אלי לילי
צילום: טוויטר

אלי לילי ונובו נופלות עד 6% - מה גרם לירידות במניות של תרופות ההרזייה?

חברות תרופות ההרזייה עומדות בפני פוטנציאל לרווח של עשרות מיליארדי דולרים בשוק המתפתח, אך הדרך לשם לא צפויה להיות קלה. התחרות הגוברת וקשיי האספקה צפויים להוות אתגרים משמעותיים עבורן
אדיר בן עמי |

המניות של אלי לילי ELI LILLY & COMPANY ונובו נורדיסק NOVO NORDISK A/S נופלות ב-5.8% ו-4% בהתאמה, לאחר שב-Roche Holdings פרסמו תוצאות מניסוי שלב 1 ב-CT-996 עבור סכרת מסוג 2 והשמנת יתר. הנתונים הציגו כי משתתפים שסובלים מהשמנת יתר וללא סכרת ירדו במשקל ב-6.1% תוך ארבעה שבועות. הרבה יותר טוב מהמתחרים.

המטופלים בתרופת Mounjaro של אלי לילי חוו ירידה ממוצעת במשקל של 5.9% תוך שלושה חודשים, לעומת 3.6% עבור משתמשי Ozempic של נובו נורדיסק. לאחר שישה חודשים, הירידה הממוצעת במשקל עמדה על 10.1% במקרה של Mounjaro ו-5.8 ב-Ozempic. לאחר כשנה, הירידה הממוצעת עמדה על 15.3% ו-8.3% בהתאמה.

לאחרונה פורסם מחקר שמצא כי חולים שהשתמשו בתרופה בשם Tirzepatide, ראו ירידה גדולה יותר במשקל מאשר חולים שהשתמשו ב-Semaglutide. התרופה Tirzepatide נמכרת תחת המותג Mounjaro כתרופה נגד סכרת וכ-Zepbound עבור ירידה במשקל. Semaglutide משמש גם הוא לטיפול בסכרת ונמכר תחת המותג Ozempic של נובו.

התחרות בשוק ההרזייה ממשיכה להתגבר, כאשר עוד ועוד חברות מנסות לנגוס בשוק המוערך בעשרות מיליארדים ולא בטוח שאת המשתמשים יעניין מי התרופה הכי טובה, אלא יותר מי תצליח לספק את המוצר שלה בזמן. 

 

לא רק תחרות, גם בעיות אספקה

זה לא משנה ממש איזו תרופה היא הכי טובה, כאשר כל החברות סובלות מבעיות אספקה. הביקוש הגבוה מקשה על חברות התרופות לעמוד בקצב ולספק את התרופות למשתמשים בזמן, מה שעשוי להכביד על המניה בהמשך, לפחות עד שיימצא לכך פיתרון.

בדוחותיה לרבעון הראשון, אמרה סמנכ"לית הכספים של אלי לילי, ענת אשכנזי, שצפויה לעבור בקרוב לטובת אלפבית, כי "בעוד אנו פועלים ללא אות להגביר את האספקה ​​ומצפים לעלייה משמעותית בהיקפי המשלוחים במחצית השנייה של השנה, הביקוש ממשיך לעלות על אפילו על ההיצע המוגבר".

 

ההכנסות הצפויות

התרופה Zepbound צפויה להכניס ללילי כ-60 מיליארד דולר, עם 37 מיליארד דולר שמגיעים מטיפולי השמנת יתר, לפי אנליסט סיטי - אנדרו באום. "בטווח הקרוב אנחנו מסתמכים על הגדלת הקיבולת של Mounjaro, על מנת שימשך המומנטום במנית החברה", כתב באום/

קיראו עוד ב"גלובל"

התרופה Monjaro של אלי לילי, מתחרה ישירות ב-Ozempic של נובו נורדיסק שגם היא נועדה בעיקר לטיפול בסוכרת. התרופות נמצאות בקבוצת תרופות להורדה במשקל שנקראות אינקרטינים והוכחו כמדכאות תיאבון ועל ידי כך מפחיתות את צריכת המזון. לילי עובדת על עוד שתי תרופות שיצטרפו לקבוצה - רטטרוטיד ואורפורגליפרון.

באום ציין כי הוא מעריך שהכנסותיה של לילי מקבוצת האינקרטינים יגידו ל-71 מיליארד דולר ב-2035 וציין כי קשה לצפות את היתרונות לטווח הארוך של התרופות הללו, בהתחשב בכך שהשמנת יתר משפיעה על כ-42% מאוכלוסיית ארה"ב. בג'יי פי מורגן דווקא לא היו אופטימיים כמו באום ומעריכים שב-2030 הכנסותיה של לילי מהקבוצה יעמדו על 50 מיליארד דולר.

 

הציפיות של אלי לילי והתוצאות לרבעון הראשון

ענקית התרופות העלתה בתוצאותיה לרבעון הראשון את תחזית ההכנסות השנתיות שלה ב-2 מיליארד דולר עקב ביקוש חזק ועלייה בייצור של טיפול ההרזיה שלה Zepbound ותרופת הסוכרת שלה Mounjaro. לילי ציינה שהיא צופה שהתרופות יישארו עם היצע מוגבל, אך מתכננת הגדלות ייצור משמעותיות במחצית השנייה של השנה. 

