין 19 ל-35, כך שהשמרנות שביל גייטס מציין בכל פעם היא לא עקבית במיוחד.

 

אופי החברות שגייטס מחזיק בתיק הוא בעיקרו חברות שיש להן נתחי שוק בתעשיות מסורתיות שהתחרות בהן מקשה להכניס שחקנים חדשים. למשל קאטרפילר (סימול: CAT) בה הוא מחזיק ב-1.6 מיליארד דולר וביחס לתיק מדובר ב-6.8% מסך התיק; חברת הרכבות הקנדית (סימול: CNI) בה הוא מחזיק ב-1.25 מיליארד דולר ועומדת על 5,2% מסך התיק; חברת ווייסט לפיזור פסולת זבל בה הוא מחזיק בשיעור של 1.56 מיליארד דולר.

 

התרשים המצורף מציג את החשיפה הסקטוריאלית בתיק של Cascade. שימו לב שגם בשורה הראשונה בפיננסים וגם בשורה השלישית מדובר בשתי חברות בלבד שמייצגות כל סקטור. אלוקציה תמוהה הייתי אומר.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

דבר מעניין נוסף לומר על התיק של Cascade הוא מי שמנהל אותה. בזמנו התייחס ביל גייטס למינוי של בחור בשם מיכאל לארסון, מנכ"ל חברת ההשקעות שלו: "רציתי מישהו עם פילוסופיה שמרנית בנוגע להשקעות. חיפשתי מישהו שיהיה לי בטחון מלא בו משום שלא רציתי 'להסתכל מעבר לכתף' שלו כל הזמן". לארסון בעצמו אמר בעבר: "אני שונא סיכון. התפקיד החשוב ביותר שלי הוא הקצאת נכסים, שם הכסף האמיתי נמצא".

חשוב לציין כי החברה בניהולו של לארסון לא ביצעה השקעה חדשה בחברה ציבורית מזה שנתיים, והניהול השוטף של הקרן עוסק בעיקר בהפחתת מניות או הוספה לאחזקות קיימות.

 

לצורך המחשת התיק בצורה ברורה יותר הכנתי טבלה של עשר האחזקות הגדולות של ביל גייטס למעט האחזקה האסטרטגית במניות ברקשייר אשר מסודרות לפי תשואת דיבידנד; מכפיל רווח; סך האחזקה בתיק והתעשייה בה היא פועלת; וכן התשואה מתחילת השנה. אתם כנראה תבינו היטב מה מעניין את החברה הזו מבחינת התעשיות בהן היא נוטה לפעול.

מסקנות למשקיעים

 ההחלטה ללכת על חברות מסורתיות ללא אחזקה בחברות טכנולוגיה למעט האחזקה האסטרטגית במייקרוסופט לא הניבה תוצאות מרשימות כפי שניתן לראות בעמודה של התשואה מתחילת השנה על האחזקות הגדולות שציינתי.

 

הנחת העבודה השמרנית של לארסון בניהול הקרן כנראה מסתכלת לטווחים של מתאימים לכל משקיע ובנוסף העובדה כי הקרן משקיעה כמחצית מכל הכסף בקרן של באפט היא כנראה התשובה לכך שמשקיעי הערך מתקשים למצוא ערך בזמן האחרון. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בני 11/06/2018 10:39
    הגב לתגובה זו
    כמשקיע ערך אין ספק שבעולם של ריבית עולה המשקיעים מחפשים מניות שיספקו להן תשואה משמעותית . אישית אני חושב שביל גייטס הולך עקום אבל מה אני מבין ?
  • 3.
    כיף לקרוא (ל"ת)
    ערן 11/06/2018 00:50
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אלי 10/06/2018 23:26
    הגב לתגובה זו
    עד אז נהיה זהירים הרבה יותר
  • 1.
    מומחה לקנוניות 10/06/2018 19:53
    הגב לתגובה זו
    אפילו אפל יכולה לקרוס. נכון שמבין מניות הטכנולוגיה היא תקרוס אחרונה בגלל כמות מזומן עצומה, ניהול חזק ומיתוג עוד יותר חזק. אבל עדיין הטעמים של הקהל יכולים להשתנות ופתאום מעמד הביניים לא ירצה אייפון ומעמד הביניים הגבוה ירצה חברות אחרות. הכל יכול להיות.
  • לא מומחה לשום דבר 11/06/2018 12:05
    הגב לתגובה זו
    פתאום הלקוחות הפוטנציאלים של קאטרפילר יגלו שיש מכונות יותר טובות ו/או זולות של איזה חברה יפנית או כל חברה אחרת (ויש, דרך אגב). גם למה חיבים לשלוח בפד-אקס? יש חברות לוגיסטיגה ושילוח אחרות ... בקיצור אין הבדל גדול בין חברות טכנולוגיה לחברות מסורתיות
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.