"העדיפות העליונה שלנו היא לייצר יותר תרופות ואנחנו עושים הכל כדי לעשות זאת", אמר המנכ"ל דייויד ריקס אחרי הדוחות. עם זאת, ההיצע לתרופות של אלי לילי נותר מוגבל. על פי אתר האינטרנט של מינהל המזון והתרופות האמריקאי, רוב המנות של Mounjaro ו-Zepbound צפויות להיות זמינות בכמויות מוגבלות במהלך הרבעון השני.

מכירות Zepbound ברבעון הראשון הסתכמו ב-517.4 מיליון דולר, מעל ציפיות האנליסטים שעמדו על 418.20 מיליון דולר. מכירות Mounjaro זינקו ל-1.81 מיליארד דולר מ-568.5 מיליון דולר בשנה שעברה, זאת הודות לביקוש חזק ולמחירים גבוהים יותר של התרופה. עם זאת, מכירות מונג'ארו היו נמוכות מהערכות הגבוהות של וול סטריט שעמדו על 2.08 מיליארד דולר, מה שהאנליסטים ייחסו להיצע המוגבל.

אילי לילי צופה כעת הכנסות של בין 42.4-43.6 מיליארד דולר בשנת 2024, לעומת התחזית הקודמת שלה שעמדה על 40.4-41.6 מיליארד דולר. אילי לילי גם העלתה את תחזית הרווח השנתית שלה ב-1.30 דולר למניה לטווח של 13.5-14 דולר למניה. החברה דיווחה על רווח מתואם של 2.58 דולר למניה, ועקפה את ציפיות האנליסטים ב-12 סנט.

אלי לילי ונובו נורדיסק נסחרות לפי שווי של 768 מיליארד ו-575 מיליארד בהתאמה, לאחר שאלי לילי זינקה ב-47% מתחילתה שנה ונובו קפצה ב-25%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיות

ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו

הבית הלבן הודיע כי ב־10 בדצמבר ייערך מכרז ראשון למכירת זכויות קידוח בים, בהיקף אדיר של כ-324 אלף קמ"ר במפרץ מקסיקו, שאותו מיתג מחדש הנשיא כ-“מפרץ אמריקה”; שיעור התמלוגים ייקבע על 12.5% בלבד, כדי לעודד השתתפות רחבה מצד חברות האנרגיה; במקביל הודיע על מכרז נוסף באלסקה בתחילת 2026, בצעד ראשון בתוכנית כוללת של 36 מכרזים ימיים, שנועדה לקדם עצמאות אנרגטית ולהמריץ את תעשיית הנפט האמריקאית

רן קידר |
נושאים בכתבה נפט גז טראמפ

ממשל טראמפ הודיע רשמית על מכרז עצום להענקת זכויות קידוח נפט וגז במים הכלכליים של ארצות הברית, כחלק ממדיניות “העצמאות האנרגטית” של הנשיא. לפי הודעת משרד הפנים, ב-10 בדצמבר 2025 ייפתח מכרז על שטח ימי של כ-80 מיליון אקר (324,000 קמ״ר) במפרץ מקסיקו, אזור שטראמפ בחר למתג מחדש כ-“מפרץ אמריקה”. מדובר במכרז הראשון מתוך 30 מכרזים באזור, המתוכננים עד שנת 2040, במסגרת החוק החדש שאושר בקיץ האחרון.

הגוף המופקד על ניהול המשאבים האנרגטיים הימיים, ה-BOEM הודיע כי לצד המכרז במפרץ, ייערך גם מכרז נוסף במפרץ קוק שבאלסקה ב-4 במרץ 2026. מכרז זה יכלול כמיליון אקר (כ-4,050 קמ״ר), והוא הראשון מבין שישה מכרזים מתוכננים באזור זה עד שנת 2032. על פי החוק החדש, המדינה מחויבת לקיים מכרזי קידוח ימיים מדי שנה כמעט לאורך שני העשורים הבאים.

ב-BOEM ציינו כי שני המכרזים יקבעו שיעור תמלוגים אחיד של 12.5%, הנמוך ביותר שמותר בחוק, במטרה “לעודד השתתפות רחבה מצד תעשיית האנרגיה” ולחזק את התחרות בשוק. ממלא מקום מנהל הסוכנות, אמר בהודעתו: "אנחנו פועלים על פי לוח זמנים צפוי וברור שהוגדר על ידי הקונגרס, במטרה לתמוך בפיתוח ארוך טווח של תעשיית הנפט והגז הימית של ארצות הברית בעשורים הבאים".

המהלך משתלב במדיניות רחבה יותר של הממשל, המבקשת להגביר את תפוקת הנפט, הגז והפחם, תוך צמצום רגולציה סביבתית והפחתת סובסידיות למקורות אנרגיה ירוקים. התוכנית החדשה נועדה להבטיח "רצף עסקי ויציבות השקעות" לחברות האנרגיה, לאחר שנים של תנודתיות רגולטורית בשווקים.

אלפי מקומות עבודה חדשים 

האנליסטים מציינים כי פתיחת המכרזים הללו צפויה להניב עשרות מיליארדי דולרים לקופת המדינה וליצור אלפי מקומות עבודה חדשים במגזרי התשתית, ההנדסה והשירותים הלוגיסטיים. עם זאת, פעילי סביבה ואנשי אקדמיה מזהירים מהשלכות אקולוגיות כבדות. "פתיחת שטחים חדשים לקידוח במים עמוקים עלולה להגדיל את הסיכון לאסונות סביבתיים ולפגוע במערכות אקולוגיות רגישות לאורך חופי המפרץ", הזהירו ארגונים סביבתיים.